מ.י. שלוחת תביעות אילת-משטרת אילת נ' קחלון ואח'

גזר דין

1.הנאשם 1 (להלן : "הנאשם") הורשע על פי הודייתו בכתב אישום מתוקן בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], נהיגה ללא פוליסת ביטוח בת-תוקף, עבירה לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי, התש"ל-1970, תקיפת שוטר בצוותא חדא, עבירה לפי סעיף 29 + 273 לחוק העונשין, איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, העלבת עובד ציבור, עבירה לפי סעיף 288 לחוק העונשין, שימוש בכוח כדי למנוע או להכשיל מעצר חוקי, עבירה לפי סעיף 47(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], והתנהגות פרועה במקום ציבורי, עבירה לפי סעיף 216(א)(1) לחוק העונשין.

2. הנאשם הורשע כאמור בכך שנגזר עליו בתאריך 9.1.2008 איסור מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה וזאת לתקופה של 18 חודשים (למעט בין השעות 07:00 ועד לשעה 19:00 ברכבו), בתאריך 13.03.2009 בסמוך לשעה 03:30 הגיעו הנאשמים ברכב ובו נוהג הנאשם 1, לחניית מועדון שנמצא באזור התעשייה באילת, והכל בעוד הפסילה האמורה בתוקף ובהיות הנאשם מודע לה, וכן ללא רישיון נהיגה בתוקף וללא פוליסת ביטוח.

בהמשך לאמור לעיל, הגיעו הנאשם 1 והנאשמים 2 ו- 3 אל פתח המועדון וביקשו להיכנס פנימה ללא תשלום, כאשר המאבטחים במקום מונעים את כניסתם. בעקבות האמור לעיל הגיע למקום קצין משטרה שהיה בקרבת מקום, וביקש מהנאשמים לעזוב את המקום, ובתגובה נאשם 2 תקף את הקצין בכך שדחף אותו ואמר לו: "מה קרה בא לנו לבלות" והכל כשהקצין ממלא תפקידו כדין. במעמד המתואר לעיל פנו הנאשמים 1 ו- 3 לקצין ואמרו לו: "אנחנו אילתים מי אתה בכלל", תוך שהם תוקפים את הקצין בכך שהחלו לדחוף אותו, והנאשם 1 מאיים בפגיעה בגופו של הקצין.

בהמשך לאמור לעיל, העליב נאשם 1 את הקצין, בדברים שאמר, וכאשר ביקש הקצין לעכב את נאשם 1, קפץ נאשם 2 על הקצין ותקף אותו.

למקום הוזעקו שוטרים נוספים, ובעוד הקצין ושוטר מנסים לכבול את נאשם 2, קפץ הנאשם 1 על הקצין מאחור וחנק אותו בצווארו, כאשר נאשם 3 מנסה לשחרר את נאשם 2 מידיו של הקצין, ובכך תקפו בצוותא חדא את הקצין והתנגדו בכוח למעצרו החוקי של נאשם 2, תוך שהם קורעים את כותפת חולצתו של הקצין.

למקום הגיעו ניידות נוספות שסייעו במעצר שלושת הנאשמים, תוך שנאשם 1 מאיים על הקצין בפגיעה בגופו.

בתחנת המשטרה פנו נאשמים 1 ו- 3 לקצין, ונאשם 1 שב ומאיים עליו.

3. הנאשם 1 יליד 1986. לחובתו אי הרשעה מ – 2005 של בית המשפט לנוער, והרשעה מ – 2008 בעבירות של החזקת סכין, תקיפת שוטר כדי להכשילו, איומים, העלבת עובד ציבור, והיזק לרכוש במזיד.

לחובתו של הנאשם מאסר מותנה בר הפעלה בן 6 חודשים, בגין הרשעה זו.

4. בענינו של הנאשם הוגשו 3 תסקירי שירות מבחן. שירות המבחן מתרשם כי הנאשם חווה חוסר יציבות בחייו, וכי על אף שלרוב התנהגותו נורמטיבית, הרי שקיים קושי להתמודד עם מצבי דחק ולחץ ובנסיבות מסויימות הנאשם עשוי לפעול באימפולסיביות ותוקפנות.

הנאשם שולב בהליך טיפולי והוא תיאר בפני שירות המבחן שינוי שחל בו. על פי הגורמים הטיפוליים, הנאשם הגיע בקביעות וברציפות למפגשים הטיפוליים ובדיקות היו נקיות משרידי סם. יחד עם זאת צויין כי הנאשם מתקשה להעמיק בטיפול. להערכת הגורמים הטיפוליים הנאשם זקוק להמשך טיפול הואיל והוא אינו מבין את היקף בעיית התמכרותו לאלכוהול והשלכותיה על חייו, אולם הנאשם סבור כי מיצה את התהליך הטיפולי.

שירות המבחן סבור כי הנאשם זקוק לגבולות חיצוניים, וממליץ על הפעלת המאסר המותנה, אך זאת לריצוי בעבודות שירות, וכן על מאסר מותנה ממושך.

5. ב"כ המאשימה מתנגד להמלצת שירות המבחן, מפנה לחומרת העבירות ולכך שעבודות שירות שהוטלו על הנאשם בעבר לא היה בהן כדי להרתיעו מלבצע את העבירות כעת.

ב"כ המאשימה מפנה לחומרה שבפגיעה באנשי חוק ועותר להטלת מאסר בפועל והפעלת המאסר המותנה במצטבר, מאסר מותנה, קנס, פסילה בפועל והפעלת פסילה מותנית בת 6 חודשים.

6. ב"כ הנאשם עותר לקבלת המלצת שירות המבחן, מדגיש את הטיפול אשר עבר הנאשם, ואת האלמנטים החיוביים בתסקיר, ומפנה לעונשים המקלים אשר הוטלו על הנאשמים 2 ו – 3 , אשר הגם שענינם ועברם שונה, אין הפער בין העונשים צריך להיות גדול מדי.

7. העבירות אשר עבר הנאשם חמורות ומעידות על היעדר מורא. חמורות במיוחד העבירות כנגד אנשי חוק, אשר יש בהן ביטוי לפגיעה בשלטון החוק.

הנאשם אינו נרתע ממאסר מותנה העומד כנגדו, ומבצע שורת עבירות חמורות.

8. התנהגותו זו של הנאשם מחייבת מענה תקיף, אולם אין לנטוש במסגרת השיקולים את נסיבותיו האישיות. הענישה היא אינדיבידואלית ואין להתעלם מגילו הצעיר של הנאשם ומהתהליך אשר החל, הגם שלא הושלם.

הנאשם צעיר לימים, ואני סבור כי עונש אשר יכלול מאסר בפועל, יכול ויביא לרגרסיה של ממש ביכולת השתלבותו בחיים נורמטיביים.