מ.י. פרקליטות מחוז ת"א-מיסוי וכלכלה נ' רביזדה ואח'

החלטה

1. לפניי בקשה לגילוי ראיה חסויה, המתייחסת ל"תעודה בדבר ראיות חסויות מטעמי אינטרס ציבורי חשוב", אשר נחתמה ביום 16.1.2011 ע"י השר לביטחון פנים, מר יצחק אהרונוביץ'.

בתעודה עצמה נאמר כי "כל פרט או מידע שיש בו כדי לגלות תוכנו של חומר חקירה המסומן "א'-י"א", לרבות זהות האנשים הנזכרים בו ופעולות החקירה המתועדות בו, הינם חסויים".

השר לביטחון פנים הביע את דעתו כי גילוי המידע או מסירתו עלולים לפגוע בעניין ציבורי חשוב, היינו, לסכן שלומם של בני אדם ולפגוע בשיתוף הפעולה של הציבור עם המשטרה.

מעיון בנוסח תעודת החיסיון, עולה כי רב הנסתר בה על הנגלה, וגם במהלך הדיון הפתוח, בו נטלו חלק ב"כ המאשימה וב"כ הנאשמים, לא ניתן היה להבין מה טיבו של המידע החסוי, ועד כמה הוא רלוונטי לאישומים המיוחסים לנאשמים.

לפיכך, ובהתאם לפרוצדורה המקובלת, זימנתי ללשכתי את נציגת התביעה ואת ראש צוות חקירה ביחב"ל, לצורך עיון במידע החסוי.

לאחר שעיינתי במידע, הגעתי למסקנה כי אין ניתן לחשוף אותו, כולו או חלקו, בפני הנאשמים ובאי כוחם, שכן יש בכך כדי לסכן שלומם וביטחונם של אנשים מסויימים, ולסכל אפשרויות חקירתיות, שאין להן נגיעה ישירה לאישומים ולעבירות הכלולות בכתב האישום.

לפיכך, מצאתי כי קיימת הצדקה להוצאת תעודת החיסיון הגורפת, ולא ראיתי, לצערי, כל אפשרות לחשיפת כל חלק שהוא מהמידע החסוי, ולו ברמה של כותרות.

השאלה העיקרית אשר העסיקה אותי הינה עד כמה מדובר במידע שהוא חיוני להגנת הנאשמים, והאם טמון בו פוטנציאל ראייתי, שבכוחו להעלות ספק סביר בדבר אשמתם (ראו, למשל, ע"פ 889/96 מאזריב נ' מ"י, פד נא(1) 433, וע"פ 621/01 מ"י נ' דרוויש, פד נה(2) 823).

לאחר שבחנתי את השאלה, הגעתי למסקנה כי אין במידע החסוי פוטנציאל ראייתי שיש בו כדי לעורר ספק סביר בדבר אשמתם של הנאשמים, ואין מדובר בראייה שהינה חיונית ודרושה להגנתם, מפני האשמות המיוחסות להם.

לאור האמור, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה לגילוי המידע החסוי.

2. הבקשה המקורית, אותה הגיש עו"ד צבי פורר, ב"כ נאשם 1, עניינה בביטול כתב האישום נגד מרשו מטעמי הגנה מן הצדק, וזאת על רקע הוצאת תעודת החיסיון, בשלב שלאחר תום פרשת התביעה וההגנה, ולאחר שהוגשו סיכומי התביעה. הטענה הינה כי המידע אשר נחסה, בתוקף תעודת החיסיון, היה אמור להגיע לידי הצדדים עוד בשלבי ניהול ההוכחות, ולעמוד לרשותם כחלק מחומר הראיות בתיק. מאחר שהדבר לא נעשה, הרי שיש בכך משום פגיעה ממשית ביכולתם של הנאשמים לנהל הגנתם כראוי.

לאחר שעיינתי בחומר החסוי, הגעתי למסקנה כי אין מדובר בחומר חקירה שהיה יכול לעמוד לרשותם של הנאשמים, תוך כדי ניהול המשפט עצמו, ומאחר שכך, וגם בשים לב לתוכנו של המידע, אין מקום לקבלת הטענה, לפיה זכאים הנאשמים להגנה מן הצדק, בשל הפגיעה בהגנתם.

לפיכך, הנני מחליט לדחות את הטענה הנוגעת לעניין זה.

3. לאור האמור לעיל, מתבקשים ב"כ הנאשמים להמציא את סיכומיהם הכתובים בתיק זה, עד ליום 17.7.2011, אלא אם ישכילו הצדדים למצות את המגעים המתנהלים ביניהם ולהגיע להסדר טיעון כולל, אשר ייתר את הצורך בהגשת סיכומים לעניין הכרעת הדין.

ניתנה היום, כ"ט ניסן תשע"א, 03 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: