מ.י. פרקליטות מחוז ת"א - פלילי נ' שבירו

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו- במסגרת הסדר טיעון- בכתב אישום מתוקן שעניינו שני אישומים: החזקת נכס החשוד כגנוב, קבלת דבר במרמה, הדחה בחקירה ואיומים, ככל שזה מתייחס לאישום הראשון. האישום השני מייחס לנאשם עבירה של קבלת נכסים שהושגו בעוון.

כמפורט בכתב האישום, בתאריכים שונים בשנים 2006 ו-2008, הופצו בתוך עיתוני "ידיעות אחרונות" שוברים של מפעל הפיס אשר נועדו להעניק הנחה בשווי 10 ₪ לממלאים טפסי לוטו של מפעל הפיס (להלן: "השוברים"). השוברים נועדו לרכישת טפסי לוטו מסויימים (להלן: "הטפסים") בהנחה של 10 ₪ לטופס (להלן: "הנחיות התשלום").

במהלך התקופה קיבל לידיו הנאשם שוברים רבים, ביודעו כי הושגו בעוון וכן החזיק שוברים החשודים כגנובים ומסר אותם לזכיינים של מפעל הפיס מאזור תל אביב-יפו. בתמורה קיבל הנאשם כסף, טובין, מוצרי פיס אחרים וכן טפסים באופן המנוגד להנחיות התשלום.

בסך הכל קיבל הנאשם לידיו סך של 100,705 ₪.

על פי האישום הראשון, בחודשים יוני-יולי בשנת 2006 , עת הועסק הנאשם כשליח בחברת מפעל הפיס בע"מ, קיבל במרמה מהגב' נטליה קושבצקי (להלן: "נטליה"), זכיינית של מפעל הפיס ובעלת דוכן פיס ביפו, סך של 2900 ₪ בכך שבמספר מועדים שונים מסר לה כמות כוללת של 290 שוברים, תוך שהוא מציג בפניה מצג שווא לפיו ניתן לקבל כסף מזומן בתמורה לשוברים. לאחר שהתגלה במפעל הפיס שימוש חריג בשוברים, זימן מנהל החברה את נטליה לבירור וזו הפנתה אותו לנאשם. סמוך לאחר מכן ביקש הנאשם מנטליה שלא תספר לאיש שהוא היחיד שקיבל ממנה כסף עבור השוברים ולאחר שסירבה איים עליה בכוונה להפחידה באומרו כי יספר במפעל הפיס שהיא שותפתו למעשה וכי נתן לה אחוזים. במעשיו המתוארים לעיל החזיק הנאשם שוברים החשודים כגנובים וקיבל עבורם סך של 2,900 ₪, תוך שהוא מרמה את נטליה, מדיח אותה למסור עדות שקר בחקירה על פי דין ומאיים עליה.

על פי האישום השני, בין החודשים אפריל לספטמבר 2008 קיבל הנאשם לידיו כ- 9785 שוברים ביודעו כי הושגו בעוון. הנאשם מסר שוברים אלה לזכיינית מפעל הפיס נינה גורוחובסקי ולבנו של זכיין מפעל הפיס ששון לוי וקיבל תמורתם כסף מזומן, טובין ומוצרי פיס בסך 97,850 ₪.

כאמור לעיל, הצדדים הגיעו להסדר טיעון אשר הוגש לבית המשפט ואלה עיקריו:

התביעה תטען לעונש מאסר בפועל אשר לא יעלה על 6 חודשים ותיבחן אפשרות המרתו בעבודות שירות. הסניגור יעתור מנגד למאסר מותנה. הצדדים הסכימו יוטל על הנאשם קנס על פי שיקול דעת בית המשפט.

טיעוני הצדדים

תחילה העידה אשת הנאשם. סיפרה כי היא מכירה את הנאשם מזה 14 שנים. הוא אב מסור, יש להם ילד עם פגם התפתחותי. היא נאלצה לעזוב את מקום עבודתה לטובת הילד ועל כן הנאשם הוא המפרנס היחיד. הוא יד ימינה ומעורב בכל הפעילויות עם כל אנשי המקצוע בקשר לילד.

על כן ביקשה שלא לפגוע בעבודתו ומציינת כי למד את הלקח והבין את משמעות מעשיו. אם לא יוכל לפרנס את משפחתו, כל שרשרת ניהול הבית תיעצר.

התובע ביקש לאמץ את הסדר הטיעון ברף העליון ולהטיל על הנאשם מאסר בדרך של עבודות שירות, קנס לפי שיקול דעת בימ"ש ומאסר על תנאי. לטענתו הרף העליון של ההסדר הוא סביר ומתאים לנסיבות תיק זה. ב"כ המדינה מציין כי יש לזקוף לטובת הנאשם את העובדה כי הודה וחסך זמן שיפוטי יקר. במסגרת ההסדר תוקן כתב האישום ונמחקו מספר אישומים. לטעמו, יש מספר נדבכים לחומרה במעשיי הנאשם: העובדה כי ביצע את שני האישומים בהפרש של שנתיים, הנאשם ניצל את העובדה כי עבד במקומות שאפשרו לו ביצוע העבירות והעניקו לו גישה לשוברים הרלוונטיים. הוא עבד כזכיין של מפעל הפיס וניצל את מעמדו לביצוע העבירות. בנקודה זו יש להעיר כי שגגה יצאה תחת ידי התובע משום שהנאשם לא היה זכיין של מפעל הפיס. גם כאשר עבד אצל מפיץ העיתונים הייתה לו גישה לשוברים והוא ניצל את האמון שניתן בו על ידי מעסיקיו. התובע מציין כי הנאשם ידע שהמעשים אסורים. הוא הפיק רווח של כ-100,000 ש"ח. התובע ביקש לאזן בין מעשיי הנאשם והשיקולים לחומרה לבין נסיבותיו האישיות והחיסכון בזמן שיפוטי. לטעמו היה מקום להטיל עליו מאסר ממשי, אולם הוא סבור כי בנסיבות העניין ניתן להסתפק במאסר בדרך של עבודות שירות.

במסגרת הטיעונים הוגש גיליון הרשעות קודמות.

ב"כ הנאשם ציין כי כתב האישום תוקן באופן מהותי. הנדבך המרכזי לכתב האישום המקורי היה מרמה כנגד מפעל הפיס, בשלושת האישומים, נדבך אשר הוסר לחלוטין מכתב האישום המתוקן. יתרה מזאת, מהאישומים השני והשלישי הוסר הנדבך של קבלת דבר במרמה. בכתב האישום המתוקן נותרו שני אישומים. הראשון, עבירת מרמה משנת 2006- לפני כארבע שנים- ואילו האישום השני עניינו עבירת עוון משנת 2008. החקירה בתיק זה נפתחה כחקירה פרטית של מפעל הפיס ובאמצעותה התגלה כי מספר זכיינים ניצלו את מבצע השוברים לטובתם האישית. כתשעה זכיינים, אשר לא קיבלו את השוברים מהנאשם, נחקרו באזהרה. כולם נקנסו ומחלקם נשלל הזיכיון. הסנגור טוען לאכיפה בררנית בעצם אי הגשת כתב אישום כנגד הזכיינים אשר ביצעו את שהנאשם ביצע. הסנגור נקב בשמם של מספר זכיינים אשר לגביהם ננקטו צעדים מנהליים בלבד. הגם שהאחרים נמצאו כמי שפעלו שלא כדין, לא הוגש כתב אישום נגדם, אלא כנגד הנאשם בלבד, למרות שמתוקף תפקידם ומחויבותם למפעל הפיס ברי כי אחריותם גדולה מזו של הנאשם.

לעניין רף הענישה מבקש ב"כ הנאשם להתחשב בנסיבות לקולא. לדידו, יש לתת משקל נמוך ביותר לפן הענישתי בנוגע לאישום השני, בגין מה שפורט. לגבי האישום הראשון, מבלי להקל ראש, מדובר בעבירת מרמה של 3,000 ₪ אשר בוצעה לפני 4 שנים. לגבי עבירת ההדחה, מדובר ברף המינורי של עבירת ההדחה. הסנגור מציין את נסיבותיו האישיות של הנאשם: ילד שלישי במשפחה שמנתה חמישה ילדים אשר התייתם מאביו בגיל 12. בגיל 11 החל לעבוד ולצורך כך עזב את הלימודים. במהלך שירותו הצבאי נפטר אחיו ממחלת הסרטן. לאחר שנתיים נפטר אח נוסף מאותה מחלה. הנאשם תומך באימו ויש לו ילד הסובל מבעיות מוטוריות. הנאשם עובד בשלוש עבודות כשיום עבודתו מתחיל בשעה 04:00 ומסתיים בשעה 17:00.

הסנגור חתם את טיעוניו בבקשה כי ייגזר על הנאשם מאסר על תנאי וקנס.

הנאשם עצמו אמר כי הוא מצטער ומתחרט על מעשיו.

התובע לא הגיב לטענות בדבר אכיפה בררנית.

על פי החלטתי, התבקשו הצדדים להבהיר את נסיבות האישום השני אשר לשונו הלקונית גילתה טפח וכיסתה טפחיים.