מ.י. פרקליטות מחוז ירושלים נ' רביע(עציר)

הכרעת דין

האישום

כנגד הנאשם, תושב ירושלים יליד שנת 1988, הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של חבלה חמורה, לפי סעיף 333 חוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: "החוק") והפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(ב) לחוק.

תחילתו של ההליך בקובלנה שהוגשה לבית המשפט ביום 22.3.09 ע"י עו"ד נפתלי אור-נר (ק.פ. 104/09). ביום 2.4.09, הודיעה המאשימה על כוונתה להגיש כתב אישום בפרשה מכח סמכותה, על פי סעיפים 71-72 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982. כתב אישום הוגש לבית המשפט ביום 8.6.09, ותוקן פעמיים.

כתב האישום המתוקן בשנית מיום 14.11.10, כולל שני אישומים. על פי העובדות המתוארות באישום הראשון, המתלונן, עו"ד נפתלי אור-נר, שכנו של הנאשם, צילם ביום 28.2.09, סמוך לשעה 11:30, את קטנועו של הנאשם שחנה בכניסה לבית המשותף בו השניים מתגוררים. הנאשם הבחין במעשיו של המתלונן, יצא מביתו וירד במדרגות, בחדר המדרגות פגש את המתלונן ושאל אותו מה רצונו ממנו. לאחר שלא זכה הנאשם לתגובה, היכה את המתלונן בראשו, המתלונן נפל ארצה ובעודו שרוע על הרצפה המשיך הנאשם להכותו באמצעות אגרופיו בפלג הגוף העליון. כתוצאה מכך, נגרם למתלונן חתך בראשו באורך של כ-8 ס"מ. לטענת המאשימה, במעשיו ביצע הנאשם חבלה חמורה במתלונן שלא כדין.

על פי העובדות המפורטות באישום השני, הנאשם הגיע ביום 19.9.09, סמוך לשעה 22:35, לבית הוריו בירושלים וזאת בניגוד להחלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 6.4.09, לפיה הנאשם שוחרר לחלופת מעצר בעיר תל אביב תוך שנאסר עליו להימצא בתחומי העיר ירושלים. לטענת המאשימה, במעשיו הפר הנאשם הוראה חוקית שניתנה כדין על ידי בית המשפט המחוזי.

יריעת המחלוקת

במענה לכתב האישום, כפר הנאשם בכל העובדות המיוחסות לו בכתב האישום והעלה טענה להגנה עצמית לגבי האירוע ביום 28.2.09. לגרסתו, תחילתו של האירוע עת הבחין במתלונן מצלם את הקטנוע שברשותו אשר חנה בפתח הכניסה לבית המגורים, הנאשם ניגש למתלונן ושאל אותו לפשר מעשיו, בתגובה הרים המתלונן את ידו על מנת לדחוף את הנאשם, הנאשם הרים את ידו להגן על עצמו, המתלונן נפל ונחבל מהמעקה בחדר המדרגות של הבניין. לעניין האישום השני, הכחיש הנאשם את המיוחס לו מכל וכל.

מסיכומי הצדדים עולה, כי גדר המחלוקת מתמקד באישום הראשון בטענת ההגנה העצמית וחולש הן על המישור העובדתי והן על המישור המשפטי. באישום השני נעוץ גדר המחלוקת במישור העובדתי- בשאלה האם נכח הנאשם בבית הוריו בירושלים בניגוד לתנאי שחרורו לחלופת מעצר.

גרסת הנאשם

הנאשם מסר שתי הודעות במשטרה (ת/1- ת/2) וכן העיד ונחקר בבית המשפט.

הנאשם מסר את הודעתו הראשונה במשטרה ביום 1.3.09, בשעה 20:47 (ת/1). החקירה בוצעה בשפה העברית. לגרסתו, "אני נכנסתי לבניין ראיתי את עורך הדין מצלם את הטוסטוס שלי, שאלתי אותו מה אתה עושה והוא אמר לי שזה לא ענייני ועלה לקומה השניה, אמר לי זה לא עניינך לך ממני תעזוב אותי בשקט ואז הוא דוחף אותי ואומר לי זה לא עניינך מה אני עושה ואני תפסתי אותו עם היד ואז דחפתי אותו והוא נפל על המעקה הוא חטף מכה מהמעקה ונפל על הרצפה, אני מסתכל עליו הייתי בהלם קראתי לאבא שלי והא בא לקח אותו ישר לביקור חולים, הוא לקח אותו לבית חולים אמרתי זהו לא חשבתי שזה יגיע עד כדי כך".

לטענתו, לא היו עדים לאירוע. לא התכוון לדחוף את המתלונן אלא להגן על גופו, "הגנתי על עצמי עם היד והוא נפל איש מבוגר". הנאשם המשיך ומסר לחוקריו כי המתלונן שוקל בערך 80 ק"ג, הוא לא התכוון לדחוף אותו, "אני הרחקתי אותו ממני שמתי את שתי ידיי ודחפתי אותו לא בכוח". המתלונן לא אמר כלום ולא עשה כלום, לדברי הנאשם, לאחר נפילתו ארצה. מכחיש שהיכה את המתלונן באגרופים בעודו שרוע ארצה. לטענתו, קרא לאביו ונסע לרמאללה, לא ברח היה לו סידור שם, לן אצל דודתו, צובע את הטרקטורון. נוסע לרמאללה יום יום, זה מה שיש לו לעשות.

הודעתו השנייה של הנאשם, נמסרה במשטרה ביום 4.10.09, בשעה 10:57, עת נחקר בעניין החשד להפרת הוראה חוקית (ת/2). לגרסתו, נתן לאמו מכונת כביסה והיא הביאה אותה מתל אביב לירושלים במכוניתו של אב המשפחה, הנאשם העמיס את מכונת הכביסה על האוטו, אינו יודע מי עזר לפרוק אותה ולהביאה לדירה. לטענתו, ביום 19.9.09 שהה בדירתו בתל אביב לבדו, באותה תקופה טרם מצא עבודה. בהמשך החקירה, סיפר שאחיו הקטנים באו יחד עם אמו לבקר אותו בתל אביב, נתן להן את המקרר, מקרר קטן.

במענה לכתב האישום בדיון ביום 4.10.11, מסר הנאשם את גרסתו ולפיה הבחין במתלונן מצלם את הקטנוע, ניגש אליו ושאל אותו לפשר מעשיו, המתלונן הרים יד וניסה לדחוף את הנאשם, בתגובה לכך, הנאשם דחף אותו בחזרה, או אז נפל המתלונן ונחבל ממעקה בחדר המדרגות. בסוף דבריו, הבהיר בא-כוחו כי בתגובה לדחיפתו של המתלונן, הנאשם שם את היד שלו כהגנה ואז המתלונן נדחף.

ראיות הצדדים:

מטעם המאשימה העידו המתלונן, עו"ד נפתלי אור נר, רס"ל חנגר מזיאד, גובה ההודעה, שמחה כריספין עמר ופניה כריספין, שכונתיו של הנאשם.

בנוסף, לעדותם של אלו, הוגשו כראיות הודעות הנאשם (ת/1-ת/2), תיעוד רפואי וצילומים המעידים על החבלה בראשו של המתלונן (ת/5-ת/9). מטעם ההגנה העיד, בנוסף לנאשם, גם אביו מר מחמוד רביע.

עדות המתלונן

המתלונן העיד ונחקר בחקירה נגדית בבית המשפט ביום 30.10.12. בחקירתו הראשית, העיד כי משפחתו של הנאשם מתגוררת בדירה מעליו משנת 2003 ויחסיהם אינם סוגים בשושנים והובאו לא אחת לפתחו של בית המשפט כמו גם למשטרת ישראל. מיקום חנייתו של הקטנוע היווה מוקד למחלוקות רבות. ביום 28.2.09, יום שבת, צילם את הקטנוע של הנאשם חונה בכניסה לחדר המדרגות, הבחין שאחת מאחיותיו של הנאשם ראתה אותו ורצה לביתה, הניח שרצה לספר למשפחה שהוא מצלם את הקטנוע, עלה לדירתו, לקראתו באו נאשם ומאחוריו אביו, אמו ואחיו. לגרסתו, עמדו בשטח משיורי במעלה גרם המדרגות של הקומה הראשונה, הנאשם פנה אליו ושאל "אתה מה יש לך איתי?", לא ענה, מיד לאחר מכן הרגיש חבטה קשה בצד השמאלי של המצח, נפל לרצפה על צד שמאל, חש בדם הזולג ממצחו, פוקח וסוגר את עיניו לסירוגין אך אינו רואה דבר מלבד חושך, מרגיש שחובטים בו באגרופים בצלעות בצד ימין של גופו, לאחר מכן אביו של הנאשם הרימו מהרצפה ואמר לו שייקח אותו לבית החולים. לאט לאט חזרה ראייתו, מבחין שאביו של הנאשם מבוהל, אמו של הנאשם עולה למעלה וחוזרת עם מגבת רטובה בידה ומנסה לעצור את הדימום במצחו. המתלונן לא אמר דבר. אביו של הנאשם פינה אותו לבית החולים "ביקור חולים", תוך כדי נהיגה פראית. בבית החולים קיבל טיפול רפואי, הרופא הסביר לו שהחתן בראשו ישר לכל אורכו וסביר להניח שנגרם כתוצאה ממכשיר חד, שאל אותו אם האדם שהכה בו באגרוף אחז בידו סכין. המתלונן טען שלא ראה סכין בידו של הנאשם. אביו של הנאשם שיקר בבית החולים וטען שלא ראה את אירוע התקיפה. המתלונן הפליג ותיאר את החבלה שנגרמה לו והכאבים והמוגבלות הפיזית שהיו מנת חלקו כתוצאה הימנה. המתלונן הסביר כי תחילתו של ההליך הפלילי בקובלנה שהגיש נגד הנאשם בצירוף בקשה למעצר עד תום ההליכים. בית המשפט השלום דחה את הבקשה למעצר אך בית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה בערעור והורה על שחרורו של הנאשם לחלופת מעצר בתל אביב תוך שנאסר עליו להיכנס לתחומי העיר ירושלים. לגרסת המתלונן, ביום 19.9.09 בשעה 22:35, הפר הנאשם את תנאי שחרורו עת הגיע לבית הוריו בירושלים, ראה אותו ליד דלת הכניסה לדירת המשפחה ביחד עם אדם נוסף מחזיקים נכשיר כבד בצבע לבן שנראה כמו מכונת כביסה.