מ.י. שלוחת תביעות אילת-משטרת אילת נ' ביבס ואח'

פסק דין לנאשם 1

הכרעת דין וגזר דין

1.הנאשם הודה בכתב האישום והופנה לעריכת תסקיר בעניינו, זאת טרם ההרשעה. תסקיר שירות המבחן שהתקבל בא בהמלצה להטיל על הנאשם צו מבחן למשך 18 חודשים וצו של"צ בהיקף של 220 שעות, ובנוסף פיצוי לקורבן זאת תוך הימנעות מהרשעתו.

2.על פי עובדות כתב האישום, הנאשם הועסק כמנהל ברים במלון דן. ובמועד שאינו ידוע למאשימה, כחודש עובר לתאריך 10.01.2007, גנב הנאשם יחד עם אחר 146 בקבוקי משקאות אלכוהוליים מסוגים שונים, ו- 72 בקבוקי בירה, תוך שהשניים נשאו ונטלו את הבקבוקים מהארונית בה הוסתרו על ידי נאשם 1 והוציאו אותו מחוץ למלון, ואשר ערך הרכוש הינו כ- 11,500 ₪.

עובר לביצוע העבירה נהג הנאשם 1 במסגרת עבודתו, ליטול מפעם לפעם משקאות אלכוהוליים מהבר בו הוא עבד והחביא אותה בארונית אישית ממנה כאמור גנבו הנאשם את הבקבוקים האמורים.

3.ב"כ המאשימה עותר שלא לקבל את המלצת שירות המבחן ככל שהוא נוגע לעניין ההרשעה.

4.הסנגור טען בפניי וביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן תוך שהציג מסמכים ואישורים שונים לגבי השכלתו של הנאשם, שירותו הצבאי ולימודיו קורס מחשבים, אשר טוען הסנגור כי יש חשש להרשעתו של מרשו שתיפגע בהמשך דרכו.

5.ככלל, ההרשעה היא הכלל ומחויבת בסיומו של הליך פלילי, כאשר נאשם ביצע עבירה ובהימנעות מהרשעה הינה חריג יוצא מן הכלל אשר יש לבחון באם לנקוט בחריג זה בהתאם לנסיבות המיוחדות בכל תיק ובנסיבותיו של כל נאשם.

6.האירוע שבפניי כפי שעולה מכתב האישום, מלמד על כך שהנאשם ביצע במסגרת עבודתו פעם אחר פעם, גניבה, כאשר נטל את בקבוקי המשקאות האלכוהוליים שעה שעבד בבר והחביאם ובשלב מסוים לאחר שהתאספה כמות ניכרת של בקבוקים, סך הכל 146 בקבוקי משקה אלכוהולי ו- 72 בקבוקי בירה, הנאשם יחד עם אחר, נטלו אותם בכדי להוציאם מהמלון.

במעשיו אלה הנאשם הפר אמון שנתן בו המעביד והדברים הינם חמורים. אחד ממסמכי ההגנה שהוצג לעיוני, הינו מכתב המלצה מאותו מלון בו הועסק הנאשם, מלון דן אילת, מכתב המלצה מיום 31.10.2005 כאשר בו מיוחסים לנאשם תכונות של מקצועיות, ואחריות אישית, אולם למצער, אף שהמעביד נתן בידי הנאשם מכתב המלצה, הרי שהנאשם ביצע גניבה שיטתית מאותו מעביד וגרם לו לנזקים.

7.התסקיר המפורט של שירות המבחן, מתייחס בין השאר לכך כי הנאשם מוצא לגיטימציה מסוימת להתנהגותו באירוע, ומתקשה להסביר את פשר התנהגותו. כמו כן, הנאשם היה מיועד היה להיות מקודם בהמשך עבודתו במלון בתפקיד אחראי מזון ומשקאות, ובעצם ביצוע עבירותיו חיבל באפשרות זו והדבר הוביל לפיטוריו. ובהמשך בתסקיר שירות המבחן התרשם מקושי לוויסות דחפים וכן כי הנאשם מתקשה להסביר את נסיבות העבירה והמניעים לביצוע דבר אשר מגביר את הסיכון לרצידיביזם.

עוד נאמר בתסקיר שירות המבחן, כי שירות המבחן התרשם כי לא תהיה פגיעה ישירה בתעסוקה.

בסיכומו של יום, לא מצאתי נתונים המצדיקים הימנעות מהרשעה בתיק שבפניי, ואינני מקבל את המלצת שירות המבחן.

ביצוע העבירות במשך תקופה שאינה קצרה, כאשר הנאשם גונב בכל פעם מספר בקבוקי אלכוהול בשעה שהוא עובד כברמן אצל המתלוננת, יחד עם האמור בתסקיר שירות המבחן, אינו מצדיק הימנעות מהרשעה שהינה כאמור חריג יוצא מהכלל, ויש להשתמש בו במשורה במקרה מתאים.

8.יש לדברים משקל לעניין הענישה, ובסופו של יום לא אמצא את הדין עם הנאשם. יחד עם זאת, בנסיבות תיק זה, אני קובע כי הנאשם יורשע בדין בעבירות כתב האישום כפי המיוחסות לו.

9.לאחר שהנאשם הודה בעובדות ובעבירות המיוחסות לו בדיון קודם, אני קובע שהוא מורשע בדין בגינן.

10.לעניין העונש, הנאשם לקח אחריות על מעשיו, המסמכים שהוגשו מלמדים כי מדובר באדם שיש לו פוטנציאל, כאשר אורח חייו כלל שירות בצה"ל ותעודת השחרור מלמדת על כך כי התנהג באופן טוב בזמן שהותו.

עוד עולה כי הנאשם מנסה לקדם את עצמו ולשפר את מעמדו בחיים, והוא לומד במטרה לרכוש הכשרה כאיש הדרכת מחשבים ובנסיבות תיק זה, ניתן להקל בגינו ולהתחשב בגורמים אלה.

11.אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים כדלקמן:

מאסר על תנאי - מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים. הנאשם יישא בעונש זה אם בתקופה של שנתיים מהיום יעבור על עבירה נוספת לפיה הורשע.

קנס - קנס בסך 3,000 ש"ח או מאסר למשך 15 יום תחתיו; הקנס ישולם ב- 3 תשלומים חודשיים שווים ורצופים. התשלום הראשון ישולם בתוך 30 יום מהיום ויתר התשלומים מידי 30 יום לאחר מכן. פיגור בתשלום אחד מן השיעורים שנקבעו לעיל, יעמיד לפירעון מיידי את יתרת הקנס שטרם שולמה ויחייב את הנאשם בתשלום תוספת פיגורים כחוק.