מ.י. פרקליטות מחוז ת"א - פלילי נ' מחאמיד

גזר - דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות שיוחסו לו בכתב אישום מתוקן שהוגש במסגרת הסדר טיעון.

העבירות אותן ביצע הנאשם מכוערות ונלוזות. התנהגותו הנכלולית מקבלת משנה חומרה נוכח עברו הפלילי המכביד.

במצב דברים זה, נסללה למעשה הדרך להובלת הנאשם את מאחורי חומות הכלא, לתקופה ארוכה, הנמדדת בשנים.

פרקליטו הנכבד, עו"ד עלאא מסארווה, השכיל להגיע להסדר טיעון עם המדינה, והתביעה בהגינותה בחנה בשיקוליה עיקרי הנימוקים שיפורטו להלן, והגיעה להסדר הנוטה לטובת עניינו של הנאשם ומעדיפו על אינטרס הציבור.

להלן עיקרי הנימוקים שהובילו ב"כ הצדדים להסדר הטיעון:

א. הפיצוי הכספי המשמעותי שסוכם כי ישולם על ידי הנאשם למתלוננים.

מדובר בפיצוי כספי המאזן את השיקולים ומקנה להסדר משקל המאפשר הצבתו בגדרות שהותוו בהלכה שיצאה מלפני בית המשפט העליון, בנוגע להסדרי טיעון.

ב. הקשיים הראייתיים בתיק מורכבים ובלתי מבוטלים, כמצויין על ידי ב"כ הצדדים.

ג. מצבו הרפואי/בריאותי של הנאשם. הנאשם סובל משלל בעיות רפואיות, בהחלט לא פשוטות והשמתו בבית הסוהר עלולה להכביד על מצבו זה.

באלה הדברים הגעתי לכלל מסקנה שנכון לכבד הסדר הטיעון.

פרקליטו המלומד של הנאשם טען, כי ראוי לגזור על הנאשם עונש נמוך מהעונש לו עתרה המאשימה.

הסניגור ציין את המאמצים הרבים שהשקיע הנאשם בגיוס הפיצוי הכספי שסוכם. הנאשם מכר נכס, כמו גם נזקק להלוואה ב"שוק האפור".

טענותיו של הסניגור אינן מבוטלות, אבל העונש שהוצע לי ברף העליון הינו עונש המקל עם הנאשם ונוטה לטובת עניינו בצורה ברורה. נראה כי לא מן המידה להקל עוד בעונשו.

לאחר ששקלתי השיקולים כולם, נתתי מלוא המשקל להודאתו באשמה, לסכום הפיצוי המשמעותי, עברו הפלילי וחומרת העבירות, הנני גוזר על הנאשם העונשים הבאים:

א. 6 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

הנאשם יבצע את עונש המאסר במשטרת עירון, בעבודות סיוע ואחזקה ימים א'-ה', שמונה וחצי שעות עבודה יומיות, תחת פיקוח שב"ס.

הנאשם יחל את עונש עבודות השירות ביום 22.6.11 שעה 08:00, או בכל מועד אחר שיקבע על ידי הממונה על עבודות שירות.

מודגש בפני הנאשם, כי באם לא יעמוד בתנאי הממונה על עבודות שירות או מי מטעמו - יהיה עליו לרצות עונש המאסר, בריצוי ממשי, ובמיידי.

ב. 12 חודשי מאסר על תנאי, שלא יעבור במשך 3 שנים עבירת רכוש מסוג פשע, כמו גם עבירה לפי סעיף 415 לחוק העונשין.