מ.י. שלוחת תביעות כפר סבא נ' אבו רביע ואח'

גזר דין

1.הנאשמים שבפניי הורשעו לאחר שמיעת ראיות בעבירות המפורטות בכתב אישום מתוקן כדלקמן:

בת.פ. 2592/08 – לנאשמים 1-3: עבירה של חבלה בנסיבות מחמירות לפי ס' 334 + 335 לחוק העונשין תשל"ז – 1977 (להלן: "החוק").

בת.פ. 1306/09 – לנאשם 4: עבירות של איומים לפי ס' 192 לחוק, והטרדת עד לפי ס' 249 לחוק.

על פי כתב האישום בת.פ. 2592/08, במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, היה בית החולים מאיר בכפ"ס מצוי בשיפוצים. הנאשם 4 הוא קבלן משנה לעבודות גבס בבי"ח, והנאשמים 1-3 עבדו מטעמו בבי"ח.

סוקראט סכס הוא קבלן שעבד בבי"ח והעסיק תחתיו קבלני משנה, ואמגד בנא (המתלונן) הינו עובד של סוקראט.

בתאריך 16.12.08 בסמוך לשעה 12:30,בבית החולים, במהלך ויכוח בין המתלונן לנאשם 3, שעניינו סדר העבודה של ביצוע עבודות גבס ומי מהם יבצע עבודה זו או אחרת, שלף הנאשם 1 סכין יפנית, קיבעה, הגיע לעבר המתלונן ודקרו בפניו. בהמשך, הגיע הנאשם 2 ודקר את המתלונן בעזרת מגזרי אלומיניום בחזהו. בהמשך, דקרו נאשמים 1 ו-2 את המתלונן דקירות נוספות בראשו.

בנסיבות המפורטות לעיל, במהלך האירוע, תקף נאשם 3 את המתלונן בכך שהכה אותו בידיו.

כתוצאה מהאמור לעיל, נגרמו למתלונן חתך בפניו באורך 15 ס"מ המתחיל בקרקפת ימין ויורד לאורך קו הזקן עם פגיעה ניכרת ברקמות הרכות, חתך בצורת זהר בקודקוד, חתך שטחי בבטן משמאל. המתלונן נזקק להרדמה מקומית, תפירת והדבקת החתך.

בנסיבות המפורטות לעיל, פצעו הנאשמים 1-3 את המתלונן שלא כדין וללא הסכמתו וזאת כשהנאשם נושא נשק קר בעוד שהיו נוכחים שניים או יותר לביצוע המעשה.

על פי כתב האישום בת.פ. 1306/09, בעקבות המתואר לעיל, ולאחר מעצרו התקשר הנאשם 4 לסוקראט ואמר לו "מה עשית לי המשטרה אצלי ובאו לקחת אותי ואת אבא" ובהמשך "אם יקרה לי משהו אני בא לכפר יאסיף, אשרוף אותך ואת כל כפר יאסיף".

בנסיבות דלעיל, איים הנאשם על סוקראט בפגיעה שלא כדין בגופו וזאת בכוונה להפחידו או להקניטו, וכן הטריד הנאשם אדם, בנוגע להודעה שמסר סוקראט או עמד למסור, בחקירה על פי דין.

2.בהמשך להחלטת בית המשפט מיום 27.1.11 לעניין קבלת תסקיר בנוגע לנאשם 2 לבקשת ב"כ - עקב גילו, ועתירת המאשימה למאסר בפועל – התקבל תסקיר שירות המבחן מיום 17.4.11, בו סקר השירות את תולדות חייו, ובין היתר ציין כי הינו בן 22, מאורס, בן למשפחה מוסלמית תושבי נצרת, ונמצא במעצר בית מיום 16.12.09.

הנאשם סיים 12 שנות לימוד, במגמת חשמל ואלקטרוניקה, ולאחר סיום לימודיו החל לעבוד בעבודות שיפוצים וגבס. טען כי החל לעבוד עם אחיו, שהינו מהנדס קבלן, 6 חודשים לפני ביצוע העבירה הנדונה.

שירות המבחן התרשם מבחור צעיר, הנמצא בשלהי גיל ההתבגרות, וניכר כי לחוויית מעצר הבית הממושכת יש השפעות שליליות על מצבו הרגשי.

משפחת המוצא של הנאשם מונה זוג הורים ושמונה ילדים בטווח הגילאים בין 10-26, כאשר הנאשם

הוא הרביעי ברצף הלידות. האב בן 52, עובד עם אחיו הקבלן, ושירות המבחן התרשם כי האב מבטא

כעס ותסכול נוכח מצבו של הנאשם ומעצר הבית הממושך בו נמצא. לדברי הנאשם, המצב הכלכלי

בבית קשה, ולאב היו ציפיות שהנאשם יתרום לפרנסת המשפחה. תסכולו של האב משפיע הין היתר

על היחסים ביניהם, והנאשם תיאר את היחסים בינו לבין אביו כמתוחים ורווי כעס ותסכול.