מ.י. פרקליטות מחוז ירושלים נ' סולימאן ואח'

גזר דין

(נאשם 1)

הנאשם, כבן 22, הורשע לאחר שמיעת ראיות, בביצוע עבירה של חבלה חמורה בכוונה מחמירה בניגוד לסעיף 329(א)(1) לחוק העונשין התשל"ז – 1977, בהחזקת סכין, בניגוד לסעיף 184 לחוק העונשין התשל"ז – 1977 ובהיזק לרכוש בזדון, בניגוד לסעיף 452 לאותו חוק.

כפי שפורט בהכרעת הדין, לאחר שהנאשם הותקף ונדקר ברגלו על ידי וואיל אל-שייך (להלן: "וואיל"), הוא נכנס בלווית אחיו לחנותם של המתלוננים (האחים של וואיל), תאאר וסאאד ושם הכה את סאאד באלה בראשו וכן דקר אותו דקירה אחת בגבו.

כתוצאה מהדקירה, אושפז סאאד במחלקה לטיפול נמרץ בבית החולים הדסה ושוחרר לאחר מספר ימים תוך הנחיות להוצאת תפרים בשלב מאוחר ולביקורות חוזרות (ראה תעודה רפואית ת/5).

אחד מאחיו של הנאשם, מחמוד שמו, הוא הנאשם מס' 2 בתיק דנן, הורשע רק בעבירה של היזק לרכוש בזדון ודינו נגזר בנפרד (התביעה חזרה בה מאישום נוסף של תקיפה בנסיבות מחמירות כנגד הנאשם מס' 2).

הרקע לאירוע נשוא כתב האישום הינו סכסוך קודם בין הנאשם מס' 1 לוואיל.

ביום האירוע, וואיל שלף סכין ודקר את הנאשם 1 בברכו. הנאשם מס' 1, הגיע לבית הוריו הנמצא בקרבת מקום, נטל סכין ואלת בייסבול והחל לנסוע יחד עם אחיו לחנות הירקות, השייכת למשפחת וואיל. כאמור, נכנסו הנאשמים לחנות, פגעו בדוכנים, נפצו חפצים ובסופו של דבר, חבל הנאשם מס' 1 בסאאד ודקר אותו.

מן הראוי לציין, כי נגד וואיל, הוגש כתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר טיעון, אשר בו הורשע בפציעה בנסיבות מחמירות, בניגוד לסעיף 333(א)(1) לחוק העונשין התשל"ז – 1977 ובהחזקת סכין, בניגוד לסעיף 184 לחוק. בנוסף, הורשע וואיל, כי מיד לאחר האירוע בחנות הירקות, הוא הגיע למרכז הרפואי, שם פגש את ערפאת ומוחמד סולימאן, הוציא אקדח וירה מספר יריות לכיוונם, בכוונה לגרום להם חבלה חמורה. בסופו של דבר, לא ירה וואיל במוחמד, אלא הכה אותו בפניו באמצעות האקדח בכוונה לגרום לו חבלה חמורה, כתוצאה מכך נגרמו למוחמד קרעים ושטפי דם בפניו ובראשו והוא נזקק לטיפול רפואי בהדסה. בגין כך, הורשע וואיל גם בשתי עבירות נוספות של חבלה חמורה בכוונה מחמירה, בניגוד לסעיף 329(1) +(2) לחוק העונשין התשל"ז - 1977

בית המשפט המחוזי בירושלים בתפ"ח 659/09 הטיל על וואיל ארבע שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי. ערעורו של וואיל על חומרת העונש נדחה על ידי בית המשפט העליון.

הואיל והנאשם דנן היה מתחת לגיל 21 בעת ביצוע העבירה, הוגש תסקיר מטעם שירות המבחן.

שירות המבחן ציין, כי הנאשם נשוי ואב לשני ילדים בני שנתיים ושנה, המתגורר לסירוגין בארה"ב ובישראל. שירות המבחן הוסיף, כי התרשם, שלצד התנהגות נורמטיבית מצד הנאשם קיימת בעייתיות מסוימת בהתמודדות עם מצבים הנחווים על ידו כמלחיצים וכן מנטייה להתנהגות אימפולסיבית במצבים אלה וקושי בראיית השלכות אפשריות של התנהגותו. בסופו של תסקיר, ציין שירות המבחן, את חומרת העבירה ואת הקושי של הנאשם לקבל על עצמו אחריות לביצועה ונמנע מהמלצה טיפולית בעניינו.

שירות המבחן המליץ, כי בשיקולי הענישה יילקחו בחשבון גילו הצעיר של הנאשם, העדר הרשעות קודמות, תפקודו התקין בתקופה שקדמה לביצוע העבירה ותקופת שהותו במעצר ממש ובמעצר בית.

התובעת ציינה, שהנאשם ביצע מעשה אלים ביותר שתוצאותיו היו קשות כלפי אדם שמלבד היותו אחיו של אחר שפגע בו, דקות ספורות טרם מעשיו, לא היה לו קשר כלשהו לאירועי האלימות הקודמים.

התביעה דרשה להטיל על הנאשם עונש משמעותי מאוד, אשר יעביר מסר חד משמעי לפיו אין לפתור סכסוכים בכוח. התובעת התייחסה לעונשו של וואיל, אשר, כאמור, נידון לארבע שנות מאסר בפועל וציינה, כי "נבקש עונש שלא יעלה על ארבע שנים כפי שקיבל אותו וואיל, שיהיה פחות מזה, אשר לא יפחת במידה גדולה מעונש זה...נבקש מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן".

ב"כ הנאשם ביקש להתחשב בעובדה, כי לנאשם אין דפוסים עברייניים, כי אין לו הרשעות קודמות וציין, כי העובדה שהנאשם הותקף ונדקר על ידי וואיל "השפיעה על מחשבתו, והוא הסיבה לקינטור לטריגר שהוביל לאירוע שהוא מתואר בכתב האישום".

ב"כ הנאשם ביקש, כי יוטל על הנאשם מאסר שירוצה בעבודות שירות וכן ביקש להתחשב בעובדה, כי הנאשם היה עצור למעלה מחודש, לאחר מכן, שוחרר למעצר בית מלא ובשלב מאוחר יותר, הוקלו תנאי שחרורו במובן זה, שמעצר הבית צומצם לשעות הלילה בלבד.

ב"כ הנאשם הציג פסיקה התומכת, לטענתו, בענישה מקילה ואולם, כידוע, הענישה הינה אנדוידואלית וכל מקרה יש לדון לפי נסיבותיו.

כבר נקבע לא אחת, כי האינטרס הציבורי החשוב שבהטלת עונשים מרתיעים על מי שבוחר להשתמש בסכין כאמצעי ליישוב סכסוכים, מטה את הכף לחומרה (ראה, למשל, פסק דינו של בית המשפט העליון בע"פ 3052/10 ראפיק זועבי נ' מדינת ישראל, מיום 5.9.11 (לא פורסם).

על בתי המשפט לתרום את חלקם לנגע המתרחב של עבירות אלימות, בהם לוקחים נאשמים את החוק לידיהם, עושים שימוש באלות ו/או בסכינים ופוגעים באחרים.