מ.י. פרקליטות מחוז ירושלים נ' ע ראזק עבדאל ואח'

גזר דין לנאשם 1

בטיעוניה לעונש בעניינו של נאשם 1 בתיק זה (להלן: הנאשם) ציינה באת כח הנמאשימה גם נסיבות מקלות שיש להתחשב בהן בעניינו. כך, למשל, ציינה שהנאשם יליד 1955, ללא כל עבר פלילי שהוא, הודה כבר בעת חקירתו וגם בבית המשפט בכל המיוחס לו בכתב האישום. עוד ציינה, שהנאשם החזיר את כל סכומי הכסף שגנב והוא פוטר מעבודתו ללא פיצויי פיטורין.

לצד זאת, הגישה באת כח המאשימה לחומרה המיוחד של המעשים הנדונים אשר בוצעו תוך הפרת האמון שניתן בנאשם, בתוך פגיעה במעסיקו שסיפק את מטה לחמו ואת העובדה שמדובר בסדרת מעשים שחזרו על עצמם ואינם מהווים מעידה חד פעמית או כזו שהיא מתוך קלות ראש.

ב"כ המאשימה ציינה את העובדה שמעשיו של הנאשם נחשפו תוך כדי ביקורת שנערכה בבנק ויש מקום לחשש שאם היו נמשכים אלמלא נערכה אותה ביקורת.

לסיכום הדברים, הגיעה המאשימה למסקנה שהעונש הראוי על הנאשם הוא עונש מאסר , "לא ממושך", כלשונה של באת כח המאשימה.

ב"כ הנאשם , עתר לכך שהעונש שיוטל על הנאשם יהיה מאסר בעבודות שרות מתוך התחשבות לא רק בטענות המקלות שהציגה באת כח המאשימה, אלא תוך התיחסות לנזקים שספג הנאשם כתוצאה מן המעשים הנדונים. הוא ציין כי הנאשם לא היה זה שהגה ויזם את הרעיון לבצע את העבירות אלא התפתה להצעה שהוצעה לו. גם אם אין בכך לכפר על מעשיו של הנאשם, לטענת ב"כ הנאשם, יש להתחשב בעובדה זו. עוד הוסיף, כי הנאשם בוש במעשיו ומתחרט עליהם, התפטר מיד מתפקידו בבנק והפסד הפיצויים עולה כדי 175,000 ₪. במשך שנתיים היה הנאשם מובטל מכל עבודה שהיא ורק לאחר שמכר את ביתו ועבר לגור בשכירות יכול היה להרשות לעצמו להקים עסק קטן בחנות שהוא שכר. על כתפיו של הנאשם מוטל עול רכישת השכלתם של ילדיו שהם ילדים בוגרים שלומדים במסגרות אקדמאיות.

לצידו של הנאשם אישה חולה בטרשת נפוצה אותה הוא סועד כבר 12 שנים.

הנאשם נפגע גם במעמדו החברתי שכן היה שייך לחבר מכובדים שהוקיעה אותו מתוכן עקב המעשים.

ב"כ הנאשם הביע תמיהה על עמדתה של המאשימה נוכח הזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירות וניהול החקירה במשטרה בשנת 2005 עד הגשת כתב האישום בשנת 2008. בכל התקופה האמורה ועד היום עובר הנאשם עינוי דין וחש את תוצאות מעשיו מידי יום. עונש כבד לא נחוץ על הנאשם לפי דעת ב"כ באשר ברור שלא ישוב לבצע עבירות כאלה בעתיד.

הנאשם הביע חרטה ובושה על מעשיו ונכונות לכפר עליהם לשרות לתועלת הציבור וביקש שהעונש שיוטל עליו לא יפגע בילדיו שהם חפים מפשע.

סוג העבירות הנידון מתאפיין בביצוע ע"י אנשים שהם נורמטיבים, אנשים שהוכיחו שהם ראויים לאמון עד שהם הפרו אותו. גם הנזקים שמנה ב"כ הנאשם אינם הנזקים המידיים שנובעים ממעשים כאלה שביצע הנאשם. בעבירות מסוג זה, בדומה במידה רבה לעבירות מס, צריך העונש להשיג הרתעה ממשית שכן הפיתוי הוא גדול לבצע אותן, החשיפה היא קשה ומקרית והנזקים הם גם מידיים וגם עקיפים ופוגעים במעמדם של המוסדות כמו בנקים. מנגד, דרושה ענישה אינדוודואלית שתפורה לפי מידותיו של הנאשם הנידון ומתחשבת במכלול הנסיבות שמונחות לפני בית המשפט בכללם חלוף הזמן ועינוי הדין שעובר הנאשם והצורך להשיב על השאלה אם לא ניתן להשיג את מטרות הענישה בדרך שונה מאשר הטלת מאסר לתקופה קצרה.

דומה כי במקרה הנדון ענישת הנאשם כמבוקש ע"י התביעה תגרום לעונש בעיקר לרעייתו החולה שנזקקת לעזרתו.

בהתחשב במכלול הנסיבות המקלות ומבלי להתעלם מהחומרה של המעשים, אני סבורה שניתן במקרה זה להסתפק בענישה כמבוקש ע"י ב"כ הנאשם ואני דנה את הנאשם לאלה:

1.מאסר 6 חדשים אותו ירצה בדרך של עבודות שרות על פי חוות דעת הממונה וכל תנאיה.

2.מאסר 6 חדשים אותו לא ירצה, אלא אם כן,יעבור תוך 3 שנים מהיום עבירה על פי סע' 384, 415, 418 או 420 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

בהתחשב בכך שהנאשם החזיר את כל הכספים שגנב וגם ניזוק נזק כלכלי בהפסד פיצויי הפיטורין שלו, לא אטיל עליו עונש כספי.

זכות ערעור לפני בית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום.

העתק לממונה על עבודות שרות.

ניתנה והודעה היום כ"ו חשון תשע"א, 03/11/2010 במעמד הנוכחים.

שולמית דותן, נשיאה

החלטה לגבי נאשם 2