מ.י. שלוחת תביעות אילת-משטרת אילת נ' אסולין

החלטה

בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 16.9.1998 בהעדר התייצבות המבקש.

כתב האישום ייחס למבקש נהיגה ברכב כשרישיון הנהיגה פקע למעלה משש שנים – עבירה לפי סעיף 10 (א) לפקודת התעבורה, וביום 16.9.1998 בהעדר התייצבות המבקש נגזר דינו והושתו עליו העונשים הבאים: קנס בסך 10,000 ₪, פסילה בפועל לתקופה של שלוש שנים ופסילה על תנאי לתקופה שלוש שנים למשך שנתיים. המבקש לא שילם את הקנס אשר עומד כיום לאחר צבירת ריביות ופיגורים על סך של למעלה מ - 50,000 ₪.

בנימוקי הבקשה נטען כי בשל התמכרותו של המבקש לסמים משנת 1998 ועד לשנת 2010 לא תיפקד באורח סדיר והזניח את ענייניו האישיים בכל תחומי החיים וכעת מבקש לחזור למסלול חיים תקין. עוד נימק, כי בתקופה בה ניתן כנגדו גזר הדין ספק אם היה כשיר להתייצב בבית המשפט.

3.המדובר בפסק דין שניתן לפני למעלה מ - 14 שנה, בהעדר התייצבות המבקש ולאחר שזומן כדין. המבקש לא נימק את העדר התייצבותו לדיון וגם לא טען כל טענת הגנה כנגד האשמה שיוחסה לו בכתב האישום, ונימוקו נעוץ כאמור בטענה כי משנת 1998 ועד 2010 היה מכור לסמים ולא טיפל בענייניו. נימוק זה אינו מצדיק ביטול של הכרעה וגזר הדין. גם טענתו לפיה קיים ספק בדבר כשירותו לעמוד לדין במועד גזירת דינו, דינה להידחות, הטענה כללית וסתמית ובכל מקרה הקביעה בדבר כשירותו של אדם לעמוד לדין נתונה לבית המשפט הדן בתיק במועד הרלוונטי ולאחר שהונחה לפניו חוות דעת מקצועית בעניין.

המדובר במי שזומן כדין, וככל והיו לו טענות הגנה הרי שהיה עליו להתייצב ולהציגן, משלא עשה כן אלא בחר להתעלם מההליך שהתנהל כנגדו, וטענותיו מעלה בשיהוי של למעלה מ – 14 שנים, אין לו להלין אלא על עצמו.

כאמור, מאז שניתן גזר הדין חלפו למעלה מ- 14 שנה והגיעה העת כי הנאשם יבצע את שנגזר עליו על פי פסק הדין, יפקיד את רישיון הנהיגה שלו ככל וקיים ברשותו, וככל שלא, יפקיד תצהיר תחתיו. אשר לקנס – נוכח חלוף הזמן הניכר ומשהטיפול בגביית הקנס הועבר למרכז לגביית קנסות, על המבקש לפנות בבקשה מתאימה למרכז לגביית קנסות.

מכל אלה, ומשלא מצאתי כי הותרת פסק הדין על כנו יביא לעוות דין, מצאתי לדחות את הבקשה.

לפנים משורת הדין איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, ‏א' תמוז תשע"ג, 09 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: