מ.י. שלוחת תביעות אילת-משטרת אילת נ' כהן

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, בעבירות של התפרצות והשגת גבול. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, הנאשם ביום 10.08.05 התפרץ לדירה באילת בכוונה לבצע גניבה, בכך שפתח את חלון חדר השינה, פרק את תריסי ההזזה בחלון ופרץ לדירה. כמו כן ביום 10.08.05, קודם לאירוע הנזכר דלעיל, הנאשם השיג גבול לדירה בכך שפתח את חלון ההזזה האחורי בכוונה לעבור עבירה.

הנאשם הודה ונשלח לתסקיר בעניינו, כאשר התסקיר בעיקרו הינו חיובי ובא בהמלצה להאריך את המאסרים המותנים העומדים ותלויים כנגד הנאשם, וכן להטיל עליו צו של"צ בהיקף של 100 שעות.

ב"כ המאשימה מבקש להחמיר עם הנאשם, לאור העובדה כי מדובר בעבירות חמורות המצדיקות מאסר ממשי מאחורי סורג ובריח, וכן על רקע העובדה כי קיימים שני מאסרים מותנים בני 8 חודשים ו- 15 חודשים שהינם ברי הפעלה כנגד הנאשם, אשר לא היה בהם כדי להניא אותו מביצוע עבירות כתב האישום.

ב"כ המאשימה הוסיף כי עבירות של התפרצות הינן חמורות ומחייבות ענישה מחמירה, שכן הפכו למכה קשה הפוגעת באזרחי המדינה, וזאת על פי פסיקת בית המשפט העליון.

מנגד עותרת הסנגורית לקבל את המלצת שירות המבחן, ולהאריך את המאסרים המותנים ולהטיל על הנאשם עונש בדמות של"צ, זאת על רקע העובדה כי הנאשם שינה דרכיו ואיננו מעורב עוד בביצוע עבירות פליליות, עובד וזוכה להערכה מצד מעבידו. הסנגורית מציינת את העובדה כי הנאשם ביצע את העבירות לפני שנים ארוכות, ומאז השינוי שחל בו ניכר בו ומאסרו היום יפגע בשיקומו ויוריד לטמיון את מאמציו לשקם עצמו.

עיינתי בתסקיר שירות המבחן. עולה כי הנאשם כבן 27, ניהל בעברו אורח חיים עברייני ושולי, וריצה שני עונשי מאסר, שמהאחרון בהם השתחרר בשנת 2005, כאשר את העבירות שביצע בתיק זה ביצע פרק זמן לא רב לאחר שחרורו.

עוד עולה כי הנאשם בשנים האחרונות נמצא בקשר טוב עם בני משפחתו, ובשנת 2007 עבר להתגורר באילת, וחזר להתגורר מאוחר יותר באזור הצפון כאשר השתלב שם בעבודה כעוזר חשמלאי בקיבוץ אילון וזכה שם להמלצה חיובית. לפני כשנה וארבעה חודשים שב לאילת והשתלב כאב בית במגורי עובדים ברשת ישרוטל, שם עובד עד היום, תוך שהוצגו תלושי שכר ומכתבי תודה מצד מעבידו.

שירות המבחן התרשם כי חלה הטבה ממשית בתפקודו של הנאשם, כי הוא מתרחק מחברה שולית וכי לא קיימת בעייתיות להתמכרות לסמים ואלכוהול. בדיקת שתן מצאה כי לא נמצאו שרידי סם.

התסקיר בא בהמלצה להימנע מהפעלת המאסר המותנה, זאת בשל העובדה כי הנאשם אימץ אורח חיים נורמטיבי והפעלת המאסר המותנה יש בו לגרום לרגרסיה ממשית בתפקודו ובמאמצים לשיקום חייו.

התסקיר ממליץ על הטלת של"צ בהיקף של 100 שעות.

ככלל, המדובר בעבירות חמורות מאוד, ועבירות ההתפרצות למגורים הפכו למכת מדינה ומדירות שינה מעיני תושבים תמימים, אשר יושבים בביתם שאמור להיות מבצרם והנה אנשים כדוגמת הנאשם חודרים למעוז הפרטיות שלהם ונכנסים לביתם בכדי לחמוס את רכושם. עבירות אלו הינן עבירות במיוחד על רקע זה שבשעת לילה מאוחרת או בשעות לפנות בוקר, כאשר אזרח ישן על יצועו ושומע כי אחר נכנס לדירתו, יש בכך פוטנציאל להתלקחות אירוע חמור ולפגיעה בגוף, שכן אדם המתעורר מתוך שינה ורואה בביתו זר, מופתע, ומתוך כך קם סיכון ממשי לחירותו ולגופו.

אכן מצוות המחוקק והפסיקה היא כי ראוי להחמיר בעבירות מעין אלו ולהשית עונשי מאסר משמעותיים, זאת בכדי להרתיע נאשמים פוטנציאליים מלעבור את העבירות ולהעביר מסר ברור לכל כי עבירות של התפרצות יגררו תגובה עונשית מחמירה.

האינטרס של הגנה על רכוש הציבור, ובכך גם הגנה על בטחון הציבור, הינו רב ומחוייב המציאות, ויש לפעול להגן עליו.

יחד עם זאת, קיים גם אינטרס אחר שהינו שיקום העבריין והבאתו למוטב. אינטרס אחר הינו חשוב וגם לו יש את הדעת, הינו שיקום העבריין. האינטרסים האלו אינם סותרים זה את זה, שכן שיקומו של עבריין וחזרתו למוטב ועלייתו על דרך הישר, מסייעים לאינטרס האחר של בטחון הציבור. בכל פעם שעבריין למד את לקחו ושיקם את דרכיו, הפועל היוצא מכך הינו הגנה על רכוש הציבור.

אינטרס ישיר של החברה הוא – בשיקום העבריין, וככלל, חלק גדול מהשיקול בענישתו של עבריין ושליחתו לבית הסוהר לריצוי עונש, הינו להמחיש לו ולהבהיר לו כי ראוי שישקם את עצמו ולהיטיב את דרכיו. זאת לצד אינטרסים נוספים.

מאסר איננו חזות הכל, ואכן ענין הגמול מחייב על פי רוב כי נאשם ירצה עונש מאסר. יחד עם זאת, לכל כלל יש את היוצא מן הכלל.

ענישה לעולם אינדיווידואלית היא, ועל בית המשפט לשקול את העונש הראוי בנסיבות של נאשם ספציפי העומד לפניו, כאשר מלאכה זו מורכבת וסבוכה.

בנסיבות תיק זה, השיקולים שעומדים בפניי, מחד, להחמיר עם הנאשם לאור היות המאסר המותנה תלוי ועומד כנגדו בעת שביצע את העבירות המיוחסות לו, והכלל הוא כי יש להפעיל מאסר מותנה, ומאידך, לשם המשך שיקומו של הנאשם יש להימנע משליחתו לריצוי עונש מאסר, מה גם שמדובר במאסר משמעותי, כאשר המאסר המותנה הינו פרק זמן של 15 חודשים.

העובדה כי העבירות בוצעו בחודש אוגוסט 2005, ומאז אין בעברו הפלילי של הנאשם הרשעות נוספות ו/או כתבי אישום נוספים, מאששת את טענת הנאשם ואת האמור בתסקיר כי הנאשם סיגל לעצמו אורח חיים אחר. זאת לצד היותו עובד במסגרות קבועות וזוכה לשבחים מצד מעסיקיו.