מ.י. פרקליטות מחוז ת"א-מיסוי וכלכלה נ' ירון ואח'

החלטה

לפני בקשה מטעם הנאשמים לעיון בחומר חקירה לפי סעיף 74(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן – חסד"פ). החלטתי לדחות את הבקשה. אלה נימוקיי:

רקע

הנאשמים, חברה פרטית העוסקת במיון, ניקוי, אריזה ושיווק של תפוחי אדמה, ומי שבתקופה הרלוונטית היו בעלי מניות ומנהלים פעילים בה, עומדים לדין בעבירות לפי פקודת מס הכנסה. כתב האישום מייחס לנאשמים, בין היתר, העלמת הכנסות בשנות המס 2003, 2004 ו-2005 בסכום כולל של למעלה מ-12 מיליון ש"ח.

בבקשות העיון, שהגישו תחילה נאשמים 2 ו-3 ומאוחר יותר גם נאשם 1, נטען כי המאשימה ביססה את הנטען בכתב האישום על נתונים שהופקו מתוכנת מחשב הקרויה "תוכנת ניסן", והשוואתם של אלה לחשבוניות שנרשמו בהנהלת החשבונות של החברה, ביחס לשלושה לקוחות של נאשמת 3 (להלן – החברה).

לטענת הנאשמים, כיוון שההגנה חולקת על פרשנות התביעה בנוגע למהות תוכנת הניסן והשימוש שנעשה בה בחברה, ונוכח העובדה שהמאשימה נכונה היתה להעמיד לרשותם את כל התוכנה לרבות פלטים שהופקו ממנה, יש לקבוע כי תוכנת הניסן היא "חומר חקירה" רלוונטי. אלא שהמאשימה טרם העבירה לידיהם את מלוא התוכנה, וכל שהועבר הוא חלקים הימנה: שלוש כרטיסיות לקוח המכונות "לקוחות שונים", "קו חלוקה" ו"בני שאבי".

בתשובתה בכתב לבקשה טענה המאשימה כי חומר החקירה במלואו הועמד לרשות הנאשמים. לדברי ב"כ המאשימה, עו"ד פינטו-גפסון, אחר פניית הנאשמים אליה פנתה היא ליחידת החקירות בבקשה כי יבררו שמא נותר חומר חקירה. היחידה החוקרת הודיעה כי כל החומר שנתפס בחיפושים הועבר לפרקליטות.

בתגובת המדינה נטען עוד כי "במהלך החקירה שביצעה יחידת החקירות נתפסו מחשבי חברת תפודי השלושה בע"מ, ה"הארד דיסק" הועתק (העתקו נשאר בידי יחידת החקירות) והוחזרו המחשבים המקוריים לידי החברה" (סעיף 4.2 לתגובה). עוד נטען כי הנאשמים מסרו שהחברה בצעה עבודה על נתוני המחשב המצויים על גבי הדיסק הקשיח והנתונים השתנו. הנאשמים נזקקו ל"תמונת המצב" כפי שהיתה בעת החקירה, ועל כן בתאום עמם הועתק הדיסק הקשיח המצוי בידי התביעה וההעתק נמסר לרשותם. שנה ומחצה לאחר מכן ביקש ב"כ נאשמים 2 ו-3 לקבל לרשותו פלטים מתוכנת הניסן, משום שהמחשב שהיה בחברה נגנב. אף שהודע לעו"ד גולדמן כי כל הפלטים הקיימים הועמדו לרשות הנאשמים זה מכבר, הותר לנאשם 2 ביום 11.10.09 לבדוק את המצוי בארגזי החומר במשרדי הפרקליטות וכך היה.

המאשימה הצהירה ברורות כי תוכנת הניסן אינה בידיה ואין אפשרות להפיק פלטים ללא התוכנה, וטענה כי ההליך לפי סעיף 74 לחסד"פ אינו אלא "מסע דיג" המבוסס על תקווה ספוקלטיבית של הנאשמים, אולי לשם דחיית דיוני ההוכחות בתיק העיקרי.

ההליך

בקשת העיון נשמעה לפני בתאריכים 7.10.10 ו-10.10.10.

המאשימה העידה בהליך העיון את מר מוטי אטל, אחד החוקרים אשר השתתפו בחיפוש שנערך במשרדי החברה.

כן הוגשו לבית המשפט המסמכים הבאים: תרשומת שערך מר אטל לקראת הדיון אשר הוגשה בהסכמה כתחליף עדות ראשית (ת/1); אישורי הנאשמים מיום 28.11.05 אודות הסכמתם לעריכת חיפוש בעסק לרבות תפיסת מחשב ושרת (ת/2, נ/3); דו"ח החיפוש מיום 28.11.05 במשרדי החברה (ת/3); מסמך שכותרתו "נספח א' – לדו"ח חיפוש" (נ/2); מסמך מיום 28.11.05 לפיו שכיר בחברה בשם רונן עמיר מסר לחוקר מס הכנסה דיסק אליו העתיק את תיקיית "המסמכים שלי" (למעט תת תיקיה פרטית) ממחשבו (נ/1); וכן אישור נוסף של נאשם 1 מיום 28.11.05 לחוקרי מס הכנסה לקחת "שרת + 2 עמדות מחשב שמחוברות לשרת, ראוטר וכבל חשמל לראוטר + 3 כבל רשת" (ת/4).

מר אטל מסר בתרשומתו ת/1 וכן העיד תחילה בבית המשפט כי בחיפוש במשרדי החברה נתפס חומר מחשב אחד ויחיד: דיסק קשיח ישן (משנת 2001) שנתפס ביום 28.11.05 במגירה במשרדי הנהלת החשבונות של החברה ונרשם בדו"ח החיפוש. העד העיד מדוע אין זה סביר כי נתפסו במשרדי החברה חומרי מחשב אחרים, אך עד מהרה נאלץ להודות בחקירה הנגדית כי רונן עמיר צרב עבורו גם את תיקיית "המסמכים שלי" (נ/1), ולא היה בפיו הסבר של ממש מדוע המסמך המתעד תפיסה זו לא נחזה על פי צורתו ומאפיינים נוספים כנספח לדו"ח החיפוש (ת/3).

מר אטל העיד בבית המשפט כי זולת החיפוש במשרדי החברה ביום 28.11.05 ביקרו הוא והחוקרת אתי אייזלר במקום למחרת היום, ורונן עמיר הפיק עבורם פלטים ממערכת המחשב של החברה. במענה לשאלות הסניגורים, טען העד כי הוא עצמו לא ביקר במשרדי החברה בשעות הערב של יום החקירה הראשון (28.11.05) והביע ספק כי חוקרים אחרים ביקרו שם. לדבריו יכול להיות שבשעות הערב ביקרו במקום החוקרים "שחר ואיציק", אך הוא ראה בדו"ח החיפוש שחוקרים אלה לא תפסו מחשב. העד זכר שפנו אליו והיתה התלבטות האם להביא את המחשבים, אם לאו, והוסיף כי ניתן לבדוק את העניין בקלות. בעקבות כך נאותה ב"כ המאשימה לערוך בדיקה נוספת בעניין טענות הנאשמים. בישיבה ביום 10.10.10 הודיעה התובעת כי ביומן החקירה של התיק נמצאה אינדיקציה לכך שביום 28.11.05, בתום חקירת הנאשמים, נסעו החוקרים איציק רופא ושחר קולנדר עם נאשם 1 למשרדי החברה על מנת לתפוס את שרת החברה, אך לאחר היוועצות עם מפקדם יוני דוד החליטו לעזוב את המקום ללא תפיסת המחשבים, שכן תפיסתם עלולה היתה לפגוע בפעילות העסקית של החברה. התובעת שוחחה עם כל החוקרים הנוגעים בדבר, אימתה את המידע ומסרה לב"כ הנאשמים את מסמך האישור הנוסף ת/4 אשר נחתם באותו מעמד.

לדברי מר אטל בעדותו, היתה כוונה לתפוס את השרת, בין היתר על מנת למנוע שיבוש החקירה על ידי הנאשמים. עם זה, למיטב זכרונו ביום 29.11.05 החליטו החוקרים לא לתפוס את השרת ואת מחשבי החברה משום שתפיסת השרת היתה פוגעת בפעילות העסק והיתה כרוכה בבעיות טכניות. כמו כן העיד כי הוחלט להיעזר באנשי המחשבים של החברה המכירים את מערכת המחשב זם לצורך הפקת הפלטים שהיו דרושים לחקירה.

מר אטל עומת עם דו"ח החיפוש (ת/3) והנספחים לו. לדבריו, כאשר נרשם "דיסק גיבוי + CD גיבוי, הכוונה היתה שמצאו משהו במגירות וכך זה נרשם. העד לא ידע מה פשר המונח "חבילת דיסקטים" המופיע אף הוא בדו"ח החיפוש. לדבריו חלק זה בדו"ח החיפוש לא נרשם על ידו.

ב"כ הנאשמים חזרו בסיכומיהם על בקשתם כי בית המשפט יורה לתביעה למסור לידם את החומר הנוסף המצוי לדבריהם ברשותה. לטענת הסניגורים, על מנת להראות לבית המשפט כי תפיסת היסוד של התביעה בדבר אי התאמה בין רישומי תוכנת הניסן לבין הדיווחים למס הכנסה יסודה בטעות, זקוקים הם לתוכנת הניסן עצמה ולנתונים שהוזנו בה ביחס ללקוחות אחרים של החברה. לדבריהם, תוכנת הניסן היתה בסך הכול כלי עזר לעריכת תחשיבים וסטטיסטיקות ביחס לתפוקות ואין מקום להשוות בין נתוניה לנתונים המדווחים באמצעות תוכנת החשבשבת שבמשרד רואי החשבון של החברה. תוכנת הניסן והפלטים בנוגע ללקוחות האחרים תספק לנאשמים, לטענתם, את היכולת להראות כי גם במקרים אחרים אין התאמה בין נתוניה לנתוני החשבשבת ולעיתים דוקא נתוני ההכנסות המדווחות בתוכנת הניסן נופלים מן ההכנסות המדווחות בחשבשבת – דבר שלתפיסתם שולל את מסקנת התביעה כי העלימו הכנסות.

ב"כ הנאשם 1, עו"ד קליין ועו"ד גבעון, טענו כי לפחות מעת שנחקר מרשו בחודש יוני 2006 ידעו החוקרים כי ישנה חשיבות להוציא את פלטי תוכנת הניסן ביחס ללקוחות אחרים של החברה, ואם הדבר לא נעשה מדובר במחדל.

עו"ד קליין הוסיף וטען כי ישנן די אינדיקציות לכך שבשלב כלשהו בחקירה היו פלטים נוספים וכן תוכנת הניסן עצמה בידי הרשות החוקרת. זאת משום התקלות שנפלו עד כה בדיווחי התביעה אודות החומר, נוכח העובדה כי חוקרי המשטרה שוחחו עם מפתח תוכנת הניסן מר קדם ושאלו אותו כיצד ניתן להפיק מהדיסק הקשיח שברשותם פלטים, וכן משום שלדבריו אין זה הגיוני שהחוקרים יצאו לשטח מצוידים באישור לתפוס את המחשבים ורק שם קבלו את ההחלטה לא לתופסם. בצד זה אישר הסניגור שנאשם 1 לא טען כי חומר המחשב האמור נלקח בנוכחותו. לדברי עו"ד קליין אין מחלוקת בדבר חשיבות הראיה, ועל כן יש להורות על מסירתה להגנה.