מ.י. פרקליטות מחוז ת"א - פלילי נ' קופפרברג ואח'

אין לי כל ספק שכל אשר נטען על ידי נציגת המדינה באשר להרשעת הנאשמת במקרה זה תחת אי הרשעתה דברים נכונים הם.

ככל שאני בוחן המקרה שלפני מכל פן שהוא, חומרת המעשים, הסלידה ושאט הנפש מהם, והפער שבין אי הרשעת הנאשמת אל מול הרשעת שותפה, הנאשם 1 וגזר הדין שהושת עליו, כל אלה יש ומובילים הם לדחיית עתירת הנאשמת לאי הרשעה.

אלא שלאחר התלבטות לא קלה, החלטתי שלא יהא זה אני אשר אחסום ההזדמנות האחרונה, כך נדמה, וכך התרשמתי, מהנאשמת לאמץ ילד.

אינני בוחן סיכוייה של הנאשמת לאמץ ילד גם אם תורשע, אינני בוחן סיכוייה של הנאשמת גם אם לא תורשע. הנחת המוצא שלי על פי נוסחה יבשה היא האמור בתסקיר שרות המבחן. אני הולך אחר הפסקה האחרונה שבתסקיר שהוגש לפני. ובפסקה זו נאמר כי שרות המבחן בדק השיקולים העומדים בפתח האימוץ ומצא כי הרשעת הנאשמת תביא לסיכול האימוץ.

לא נעלם מעיני שהחלטתי להמנע מהרשעת הנאשמת נעוצה בעניין אחד ושיקול לכאורה צר ביותר. לא נעלם מעיני כי על פי המכלול כפי שציינתי לעיל, מעשיה של הנאשמת חמורים ביותר. אך כשאני שוקל השיקול של האינטרס האישי אם ניתן לומר כך, של הנאשמת ובת זוגתה במובן זה שמצויה הנאשמת לפני הזדמנות אחרונה לממש כוונתה לאמץ ילד וזאת לנוכח אי יכולתה להרות אל מול האינטרס הציבורי שיש בהרשעת הנאשמת כאמור מצאתי להישען בהחלטה על עניין זה, ועניין זה בלבד.

מצאתי לציין כי גדר שיקול הדעת במקרה זה יש בו מן השינוי מאשר במקרים אחרים במובן זה ששאלת ההרשעה או אי הרשעה על פי מהות המעשה פונה לשני כיוונים: באחד, האם מהות המעשה האסור שביצעה הנאשמת מתאים לאי הרשעה ובכיוון אחר האם עצם המעשה לנוכח שיקולי בית המשפט על פי המכלול ולנוכח השיקול הצר שפירטתי לעיל לעניין האימוץ הוא מתאים. רוצה לומר, האם אין בעצם הכשל המוסרי של הנאשמת לביצוע העבירות כדי לסלק אל הצד שיקולי האימוץ. גם לאחר שאני בוחן שני כיוונים אלה, מצאתי לקבל עתירת הנאשמת שלא להרשיעה וכאמור מהשיקולים הללו בלבד, ובאופן חריג ביותר.

אשר על כן אני קובע כי הנאשמת ביצעה 4 עבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, ועבירה אחת של קשירת קשר לביצוע פשע.

אינני מרשיע את הנאשמת.

אני מחייב את הנאשמת לבצע שרות לתועלת הציבור בהיקף של 180 שעות כפי תוכנית שתוכן עבורה על ידי שרות המבחן.

שרות המבחן הכין תוכנית כפי המפורט בתסקיר. יחד עם זאת, אם יש שינוי בתוכנית פתוחה הדרך לפנות לבית המשפט לאישור השינוי והכל פי שיקול דעת שרות המבחן.

הסברתי לנאשמת משמעות שרות לתועלת הציבור בלשון פשוטה, הסכימה והבינה.

בנוסף לאמור לעיל אני מורה לנאשמת לפצות את המתלוננים על סך 1500 ש"ח לכל מתלונן ומתלוננת.

אי תשלום הפיצוי כאמור יהא בו כדי להחזיר הדיון לבית המשפט וזאת בבחינת הפרת תנאי השל"צ.

התשלום ישולם עד ליום 1/10/2010.

נציגת המדינה הציגה לבית המשפט רשימת המתלוננים, נחתמה בחותמת בית המשפט בתאריך היום.

הפיצוי ישולם על פי מסמך זה.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתנה והודעה היום כ"ב אלול תש"ע, 01/09/2010 במעמד הנוכחים.

אברהם הימן, סגן נשיא

החלטה