מ.י. שלוחת תביעות אילת-משטרת אילת נ' אבו עמאר

גזר דין

1.הנאשם הורשע על פי הודייתו בכתב אישום מתוקן בעבירות של נהיגה בזמן פסילה – עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] ונהיגה ללא פוליסת ביטוח תקפה – עבירה לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש].

2.על פי כתב האישום המתוקן בו הודה הנאשם בתאריך 07.11.2007 נפסל הנאשם מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה למשך 86 ימים והפקיד את רשיונו בגין כך ביום 08.11.2007 ובתאריך 15.12.2007 נהג הנאשם ברכב פרטי באילת, בעוד הפסילה בתוקף ובהיותו מודע לפסילה אשר הושתה על ידי בית המשפט ובמועד האמור נהג את רכבו ללא פוליסת ביטוח תקפה.

3.הצדדים הגיעו להסדר, לפיו יוטל על הנאשם של"צ בהיקף של 300 שעות, וכי פסילה אשר תוטל, תסווג, כך שהנאשם יורשה לנהוג בכל 5 לחודש למשך 24 שעות ובליווי בגיר בעל רשיון נהיגה. כן טוענת המאשימה לרכיבים נוספים.

הצדדים חלוקים ביחס למשך רכיב הפסילה בפועל אשר תוטל על הנאשם. זהו עיקר המחלוקת.

4.הנאשם נשלח לקבלת תסקיר שירות מבחן אשר מפרט את נסיבותיו של הנאשם, ממליץ על קבלת ההסדר ומציע תוכנית של"צ בהיקף של 300 שעות כאמור.

5.ב"כ המאשימה עותר להשית פסילה בפועל ארוכה, פסילה מותנית, מאסר מותנה ממושך ומרתיע אשר לא יפחת מ-10 חודשים וקנס גבוה.

ב"כ המאשימה מפנה לחומרת האישום בו הורשע הנאשם ולפסיקה בדבר חומרת הנהיגה בזמן פסילה.

6.לחובת הנאשם עבר תעבורתי הכולל 45 הרשעות תחבורתיות.

ב"כ המאשימה מפנה בפרט להרשעות 19 [אשר עניינה גרימת תאונת דרכים] ו-31 [בה הוטלה פסילה מותנית אשר אינה ברת הפעלה]. לנאשם גם עבר פלילי אשר כולל אי הרשעה בעבירה של תקיפה סתם משנת 2004.

7.ב"כ המאשימה עותר כי בית המשפט יסיק מעובדת קיומם של שני רשיונות זמניים כי הנאשם דאג לכך שיהיו בידיו שני רשיונות על מנת שאחד יופקד בבית המשפט ואחד יהיה בידיו.

ב"כ הנאשם טוען כי אין להסיק את המסקנה האמורה מהראיות האמורו, כי הדבר לא הוכח מעל לספק סביר וכי אין לייחס לטענה כל משקל.

ב"כ הנאשם טוען כי הנאשם אדם נורמטיבי, מפנה לסקירת שירות המבחן, מפנה לכך שהנאשם הקים עסק וכי הוא תומך במשפחתו ומפרנס את הוריו המבוגרים.

ביחס לעברו התעבורתי של הנאשם נטען כי רוב העבירות הן עבירות של ברירת משפט.

הנאשם עצמו אמר כי התבגר, לא עשה את הדבר בכוונה, הרשיון מאוד חשוב לו והוא מודה שעשה טעות ונהג וכי לא היה בסדר במקרה זה.

הנאשם טען לפגיעה כלכלית קשה של נטילת הרשיון.

8.עבירה של נהיגה בזמן פסילה הינה מהחמורות אשר בפקודת התעבורה. ביצוע עבירה זו יש בו כדי להעיד על זלזול של ממש בדיני התעבורה, כמו גם בהחלטות בית משפט לתעבורה.

9.ענישה של עבירות נהיגה בזמן פסילה צריכה להיות ענישה מוחשית אשר יהיה בה כדי להרתיע הרתעה של ממש, כל מי אשר מתכוון להפר החלטה של בית משפט, כמו גם את הנאשם אשר בפניי.

10.בענייננו, בנוסף לרכיב הפסילה בפועל, הוסכם על של"צ בהיקף של 300 שעות. אביא במסגרת משך הפסילה גם רכיב ענישה זה.

אני סבור כי הפסילה צריכה להיות לפרק זמן משמעותי ואולם לאור נסיבותיו של הנאשם, והפגיעה הכלכלית, אני מוצא לנכון להעמיד אותה על פרק זמן של 11 חודשים ולא מעבר לכך.