מ.י. שלוחת תביעות אילת-משטרת אילת נ' רוביבו(עציר)

גזר דין

1.הנאשם הורשע על פי הודייתו בכתב האישום בתיק זה בעבירה של החזקת סמים מסוכנים לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7 (א) + (ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג – 1973, בכך שבתאריך 27.01.2009 החזיק בסם מסוכן מסוג חשיש במשקל כולל נטו של 6.8650 גרם, לצריכה עצמית.

בכתב האישום בת.פ. 20823-04-10 אשר צורף, הורשע הנאשם בעבירות של היזק לרכוש במזיד, עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 [שני מופעים] ואיומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין [שני מופעים].

על פי כתב האישום בת.פ. 20823-04-10, במועדים הרלבנטיים היו הנאשם והמתלוננת בני זוג והתגוררו יחדיו בדירה עם שני ילדיה של המתלוננת ובנם הקטין.

הנאשם הורשע בתיק זה, כאמור, בכך שבתאריך 14.04.2010 בדירת המתלוננת והנאשם, לאחר ויכוח בינו לבין המתלוננת, קילל הנאשם את המתלוננת בנוכחות ילדיה, תוך שהוא מזיק במזיד לרכושם, בכך שהפך את שולחן הסלון בדירה, שבר דלתות בדירה, תוך שהוא שובר את תריסי החלון וזורק כלים ובגדים שונים.

במעמד האמור, איים הנאשם על המתלוננת בפגיעה ברכושה, בכך שאמר לה: "אני אמות אבל אני ישבור לכם את כל הבית לא ישאר לכם כלום".

עוד במעמד האמור, הוסיף הנאשם ואיים על המתלוננת בפגיעה בגופה, בכך שאמר לה בטון מאיים: "את עוד לא מכירה אותי" וכן "לא ראית אותי עוד משוגע", כשהמתלוננת בעקבות כך הסתתרה בחדרה עם ילדיה, תוך שהיא משוחחת עם אימו של הנאשם אשר הזמינה משטרה.

בעוד ניידת משטרה בדרכה למקום, התקשר שוטר למתלוננת שהשיבה לו כי היא בשירותים וביקשה כי יגיעו מהר מחששה כי הנאשם יהרוג אותה, כשהנאשם נוטל מידיה את הטלפון ומציג בפני השוטר כי הכל בסדר וכי לא יגיעו כי היתה ביניהם רק מריבה.

במעמד האמור הפריע הנאשם לשוטר במילוי תפקידו, בכך שהשיב לשאלת השוטר היכן הם גרים, בכך שנתן מספר בית שונה ממספר הבית שלהם.

עובר לאירועים האמורים בהזדמנויות שונות שמועדיהן אינם ידועים למאשימה, איים הנאשם על המתלוננת בפגיעה בגופה, בכך שאמר לה כי אם תתלונן נגדו כשיצא מהכלא הוא יהרוג אותה, כשהוא אומר אף לילדיה כי אם יעיזו לומר משהו הוא יהרוג אותם.

כחודש עובר לאירועים האחרים הזיק הנאשם לרכוש בדירה, בכך שזרק בגדים של ילדי המתלוננת, שבר כלים ושולחן בסלון.

מוסכם בין הצדדים כי בתיק המצורף מדובר בשני מופעים של עבירת איומים ובשני מופעים של עבירת היזק לרכוש.

2.הנאשם יליד 1964 ולחובתו 7 הרשעות בעבירות רכוש, סמים ואלימות כלפי בת זוג.

לחובתו של הנאשם מאסר מותנה בר הפעלה בן 6 חודשים בו נקבע כי הנאשם ישא בעונש זה "אם בתקופה של שלוש שנים מהיום יעבור על כל עבירת סמים או על כל עבירת אלימות כלפי בת זוג". גזר הדין אשר הטיל את המאסר המותנה ניתן ביום 25.11.2008.

3. הצדדים הגיעו להסדר במסגרתו הוסכם ביניהם כי יטענו טיעון פתוח לעונש מאסר בין 6 ל – 12 חדשי מאסר בפועל. כן הוסכם כי יוטל עונש מאסר מותנה.

4. ב"כ המאשימה טוען כי יש להפעיל כנגד הנאשם את המאסר המותנה בגין עבירת הסמים, ובנוסף ובמצטבר, את המאסר המותנה בגין עבירת אלימות כלפי בת זוג, תוך שנטען כי בעבירת האיומים כלפי בת הזוג יש כדי להפעיל את המאסר המותנה שהוטל בגין עבירת אלימות כלפי בת זוג.

ב"כ המאשימה עותר כאמור להפעלת מאסר מותנה פעמיים ובמצטבר ובנוסף לגזור על הנאשם מאסר בפועל בן 12 חודשים בחופף, כך שסה"כ יוטל על הנאשם מאסר בפועל בן 12 חודשים.

5. ביחס להפעלת תנאי של עבירת אלימות בשל ביצוע עבירת איומים מפנה ב"כ המאשימה לפסיקת בתי משפט מחוזיים, ובנוסף להחלטה ברע"פ 8188/09 שלומי דבורה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 2009).

6. ב"כ הנאשם טוען כי עבירת האיומים אינה מפעילה את המאסר המותנה אשר הוטל בגין עבירת אלימות. ב"כ הנאשם מפנה להחלטת מותב זה בת.פ. 1124/08 מדינת ישראל נ' טורג'מן, אשר ניתנה ביום 16.6.2010, ובה נקבע כי עבירת איומים אינה מפעילה מאסר מותנה בגין עבירת אלימות.

ב"כ הנאשם מוסיף כי ההחלטה ברע"פ 8188/09 אינה בגדר תקדים מחייב, ומפנה בענין זה לדנ"פ 3211/03, ומוסיף כי גם בהחלטה ברע"פ 8188/09 נאמר כי היא "מבלי למצות".