מ.י. פרקליטות מחוז ירושלים נ' עבאסי

נוכחים:

באת כח המאשימה: גב' מאיה גולן

הנאשם ובא כוחו עו"ד ג'רייסי

מתורגמן: מר מיסק

גזר דין

במסגרת הסדר טיעון הודה הנאשם בכל המיוחס לו בכתב האישום. על פי כתב האישום, בין השנים 2007-2006, עסק הנאשם בעבודות שיפוצים, וחייב היה בניהול ספרים ובדיווח על כל ההכנסות וההוצאות מן העסק ובתשלום מס בגין ההכנסות. ואולם, תחת דיווח מלא על כל העסקאות שעשה, כמתחייב, פעל במזיד ובכוונה להתחמק מתשלום המסים. הוא עשה כן בדרך של מתן וקבלה של חשבוניות מס פיקטיביות ושל ניהול הנהלת חשבונות כוזבת, כמפורט בכתב האישום. בדרך זו הגדיל שלא כדין את הוצאותיו המדווחות לרשויות המס, וסייע לאחרים להתחמק מתשלום מס. הנאשם אף גבה עמלה קבועה מן הגופים השונים שקיבלו ושסיפקו לו חשבוניות מס פיקטיביות.

על פי הפירוט המופיע בכתב האישום, בסך הכל עברו תחת ידיו של הנאשם, בשנים האמורות, 147 חשבוניות פיקטיביות, שסכום המס שהועלם בגינן עולה על 10 מיליון ש"ח.

על פי הודאתו, הורשע הנאשם בשתי עבירות על פי סעיף 220(2) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), תשכ"א-1961 (להלן – הפקודה), שתי עבירות על פי סעיף 220(4) לפקודה, שתי עבירות על פי סעיף 220(5) לפקודה, ושתי עבירות על פי סעיף 216 לפקודה. ובעבירה אחת על פי סעיף 216(ב) לפקודה.

במסגרת הסדר הטיעון לא הגיעו הצדדים להסכמה לעניין העונש, פרט להסכמת המאשימה להגשת תסקיר על הנאשם.

באת כח המאשימה, בטיעוניה לעונש, ציינה את חומרתן של עבירות מס בכלל ואת התייחסותו של בית המשפט העליון לעבירות של השתמטות ממס. כן הדגישה את המספר הרב של החשבוניות הפיקטיביות ששימשו את הנאשם להשתמטות מתשלום מס כמתחייב, ואת גובה הסכומים שהועלמו מרשויות המס במסגרת חלופת החשבוניות הללו. כמו כן, ציינה כי הנאשם טרם שילם את החוב האזרחי לרשויות המס, שעומד על כמיליון ₪.

ב"כ המאשימה הפנתה לעברו הפלילי של הנאשם וכן לתסקיר שירות המבחן, שממנו עולה, כי הוא לא הפנים את חומרת מעשיו, עובדה שבגינה ראה שירות המבחן להמליץ להטיל על הנאשם "עונש מוחשי ומציב גבולות עבורו".

לאור האמור, מבקשת המאשימה להטיל על הנאשם עונש מאסר שלא יפחת מ-3 שנים, ולצדו מאסר על תנאי וקנס מרתיע, כפי שמקובל בעבירות מסוג זה.

ב"כ הנאשם תאר את הסתבכותו של הנאשם וטען כי מרבית ההכנסות שלגביהן נעשו הרישומים הכוזבים לא נתקבלו בפועל אצל הנאשם. כמו כן, טען, כי הנאשם נפל קורבן למעשיהם של אחרים, שהשתמשו בו ובעסק שלו, כדי להשתמט מתשלום מס, בלי שהנאשם ראה רווח מהמעשים.

ב"כ הנאשם הדגיש גם את המצוקה הכלכלית הקשה שבה היה נתון הנאשם בשנים האמורות, על רקע התמכרותו לסמים, ואת הנזק הכלכלי והתדמיתי שגרם במעשיו לעצמו ולמשפחתו הקרובה. לטענת ב"כ הנאשם, מצבו הכלכלי של מרשו בכי רע, ואף על פי כן, בתחילת השנה הוא החל בהסדרת חובו לביטוח הלאומי, ולעניין זה הציג את הסדר התשלומים שאליו הגיע עם המוסד לביטוח לאומי, הכולל תשלום סך של למעלה מ-66,500 ₪ ב-90 תשלומים, וזאת עד חודש יולי 2018.

מצבו הכלכלי הנוכחי של הנאשם מבסס, לדעת בא כחו, את הטענה שהנאשם לא שדד את הקופה הציבורית כנטען ע"י המאשימה, שהרי נותר בחוסר כל.

ב"כ הנאשם טען גם לנסיבותיו האישיות של הנאשם, ולכך שהנאשם פתח דף חדש בחייו, והדגיש כי הנאשם התגבר על התמכרותו לאלכוהול ולסמים וכי הוא היום בעל משפחה, נשוי ואב לילד ומצפה ללידת ילדו השני. כמו כן ציין, כי הנאשם סועד את אמו המבוגרת שמתגוררת עמו.

בנסיבות אלו, סבור ב"כ הנאשם, כי יש לחרוג ממדיניות הענישה הידועה ולהתחשב במצבו של הנאשם ובמצב משפחתו. כן הוא מבקש כי בית המשפט יתחשב בהודאתו של הנאשם, בנכונותו לפתוח דף חדש, ובשל כל אלה הוא סבור, כי ניתן להסתפק בעונש פחות, אך גם אם יוטל עונש מאסר בפועל, מן הראוי להורות כי הוא יבוצע בעבודות שירות.

לנאשם ניתנה הזדמנות לומר דברים אחרונים לזכותו לפני מתן גזר הדין, אך הוא בחר שלא לומר דבר.

הנאשם כבן 33 שנים, נשוי ואב לילד בן שנה, חי עם אשתו וילדו בבית משפחתו בשכונת סילוואן במזרח ירושלים.

לנאשם עבר פלילי. בשנת 2005 קבע בית המשפט את אשמתו בעבירה של תגרה במקום ציבורי, אך נמנע מהרשעתו והשית עליו עונש של"צ ומבחן לתקופה של חצי שנה. בשנת 2010 הורשע בעבירות של פריצה לרכב בכוונה לגנוב, ובהחזקת סמים לצריכה עצמית – עבירות אותן ביצע בשנת 2007. בגין הרשעתו זו ריצה 6 חודשי מאסר בעבודות שירות.