מ.י. פרקליטות מחוז ירושלים נ' שוויקי

גזר דין

בהמשך להכרעת הדין שנתנה היום אני פונה לעונש שיש להשית על הנאשם בגין העבירה: בהתאם למדיניות ההחמרה הקיימת בנוגע לעבירת הביגמיה, כפי שפורט לעיל, נקבע בפסיקה רף עונשי של מאסר בפועל לריצוי מאחורי סוגר ובריח , אשר יהא בכוחו לממש את מטרת ההרתעה העומדת מאחורי העבירה:

"העונש במקרה כזה מטרתו בעיקר הרתעת אחרים בחברתנו, שעדיין מבקשים להתעלם מהדין הקיים ולשאת יותר מאשה אחת. זהו מנהג הרווח בחלק מן הציבור ויש לעקרו מהשורש. לא ניתן להשיג מטרה זו בעונש שאינו מאסר בפועל. ריצוי העונש בעבודות שירות אינו הולם עבירות אלה, והוא מחטיא את מטרת הענישה" (ע"פ 4085/91 איברהים שיבלי נ' מדינת ישראל מיום 17/10/91 , פורסם בנבו ).

למרות האמור, עיון בפסיקה מהשנים האחרונות מעלה כי בנסיבות מקלות (קרי- העדר עבר פלילי לנאשם, ריפוי הפגם ע"י הנאשם וכיוצ"ב) מטילים ביהמ"ש בגין עבירת הביגמיה עונש של מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, תוך התחשבות בנסיבותיו האינדיבידואליות של הנאשם (ראה למשל, רע"פ 7491/00 ברזילי נ' מדינת ישראל (2000); ת"פ (עכו) 104444-12-09 מדינת ישראל נ' נסאר (2010); ת"פ (עכו) 2972/05 מדינת ישראל נ אסלאן (2006) ; ת"פ (י-ם) 1032/00 מדינת ישראל נ' ג'האד חמד (2004)).

לטענת הנאשם, הוא נשא אישה שניה רק בשל רצונו בצאצאים נוספים והסניגור המלומד שטח עובדה זו כנימוק לקולא, ואולם בפסיקה נקבע כי נימוק זה אינו מהווה שיקול לקולא המצדיק סטיה מרמת הענישה הנוהגת. כך למשל בע"פ 796/81 אחמד האדייה נ' מידנת ישראל (פ"ד לו(4) 530 (1982)) בו דובר בנאשם אשר במשך 22 שנים תמימות היה נשוי לאשתו הראשונה עד שהחליט לנקוט בצעד של נישואין שניים כדי לממש כמיהתו לבן . ראה גם ת"פ (עכו) 2250/07 מדינת ישראל נ' חמאד עדנאן מיום 16/11/09 (פורסם בנבו) גם בו בוצעה העבירה על רקע אי יכולתה של האישה הראשונה משך שנים רבות להרות) .

מנגד, לזכותו של הנאשם יש לזקוף את עברו הנקי, את הודאתו בהזדמנות הראשונה ואת העובדה כי הוא החל בהליך גירושין מאשתו הראשונה שנועד לרפא את הפגם. בגין שקולים אלו דומני כי יש מקום להקל עם הנאשם ולהטיל עליו עונש מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות.

לאור האמור, אני דנה את הנאשם, כדלקמן:

מאסר למשך 6 חודשים לריצוי בעבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות שירות. אם לא יעמוד הנאשם בדרישות הממונה על עבודות שרות – מצב בלתי צפוי בעליל – כי אז ירוצה העונש על ידו במאסר בפועל.

מאסר על תנאי למשך 6 חודשים אותו לא ירצה אלא אם יעבור תוך 3 שנים מהיום עבירה על סעיף 176 לחוק העונשין .

זכות ערעור לפני בית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, ז' כסלו תשע"ד, 10 נובמבר 2013, במעמד הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: