מ.י. שלוחת תביעות אילת-משטרת אילת נ' בר-חיים

גזר דין

הנאשמת הורשעה על פי הודייתה בעבירה של קשר לעוון, זיוף, סיוע לשימוש במסמך מזויף, סיוע לקבלת דבר במרמה, מסירת ידיעה כוזבת. על פי עובדות כתב האישום, הנאשמת ביום 02.11.05 קשרה עם אחרת בשם ויקטוריה לעבור עבירות של הנפקת דרכון ישראלי מזויף שיכלול את פרטי הנאשמת ותמונתה של ויקטוריה, זאת בכדי שאותה ויקטוריה תוכל לצאת את הארץ באמצעות הדרכון המזויף.

אותה ויקטוריה מסרה תמונה שלה לנאשמת, כאשר הנאשמת צבעה את שערות ראשה לשחור כדי שחזותה תתאים לחזותה של ויקטוריה, נגשה למשרד הפנים ביום 02.11.05 וחתמה בחתימת ידה בבקשה לקבלת דרכון, ולאחר מכן כאשר קיבלה את הדרכון המזויף נתנה אותו לויקטוריה, תמורת סכום כסף.

ביום 03.12.05 יצאה אותה ויקטוריה באמצעות הדרכון המזויף את גבולות המדינה, כאשר ביציאה נרשמה פרטיה של הנאשמת, מאוחר יותר הנאשמת התייצבה במשטרת אילת, לאחר שנתקלה בקשיים בפניותיה אל משרדי הממשלה, בהם היה דווח כי היא יצאה את גבולות ישראל, ודווחה על גניבת דרכונה מביתה, כשהיא יודעת שהתלונה כוזבת.

אין להכביר מילים על המעשים החמורים שעשתה הנאשמת, והמלצת שירות המבחן, ככל שהיא מתייחסת לאפשרות של אי הרשעה, הינה תמוהה, ואינה מובנת לבית המשפט. עבירה של זיוף דרכון והמעשים שבהם הורשעה הנאשמת הינם מעשים חמורים, שבגינם מן הראוי להטיל עונשי מאסר, ואף עונשי מאסר חמורים, אף אם מדובר בעבירה ראשונה ונסיבות מקלות.

המדובר בפגיעה בקודש הקודשים של רישום האוכלוסין, הינה זה ניצבת נאשמת בפני משרד הפנים, מרהיבה עוז, צובעת שערותיה, מגישה תמונה מזויפת של אחרת, ומסייעת לאותה אחרת לצאת את גבולות המדינה. אירועים שכאלה שנעשים בהסכמה ובידיעה של אזרח המדינה, חותרים תחת אשויות המדינה כריבון, ומחייבים ענישה כבדה, אף של שנים של מאסר בפועל.

יש לשוות לעיננו אפשרות כי הדרכון יסייע לעשיית פשעים ו/או מעשי טרור, וכל זאת כאשר הנאשמת שיתפה פעולה מרצון, ללא לחץ והשפעה, ואף מאוחר יותר, הגישה במשטרה תלונה בגין גניבת דרכון.

מתוך כך המלצת שירות המבחן להימנע מהרשעה, נדחית על ידי על הסף, בהיותה המלצה לא ראויה שאיננה מתאימה להליך בתיק זה, יהיו נסיבות הנאשמת אשר היו, טוב היה אילו לא הייתה באה המלצה שכזו על ידי שירות המבחן.

לשיטתי מן הראוי היה להשית על הנאשמת לכל הפחות מאסר שירוצה בעבודות שירות, ולא פחות מכך, בצירוף קנס כספי כבד, על רקע הנסיבות המקלות, ואם לא כך היה ראוי היה להחמיר איתה ולהשיט עליה מאסר ממשי ארוך מאחורי סורג ובריח.

אולם מאחר והמאשימה שקלה את שיקוליה, בחנה את התסקיר והחליטה ללכת בדרך מקלה עם הנאשמת, אומנם שמצאתי כי מדובר בהקלה ניכרת ואינני משוכנע כי הינה מתאימה וראויה בימנו אלה, מצאתי כי ניתן לקבלה, זאת לאחר לבטים.

אכן הנאשמת נעדרת כל עבר פלילי, ועברה קשיים עקב מצבה הנפשי, ואולם, בנסיבותיה של נאשמת זו אין בכדי להקהות מחומרת מעשיה, ומכאן כי הנימוק המרכזי להקלה בדין הינו בעמדתה העונשית של המאשימה, שמייצגת את אינטרס הציבור.

אשר על כן אני מטיל על הנאשמת את העונשים הבאים:

1.מאסר מותנה בן 24 חודשים למשך 3 שנים, שהנאשמת לא תעבור עבירות בהן הורשעה.

2.ניתן בזה צו של"צ בהיקף של 140 שעות אותן תרצה הנאשמת ב"בית אסי" במועדון אנוש באילת, תחת פיקוח האחראי במקום במועדים שיקבעו על ידי האחראי.

3.צו מבחן למשך 12 חודשים למטרת שיחות פרטניות בשירות המבחן.

4.קנס כספי בסך 2,000 ₪ או 10 ימי מאסר תחתיו, הקנס ישולם ב – 4 תשלומים שווים ורצופים. תשלום ראשון תוך 30 יום מהיום.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה והודעה היום כ"ב ניסן תש"ע, 06/04/2010 במעמד הנוכחים.

אלון רום, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: