מ.י. שלוחת תביעות אילת-משטרת אילת נ' כהן

החלטה

1.לפניי בקשה לקביעת מועד לתחילת מניין ימי הפסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה אשר הושתו על המבקש.

2.ביום 12.3.2009 גזר בית משפט זה על המבקש פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה פסילה. המבקש לא הפקיד רישיונו או תצהיר חליף כנדרש.

לטענת המבקש, הרישיון נחוץ לו לצורך שיקומו ובכוונתו לפעול לקבלת רישיון למונית. המבקש טוען כי אין לו רישיון מיום 2.9.2008 כך שבמועד מתן גזר הדין לא הייתה באפשרותו להפקיד רישיון. לבקשה צורף אישור ממשרד הרישוי, לפיו נפסל רישיונו של המבקש בבית המשפט באילת, מבלי שהופקד הרישיון ופעם נוספת "על פי שיטת הניקוד" בגינו הופקד הרישיון ביום 2.9.2008. עוד צירף המבקש לבקשתו טופס הפקדת רישיון הנהיגה בהתאם לשיטת הניקוד ממנו עולה כי ביום 2.9.2008 הופקד רישיונו של המבקש במשרד הרישוי.

3.המשיבה מתנגדת לבקשה ומפנה להוראות הדין, לפיהן על מי שנפסל להפקיד רישיון הנהיגה שלו או תצהיר חליף, ככל שאין רישיון ברשותו, וזאת אצל הרשות שהורתה על הפסילה.

4.לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ובתגובה, באתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

תקנה 556(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961, שכותרתה: "פסילה על ידי בית המשפט, מורה :

"נפסל בעל רשיון נהיגה על ידי בית משפט מהחזיק ברשיונו, ימציא בעל הרשיון את רשיון הנהיגה שלו לאותו בית המשפט שהורה על פסילתו מיד לאחר שהודע לו על הפסילה; אם שוכנע בית המשפט שהרשיון אינו בידי בעלו אותה שעה ימציאו בעל הרשיון, תוך התקופה שקבע בית המשפט, לאחר שניתנה ערבות להמצאת הרשיון ובתנאים שקבע בית המשפט".

בתי המשפט הביעו עמדתם, לא אחת, כי במקרים של פסילת רישיון נהיגה, יש להקפיד הקפדה יתרה על קיומן של הוראות פקודת התעבורה והתקנות לפיה. בית המשפט העליון עמד ברע"פ 4446/04 ביטון ואח' נ' מדינת ישראל, תקדין עליון 2005(4) 44, על חשיבות מסירה בפועל של רישיון הנהיגה, בין אם הוא עדיין בתוקף או פג תוקפו טרם מתן גזר הדין וטרם מועד ביצוע העבירה.

כב' השופט לוי קבע בפס"ד ביטון בעניין זה כדלקמן:

"...סעיף 42(ג) לפקודה קבע עיקרון אחריו אין מהרהרים, ולפיו התקופה שחלפה מיום גזר-הדין ועד למסירת הרישיון לרשות המוסכמת, לא תבוא במניין תקופת הפסילה. בעקבות קביעתו של אותו עיקרון, נקבע ההסדר שבתקנה 557, שהוא מינהלי באופיו, שהנחיותיו לעניין מסירת הרישיון או חליפו (התצהיר) ברורות, וממילא אין צורך להידרש לו לא במסגרת גזר-הדין ולא בבקשות נוספות מן הסוג שהוגשו לערכאות קמא ("בקשה לחישוב תקופת הפסילה")".

וכן, ראו פסיקת כב' השופטת א' פרוקצ'יה בבש"פ 2199/03 רונן מאיר נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(3) 467, 472, בהאי לישנא:

"תכליתו של ההסדר הנוגע לחובת הפקדת רישיון בבית-המשפט כתנאי לתחילת מירוץ תקופת הפסילה נהירה על פניה. ראשית, חובת ההפקדה של רישיון שנפסל ממחישה לבעל הרישיון את עובדת כניסתה לתוקף של הפסילה ואת משמעותה המלאה והמוחשית של פסילה זו. שוב אין בידו תעודת רישיון, ואין ברשותו מסמך המתיר לו לנהוג. להיעדר תעודת הרישיון ברשות הנאשם ישנה משמעות חינוכית ופסיכולוגית העשויה לתרום להפנמת איסור הנהיגה עד לריצוי מלוא תקופת הפסילה. רציונל זה ישים הן לגבי רישיון תקף הן לגבי רישיון שתוקפו פקע. שנית, הפקדת רישיון כאמור מקטינה את החשש מפני עשיית שימוש לרעה בתעודת הרישיון בעת פסילה. לגבי רישיון תקף היא מקטינה חשש כי הנהג יציג אותו בפני גורם מוסמך בלא שזה ידע על דבר הפסילה. לגבי רישיון שאינו תקף, היא מקטינה חשש מפני אפשרות זיוף ומצג שווא ...".

5.בענייננו, רישיון המבקש נפסל בתיק דנא ביום 12.3.2009 ועליו היה להפקידו במזכירות בית המשפט באילת. ככל שלא היה בידו רישיון, על המבקש היה להגיש תצהיר חליף בהתאם לתקנה 557 לתקנות לעיל. משלא פעל כך המבקש, טרם החל חישוב תקופת הפסילה לתיק דנן.

למעלה מן הצורך, יובהר כי אף אם כטענת המבקש וכעולה מאישור ההפקדה שצירף, הפקיד את רישיונו במשרד הרישוי ביום 2.9.2008 אין בכך כדי לשמש הפקדה במסגרת התיק דנן.

6.המבקש לא הפקיד אם כן את רישיונו או תצהיר חליף בסמוך למועד פסילתו ואף לא צירף תצהיר לבקשתו נשוא החלטתי זו, כך שאין בידי לקבוע מועד לתחילת מניין ימי הפסילה שהושתו על המבקש במסגרת תיק זה. על המבקש להפקיד רישיונו או תצהיר חליף במזכירות בית המשפט בבית משפט זה לשם חישוב פסילתו.

7.בנסיבות אלה, אין לי אלא לדחות את הבקשה.

8.המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, ד' אב תשע"ג, 11 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: