מ.י. שלוחת תביעות אילת-משטרת אילת נ' פילס

הכרעת דין

1.החלטתי לזכות מחמת הספק את הנאשם מעבירת תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 273 לחוק העונשין - הנימוקים לכך יפורטו בהמשך הכרעת הדין.

כתב האישום

2.כתב האישום מייחס לנאשם עבירות של איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 [להלן: "החוק"]; תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 273 לחוק העונשין; העלבת עובד ציבור, עבירה לפי סעיף 288 לחוק העונשין והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 25.07.2009 בסמוך לשעה 00:14 בטיילת באילת סמוך לנקודת המשטרה במקום, העליב הנאשם את השוטר איתן קולר (להלן: "השוטר איתן"),שמילא תפקידו כדין באומרו "תראה את המזדיין הקטן הזה, כמה קטן וכמה רוח הוא עושה".

בגין האמור התבקש הנאשם על ידי השוטר איתן להזדהות באמצעות תעודת זהות אך הנאשם סירב לעשות כן ודחף את השוטר איתן לאחור. במעשיו אלו הכשיל הנאשם את השוטר איתן ותקף אותו שלא כדין וללא הסכמתו.

בהמשך לאמור לעיל ומשהודיע השוטר איתן לנאשם על עיכובו ועל מעצרו לצורך חקירה, העליב הנאשם ואיים על השוטר איתן בפגיעה שלא כדין בגופו באומרו לשוטר איתן "יש לך מזל שאתה על מדים אחרת הייתי מפוצץ אותך מזדיין" בכוונה להפחידו או להקניטו.

3.מטעם המאשימה העידו:

ע.ת. 1 מאיר עמירס, שוטר משטרת ישראל, שנכח באירוע;

ע.ת. 2 איתן קולר, שוטר משטרת ישראל, שנכח באירוע;

כן הוגשו המסמכים:

ת/1 – דו"ח מעצר

ת/2 – הודעת הנאשם מיום 25.07.2009 שעה 01:21.

מטעם ההגנה העיד הנאשם.

טיעוני המאשימה

4.המאשימה טוענת כי יש להעדיף עדויות עדיי התביעה שהיו אמינות, עקביות ותומכות אחת ברעותה, על פני עדות הנאשם שהינה לא אמינה וחלקה מתחמקת.

התביעה הפנתה לעדות השוטר איתן קולר ע.ת.2, שענה לשאלת בית המשפט כי הוא מכיר את הנאשם אך מעולם לא הפשיט אותו באמצע הרחוב, וטענת המאשימה כי יש בכך כדי ללמד כי העד התנהג בצורה מכובדת לנאשם, בניגוד לטענתו.

טוענת המאשימה כי דברים שאומר הנאשם בעדותו לפיהם יש שוטרים שעושים דברים שלא צריך לעשות וגורמים לילדים להיות עבריינים, ובהמשך אומר כי יש כל מיני שוטרים שנטפלים אליו, מלמדים כי אין זה מפגש ראשון של הנאשם עם לובשי המדים.

כן מפנה ב"כ המאשימה לעדות הנאשם שורה 15 עמ' 17, בה הוא טוען שהשוטרים בעצמם עושים את הפשע והם המושחתים הגדולים ביותר שיש.

ב"כ המאשימה מפנה לכך כי העד לא הביא אף לא עד אחד מטעמו, אף שהיו עדים במקום וכן מפנה לכך כי הנאשם על אף שטען כי היו לו 40 או 50 מפגשים עם ע.ת. 2, מעולם לא נעצר כאשר במקרה זה טען הנאשם כי השוטר "קיבל סיבוב".