מ.י. פרקליטות מחוז ירושלים נ' מקוואי ואח'

גזר – דין

הרקע

בשנים הרלוונטיות לכתב האישום - 2001 - 2005 ועד ליום 22/2/06, היתה הנאשמת 1, בעלת חנות בגדים ברחוב סולטאן סלימאן שבמזרח ירושלים ובנה, הנאשם 2 ניהל את החנות. הנאשמים נהגו לדווח לרשויות המס באמצעות דו"חות שנתיים אותם הכין רואה חשבון מטעמם על פי מסמכים והעתקי חשבוניות שהנאשמים מסרו לו. במהלך פעילות החנות, במזיד ומתוך כוונה להעלים הכנסות, נהגו הנאשמים שלא להעביר לרואה החשבון שלהם את מלוא העתקי החשבוניות שהוציאו לספקים שונים. לכן הכין רואה החשבון דוחות שהתייחסו רק לחלק מהכנסותיהם.

ביום 22/2/06 נערכה ביקורת שומה בחנות ונתגלה כי הנאשמים מנהלים ספרי חשבונות כפולים. כתוצאה מהעלמת ההכנסות והדיווח הלוקה והחלקי שלא לימד על הכנסות החנות, הגישו הנאשמים דוחות לשלטונות מס הכנסה ומס ערך מוסף ביודעם כי הם מבוססים על דיווחים חלקיים ולא על מלוא הכנסות החנות, השתמשו במרמה, ערמה או תחבולה לשם העלמת הכנסות בסך כולל של 3,068,617 ₪ ולא שילמו מס עסקאות שלא כדין עבור עסקאות בסכום כולל של 3,068,617 ₪, כלהלן:

בגין חשבוניות מס שדיווחם לא הועבר לשלטונות המס בקשר לספקים שונים, כגון: "מוחמד אבו עצב", "אבו עצב", "בגיר, "קריאזר", "וי אף אפראל" ו"גילמן", "שיק אינטרנשיונל" "טיו מריו", "בגיר" ,ומתוך כוונה להתחמק ממס, השמיטו במרמה סכומים אלה, והכינו פנקסי חשבונות או רשומות אחרים כוזבים, הנאשמת חתמה על דוח כוזב למס הכנסה, ובעשותם זאת הגישו הנאשמים דוחות תקופתיים ומסמכים המכילים ידיעות כוזבות למע"מ, הכל במטרה להתחמק ולהשתמט מתשלום מע"מ.

3.שווי סכומי ההכנסות שהושמטו, לגביהם מתייחסות העבירות באישומים השונים היו כלהלן:

באישום 1 - בשנת 2001 - 346,369.0 ₪

באישום 2 - בשנת 2002 - 467,699 ₪

באישום 3 - בשנת 2003 - 745,239 ₪

באישום 4 - בשנת 2004 - 738,510 ₪

באישום 5 - בשנת 2005 - 770,790 ₪

4.הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו הנאשמים הודו בעובדות כתב האישום המתוקן והורשעו ב-5 האישומים בעבירות שלהלן:

הנאשמת 1 ב-5 עבירות של מסירת ידיעה או דו"ח לא נכון לפי פקודת מס הכנסה ו-5 עבירות של מסירת ידיעה לא נכונה לפי חוק מס ערך מוסף, כלהלן:

הנאשם 2 ב-5 עבירות של השמטת הכנסה מדו"ח, לפי פקודת מס הכנסה, 5 עבירות של קיום פנקסי חשבון כוזבים לפי פקודת מס הכנסה, ו-5 עבירות של ניהול פנקסי חשבונות או רשומות כוזבים לפי חוק מס ערך מוסף.

5. לעניין העונש הוסכם כי על הנאשמת 1 יוטל מאסר על תנאי וקנס בסך 50,000 ₪ שישולמו בתשלומים, ולגבי הנאשם 2 ייקבע כי ביצע את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן, יוגש תסקיר והצדדים יטענו לעניין הרשעתו, כשלעניין העונש המאשימה תעתור לשנת מאסר בפועל ולמאסר על תנאי ללא רכיב של קנס, והסנגור יהיה חופשי בטיעוניו.

טיעוני המאשימה לעונש

6.הנאשמת 1 – היתה בפועל בעלת החנות וחתמה על הדוחות הכספיים, אך מאחר ובנה ניהל את החנות בפועל, חלקה פחות אקטיבי. בשל גילה המבוגר, נסיבותיה האישיות והסרת המחדל עותרת המאשימה לכבד את ההסדר לגביה.

7.הנאשם 2 – ניהל למעשה מפעל קטן משלו כשבאמתחתו ספרים כפולים, מחד אלה שהציג למס הכנסה ומאידך אלה בהם ניהל את ענייניו האמיתיים. אלמנט הכוונה מתקיים לגביו ביתר שאת והוא העלים הכנסות במשך 5 שנים בין 2001 ל- 2005 בסכום גבוה מאוד של כ- 3 מליון ₪. מעשיו הופסקו רק לאחר ביקורת מס הכנסה בחנות בה התגלו ספרי החשבונות הכפולים.

8.הפסיקה עמדה לא פעם על החומרה הרבה הטמונה בעבירות מס הכנסה, שכמוהן כגניבה מקופת המדינה, ותוצאותיהן ההרסניות הפוגעות מחד במשק ובכלכלה ומאידך במרקם ובמוסר החברתי. בעבירות אלו מדובר במרבית המקרים בנאשמים נורמטיביים ללא עבר, אך למרות זאת נקבע כי ההיבט הציבורי והצורך להדגיש את חומרת העבירה באמצעות ענישה מרתיעה, חייבים להיות השיקול המרכזי. לכן גוברים בענייננו שיקולי ההרתעה על נסיבותיו האישיות של הנאשם. הגם שמהתסקיר עולה כי הנאשם אדם נורמטיבי, צויין שם כי יש לו קושי לקבל אחריות על מעשיו.

9.ביחס לתסקירים שהוגשו לגבי הנאשם 2, שירות המבחן לא שינה באופן ממשי את המלצתו, ומטרתו היא לדאוג לפן השיקומי, אך יש לזכור כי רוב עבירות המס מתבצעות ע"י אנשים נורמטיבים שזו עבירתם הראשונה, ולכן בתי המשפט לא נטו ליתן משקל רב בענין זה להיבט השיקומי של שירות המבחן.