מ.י. פרקליטות מחוז ת"א-מיסוי וכלכלה נ' ברגר ואח'

גזר דין

1.ביום 15.12.09 הורשע הנאשם בכתב אישום מתוקן בעבירות של הכנה וקיום פנקסי חשבונות ורשומות כוזבים ועזרה לאחר להכין ולקיים פנקסי חשבונות ורשומות כוזבים בחמישה מקרים שונים - 5 עבירות בניגוד לסעיף 220(4) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], 5 עבירות של השמטת הכנסה מדו"ח בניגוד לסעיף 220(1) לפקודת מס הכנסה וכן 5 עבירות של שימוש במרמה, עורמה ותחבולה בניגוד לסעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה.

2.בתקופה שבין שנת 2001 לשנת 2006 (כולל), היה הנאשם מנהלה הפעיל של הנאשמת 2, אשר עיסוקה בעבודות גינון ציבוריות. בתקופה זו השתמש הנאשם במרמה, עורמה ותחבולה על מנת לעזור לאחרים להתחמק ממס בכך שהדפיס פנקסי חשבונות על שם אחר, הנפיק לעצמו ולאחרים חשבוניות על שמו של האחר, מבלי ידיעתו של הנ"ל ואף מבלי שבוצעה על ידו עבודה. במהלך התקופה הוציא הנאשם 58 חשבוניות כוזבות על שם האחר בסכום שעולה כדי 1,519,214 ₪.

3.בנוסף על האמור, הוציא הנאשם חשבוניות כוזבות על שמו של האחר בסכום כולל של 860,843 ₪, כאשר מתוכם סך של 114,000 ₪ לחברה בבעלות אחותו של הנאשם 1 ואת יתרת הסכום המופיע הוציא אדם אחר מתוך הפנקס, אותו מסר לו הנאשם 1 לשימושו.

הנאשמים הגישו דו"חות למס הכנסה לשנים 2001-2006 ובכל אחד מהדו"חות הצהירו על הוצאותיה של הנאשמת 2, בעוד אשר דו"חות אלה אינם נכונים, שהרי מדובר בתרשומת כוזבת שיסודה בחשבוניות הכוזבות בכל אחת מהשנים הללו.

4.בישיבת יום 16.5.10 טענו ב"כ הצדדים לענין הענישה הראויה, כאשר ב"כ המאשימה עותרת למאסר בפועל לנאשם 1 וכן קנסות ומאסר על תנאי, וכנגד הנאשמת 2 להשית עליה קנס.

מאידך, הסניגור ביקש בטיעוניו שלא להחמיר עם הנאשם שכן לטעמו, הסתבכותו של הנאשם יסודה בהיותו קורבן לסחיטה אשר שילם דמי סחיטה והתבייש לספר על כך אף לאשתו וכתוצאה מכך החל בהנפקת החשבוניות הכוזבות, על מנת לתת "הסברים" להוצאות הגדולות אשר נבעו, כאמור, מתשלום דמי סחיטה.

עוד ציין הסניגור, כי בפועל הוגשו הדו"חות האמיתיים וכי הנאשמים ממתינים לקבלת השומה מפקיד השומה על מנת להסיר את המחדלים סופית. עוד טען הסניגור, כי בעקבות רע"פ 184/09 יש להמנע מהטלת עונש של מאסר בפועל על הנאשם 1, שהרי מדובר בנאשם שבסופו של יום הודה מיד כאשר נחקר על ידי שלטונות מס הכנסה ואף בבימ"ש הודה בהזדמנות הראשונה.

5.בית המשפט העליון עמד לא אחת על הצורך להחמיר בענישה בגין עבירות מס. כל זאת, נוכח שכיחותן והזילות שנוהגים אנשים בחיוביהם הממוניים לשלטונות המס. לענין זה יפים דברי ביהמ"ש העליון ברע"פ 6095/06 צדוק חיים לוי נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(4),2016:"ואכן, בשנים האחרונות קיימת מגמה שלא להקל ראש בעבירות המס, נוכח שכיחותן, היקפן ופגיעתן הרעה בחיי הכלכלה התקינים ובאזרחים שומרי החוק. בית-המשפט מחויב אף הוא לסייע לעקירה מן השורש של עבירות אלו, שהפכו לרעה חולה במחוזותינו, באמצעות החמרת הענישה בגין בביצוע עבירות אלו. בהקשר זה אף נפסק לא אחת, כי בעבירות כלכליות, גובר משקלו של השיקול ההרתעתי על משקלן של נסיבותיו האישיות של האדם שדינו נגזר (ראו ע"פ 624/80 חב' וייס ארנסט בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד לה (3) 211; ע"פ 6474/03 מלכה נ' מדינת ישראל (לא פורסם))".

6.בענייננו, עומדים לחובתו של הנאשם העובדה שביצע את העבירות האמורות במשך חמש שנים רצופות. גם אם היה מוכח בפניי כי עלה בידו של הנאשם להסיר את המחדל, וכאמור איני סבור כן, שהרי ההליכים בפני פקיד השומה טרם הסתיימו, אין בכך כדי להצדיק את עמדת הסניגור שלא להשית על הנאשם 1 עונש של מאסר בפועל.

מאידך גיסא, הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה הן בבית המשפט והן בחקירתו בשלטונות מס הכנסה, ובכך חסך זמן שיפוטי יקר.זאת ועוד, לנאשם אין הרשעות קודמות ודברים אלה עומדים לו לזכותו.

7.בערעור פלילי 624/80 חב' ויס ארנסט בע"מ נ' מדינת ישראל פד"י לה(3) בעמ' 217, אמר כב' הנשיא ברק: "בהטלת עונשי מאסר אלה מביעה החברה המאורגנת את סלידתה מהתנהגותם העבריינית של מעלימי המס ומטביעה עליהם אות קלון. ידעו נא בעלי הצווארון הלבן כי "צווארונו של עושה העבירה הזו אינו לבן והרי הוא כצווארונו של כל פורץ ושודד שהאחד שודד את קופתה של המדינה והאחד שודד את קופתו של הפרט"... ידעו נא אנשי המסחר, המלאכה והתעשיה, אנשי מקצועות חופשיים וכיוצא בהם, כי אנו מתייחסים בחומרה יתירה למעלימי המס".

עוד נאמר בע"פ 6474/03 יוסף מלכה נ' מדינת ישראל (לא פורסם) "עבירות המס הכלכליות הפכו בשנים האחרונות להיות רעה חולה ומכאן יש מקום ליתן לכך משקל בענישה על הפן ההרתעתי. כך שבבוא בית-משפט לגזור את דינו של אדם אשר הורשע בעבירות מסוג זה, לא יתן משקל לנסיבות אישיות ולמצוקה כלכלית".

דברים אלה מבהירים כי גם אם נקלע הנאשם 1 למצב בו נסחט על ידי אחרים, אסור היה לו לילך בדרך בה בחר של הנפקת חשבוניות כוזבות והעלמת הכנסות.

8.אשר על כן, והואיל ונסיבות אישיות קיימות במקרה דנן, אך משקלן אינו רב לעומת הנזק לקופה הציבורית, הרי שהענישה הראויה לנאשם 1 הינה ענישה של מאסר בפועל. ולפיכך אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:

לנאשם 1:

א.מאסר בפועל של 8 חודשים.

הנאשם יתייצב לריצוי עונש המאסר ביום 21.7.10 עד השעה 10:00 במזכירות הפלילית של בית-משפט זה.

ב.מאסר על תנאי של 12 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר שלא יעבור עבירה על סעיף 220 לפקודת מס הכנסה.

ג.קנס בסך של 50,000 ₪ או 5 חודשי מאסר תמורתו.