מ.י. פרקליטות מחוז ירושלים נ' רוזנטל ואח'

החלטה

ביום 2.3.2010, לאחר שקיימתי דיון ממושך לפי סעיף 144 לחוק סדר הדין הפלילי, הושגו הבנות משמעותיות בן הצדדים.

הבנות אלה, אשר גרמו לחיסכון ניכר בזמנו של בית המשפט, של הנאשמים ושל באי כוחם, הביאו אותי, בסופו של דבר, להיעתר להפצרות חוזרות ונשנות מצד הסנגוריה הציבורית והעומדים בראשה ולהפחית מימי הדיונים עד הפגרה.

בהחלטתי המוסכמת מיום 2.3.2010, קבעתי, כי ההודעות שמסרו העדים הכלליים במשטרה יוגשו כעדות ראשית והסנגורים יודיעו על מי מהעדים הם מוותרים (דהיינו ויתור על חקירה נגדית).

בהתאם להחלטתי, הגישה המאשימה לבית המשפט ולבאי כוח הנאשמים את רשימת העדים הכלליים שבכוונתה להעיד בשלב ראשון ומתוך 35 עדים ביקשה התביעה להעיד בחקירה ראשית שמונה עדים.

עתה, הונחה בפני הודעה מטעם ב"כ הנאשם מס' 7, עו"ד ש' אלבארנס, בה הוא מבקש שלא לקבל כל הודעה במשטרה או כל מסמך אלא אם כן ייחקר העד בחקירה ראשית מלאה.

הודעה זו אינה מקובלת עלי, ויש בה גם טעם נפגם וזאת לנוכח החלטתי מיום 4.3.2010 בדבר צמצום ימי הדיונים.

ספק בעיני אם הודעה זו עולה בקנה אחד עם עמדת הממונים על הסנגוריה הציבורית ובודאי שאינה עולה בקנה אחד עם הסכמתם של לא פחות מתשעה עורכי דין.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.

יחד עם זאת אציין, כי בעת הדיון המקדמי, ניתן היה להבין שהתביעה תזמן שניים או שלושה עדים לחקירה ראשית, ולפיכך, הופתעתי מהעובדה, שהתביעה מבקשת להשמיע שמונה עדים בחקירה ראשית.

לפיכך, תשקול התביעה צמצום רשימת העדים אותם היא מבקשת להעיד בחקירה הראשית ולהעמידה על לא יותר משלושה.

ניתנה היום, כ"ד אדר תש"ע, 10 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.

יש לשלוח העתק לכל הצדדים לרבות הסנגורית הציבורית הראשית (אשר פנתה גם היא בבקשה לצמצום מספר ימי הדיונים).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: