מ.י. שלוחת תביעות אילת-משטרת אילת נ' אוחנה

גזר דין

1.הנאשם הורשע, על פי הודייתו, בעבירת כתב האישום, נהיגה בזמן פסילה, עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה וכן נהיגה ללא פוליסת ביטוח, כאשר על פי עובדות כתב האישום ביום 25.05.2008, הנאשם נפסל בפניו על ידי רשות הרישוי מלקבל רישיון נהיגה למשך שלושה חודשים, החלים מיום 01.09.2008. בתאריך 03.11.2008 נהג הנאשם רכב מסוג משא בעוד הפסילה בתוקף והוא מודע לפסילה, כאשר הנאשם נהג את רכבו באותו מועד ללא פוליסת ביטוח תקפה.

2.הנאשם הופנה לשירות המבחן אשר בסיכומו של יום לא בא בהמלצה בעניינו לביצוע של"צ זאת על רקע היכרות שירות המבחן את הנאשם ואת מצבו האישי.

יחד עם זאת, שירות המבחן המליץ על מאסר קצר ביותר על דרך של עבודות שירות, לצד מאסר מותנה וקנס כספי וכן שירות המבחן המליץ על הטלת פסילה מותנית בלבד זאת לאור העובדה כי פרנסת המשפחה תלויה במקור הכנסה של הנאשם כאשר להתרשמות שירות המבחן לאור מצבו הכלכלי והבריאותי, לא יוכל הנאשם להשתלב בעבודה אחרת, קרי, עולה מדברים אלו כי פסילתו מלהחזיק ברישיון נהיגה, תפגע בו כלכלית.

3.באשר לרכיב המאסר שירוצה על דרך עבודות השירות, הסכימו הצדדים ביניהם כי הנאשם ירצה עונש של 40 ימי מאסר בהתאם לחוות דעת הממונה.

4.ב"כ המאשימה עותר בטיעוניו כפי שהוצגו בכתב להטלת עונש של פסילה בפועל, זאת לאור חומרת העבירה והפסיקה הנוהגת שקובעת כי מדובר באחת העבירות החמורות שמחייבת פסילה ממשית וארוכה.

הסנגור הדגיש בטיעוניו את העובדה כי מדובר בנהיגה בפסילה שניתנה על ידי החלטת רשות הרישוי ולא על ידי צו מבית המשפט, וכן טען כי מדובר בנאשם ששגה לחשוב ששמא הפסילה הסתיימה אף שהוא מודה והיה מודע לכך כי קיימת פסילה.

עוד ביקש הסנגור להתחשב במצבו האישי של הנאשם, ולעובדה שאף שהסדר הטיעון בעניינו דיבר על של"צ, בסיכומו של יום הוא ירצה עונש מאסר על דרך עבודות שירות.

במצב דברים זה, עותר הסנגור להימנע מפסילה בפועל, ו/או לסווג את עונש הפסילה כך שיותר לנאשם לנהוג לצורכי עבודתו בשעות היום.

הסנגור הוסיף כי אין מדובר במי שמבצע עבירות תעבורה באופן תדיר, ובנסיבות העניין לאור היות הענישה אינדיבידואלית, ראוי להקל עימו על רקע הדברים המופיעים בתסקיר שירות המבחן.

5. העבירה שביצע הנאשם הינה חמורה. נהיגה בזמן פסילה מחייבת ענישה מרתיעה, הכוללת בין היתר רכיב של פסילה לפרק זמן ממושך. המדובר בעבירה שחותרת תחת סמכות רשות הרישוי, כאשר קובעת עונש פסילה ויש להעביר מסר מרתיע לנאשם זה ולנאשמים אחרים, כי נהיגה בזמן פסילה הינה חמורה.

אמנם הענישה הינה אינדיבידואלית, והנאשם שבפניי סובל מקשיים לא מועטים אשר זכרם בא בתסקירי שירות המבחן, וכן הנאשם לקח אחריות על מעשיו והודה וגם לעניין זה משקל בגזירת עונשו.

יחד עם זאת, הטלת עונש שאיננו כולל רכיב של פסילה בפועל, אינה אפשרית בעיני במקרה זה. הנאשם נהג ביודעין בעת שידע שהוא פסול מלהחזיק רישיון נהיגה, ובמצב דברים זה נטל סיכון מחושב שבאם ייתפס, ייענש.

על הנאשם היה לשקול את שיקוליו טרם ביצוע העבירה, שכן, נהיגה בזמן פסילה הינה עבירה שברור לכל כי ביצועה תגרור פסילה נוספת על ידי בית משפט, וכל ענישה אחרת תחטיא את מטרת הענישה.

6.בנסיבות תיק זה, לאור האמור בתסקירים ולאור מצבו המיוחד של הנאשם, לא אמצה איתו את הדין ואקל עימו אף בעונש הפסילה. יחד עם זאת, אין כל מקום לסיווג הפסילה כך שיאפשר לו לעסוק בעבודתו, שכן זוהי משמעותה של ענישה שתוטל על הנאשם בכדי שיפנים את העובדה כי עליו לשאת בתוצאות של מעשיו.

7.אשר על כן, לאור מכלול הנתונים בתיק שלפניי, אני גוזר בזה על הנאשם עונש כדלהלן:

מאסר - מאסר בפועל לתקופה של 40 ימים. הנאשם ירצה את עונשו על דרך של עבודות שירות.

על פי חוות דעת הממונה, הנאשם ירצה את עונשו בבית חב"ד באילת, החל מיום 30.03.2011, תחת המפקח הגר נקש.

פסילה בפועל - הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה וזאת לתקופה של 4 חודשים.

מורה על עיכוב עונש הפסילה וזאת עד ליום 01.06.2011