מ.י. פרקליטות מחוז ירושלים נ' גולאני

גזר דין

1.הנאשם שבפני הורשע בגדרי הסדר טיעון בעובדות כתב אישום מתוקן שלפיו עבר עבירה של הצתה לפי סעיף 448 (א) סיפה לחוק העונשין תשל"ז – 1977.

2.על פי הסדר הטיעון הוסכם בין הצדדים כי המאשימה תעתור לעונש מאסר שלא יעלה על 11 חודשים בפועל ואילו הנאשם יהיה חופשי בטיעוניו לעונש.

3.בדיון היום, לאחר שהוגש תסקיר של שירות המבחן, שאליו אתייחס בהמשך, עתרה המדינה להטיל על הנאשם את העונש המירבי בגדרי ההסדר וכן מאסר על תנאי וקנס ואילו הסניגור עתר להסתפק בתקופת המעצר שבו שהה הנאשם עד ששוחרר למעצר בית ולחילופין להטיל עליו עונש של של"צ.

4.על פי עובדות כתב האישום שבהם הורשע הנאשם, ביום 2/1/10 בשעות הצהריים קשר הנאשם קשר עם שלושה אחרים ליידות בקבוק תבערה לעבר בית היהודים, המצוי ליד שער הפרחים בעיר העתיקה בירושלים. באותו יום סמוך לשעה 21:00 הגיע הנאשם יחד עם חבריו לקרבת בית היהודים. בשלב זה פרש מן הקבוצה אחד מחבריה ועזב את המקום. בסמוך לאחר מכן בדק הנאשם אם אזור בית היהודים פנוי והודיע ליתר חברי הקבוצה כי ניתן לבצע את הפעולה. הנאשם לקח בקבוק תבערה אשר תכולתו נשפכה קודם לכן ואילו שני האחרים נטלו כל אחד בקבוק תבערה מלא. השלושה קרבו לבית היהודים, שני האחרים הציתו את בקבוקי התבערה שבידיהם ושלושה יידו את בקבוקי התבערה לעבר קיר בית היהודים ונמלטו מהמקום. כתוצאה מיידוי בקבוקי התבערה והתלקחות האש נגרם נזק לקיר הבית.

5.ב"כ התביעה, עו"ד טביב, בהגינותה, אינה חולקת על כך שחלקו של הנאשם דנן היה הקטן ביותר, מאחר שיידה לעבר קיר הבית בקבוק ריק, אולם מאידך היא מצביעה על כך שפעל בצוותא חדא עם שאר שותפיו לעבירה. היא גם מדגישה את העובדה שהנאשם הודה בעבירה וחסך זמן שיפוטי יקר וכן הביע חרטה על מעשיו. עוד היא מצביעה על כך, שמדובר בנאשם נעדר עבר פלילי וכן על כך שיש לזקוף לזכותו את גילו הצעיר שמונה עשרה וחצי. לשיטתה, הרף המירבי שהוסכם בהסדר הטיעון הוא בגדר עונש מאוזן המשקף את השיקולים לחומרה ולקולא.

6.ב"כ הנאשם, עו"ד מאזן, חוזר אף הוא על הנימוקים לקולא. הוא מוסיף כי מדובר בנאשם צעיר על גבול הקטינות, שלשיטתו לא פעל מנימוקים לאומניים. הוא מצביע על חלקו השולי לכאורה של הנאשם בביצוע העבירה, על גילו הצעיר, על רקעו המשפחתי הנורמטיבי ועל שיתוף הפעולה המלא של משפחתו עם החקירה. ב"כ הנאשם גם מצביע על מצבו הרפואי הקשה של אבי הנאשם. עוד הוא מצביע על כך ששליחת הנאשם למאסר בפועל עלולה לדרדר אותו ממסלול חיים תקין. לדבריו הנאשם למד מתקופת המעצר את לקחו ואין מקום להשיבו אל בין כותלי הכלא.

7.תסקיר שירות המבחן מיום 21/6/10 סוקר בהרחבה את רקעו המשפחתי של הנאשם. לדברי התסקיר מדובר באדם צעיר המבטא בטחון והערכה עצמית לצד מערכת ערכים מטושטשת ולא מגובשת בצורה מלאה. עוד מתרשמת עורכת התסקיר, מקיומם של דפוסים אישיותיים ילדותיים ובלתי בשלים אצל הנאשם אשר באים לידי ביטוי, בין היתר, בקושי להפעיל שיקול דעת מעמיק ולחשוב בצורה רציונאלית על תוצאות והשלכות מעשיו. כמו כן, היא מתרשמת מכך שבמצבי לחץ נוטה הנאשם להיות מושפע מאחרים ואינו מצליח לגלות יוזמה ועצמאות. על פי התרשמות עורכת התסקיר, הנאשם אמנם שיתף פעולה במהלך השיחה עימו, אך התקשה להתבונן במניעיו וברקע למעשיו כאשר לאורך השיחה ניסה להדגיש את צדדיו החיוביים תוך טשטוש נקודות בעייתיות. הנאשם לקח בפני שירות המבחן אחריות על מעשיו והביע צער וחרטה. לדבריו, הוא פעל בצורה פזיזה ללא שיקול דעת, ולא היה מודע לחומרת המעשים ולהשלכות שעלולות להיות להם לגביו. עוד תאר את חוויות המעצר כקשה במיוחד, מאחר וזה מעצרו הראשון. לדבריו עד כה לא הורחק מבני משפחתו לתקופה ארוכה שכזו ואווירת המעצר היתה קשה לו.

8.בעקבות שיחה עם אימו של הנאשם, מתרשם השירות ,כי הורי הנאשם מהווים עבורו דמויות הוריות תומכות וסמכותיות בעלות מערכת ערכים נורמטיבית, המשקיעות מאמצים רבים בגידול הילדים ובסיפוק צרכי המשפחה השונים. האם הביעה תסכול וכאב סביב מעצרו של הנאשם, במיוחד מאחר והיה נתון בו בתקופה קריטית במסגרת לימודיו. להערכת שירות המבחן ברקע ביצוע העבירה, דפוס אישיותי של הנאשם, בעיקר התעלמותו מהשלכות מעשיו וחשיבה קונקרטית ודלה ע"י אחרים בסביבתו. שירות המבחן ממליץ, כי במידה ויוטל על הנאשם עונש מאסר בפועל, יהיה זה לתקופה קצרה, על מנת למנוע חשיפה ארוכת טווח לנורמות עברייניות אותם הוא עלול להפנים, מצב אשר עלול לגרום לרגרסיה נוספת במצבו.

9.עבירת ההצתה היא מהחמורות שבעבירות, כפי שהבהיר בית המשפט העליון בשורה של פסקי דין. בשל חומרתה של עבירה זו, קצב לה המחוקק עונש מאסר מירבי חמור של 15 שנות מאסר. בין היתר, נאמרו לגביה בע"פ 1599/08 מרדכי אריה לוינשטיין ואח' נ' מדינת ישראל,(טרם פורסם, ניתן ביום 19/2/09), הדברים הבאים: "עבירת ההצתה היא מן החמורות שבעבירות, שיודע אתה את תחילתה ואין אתה יודע את סופה. ואדם המתיר לעצמו לסכן אחרים על דרך של הצתה רכושם, ראוי שיורחק מחברת בני תרבות ולו מן הטעם שעלול להוסיף ולסכן את זולתו".

10.אמנם, אין חולק היום, כי הנאשם יידה לעבר הבית בקבוק ריק. אולם, מאידך הוא נושא באחריות גם למעשיהם של שאר בני החבורה שיידו לעבר הבית בקבוקי תבערה שהוצתו והתלקחו. כל זאת, על רקע לאומני. עוד אעיר בעניין זה, כי על אף טענות ב"כ הנאשם, הרקע למעשה, התכנון המוקדם שלו והשתלשלות ביצועו, מצביעים על מעשה מתוכנן, שלא נעשה מתוך דחף רגעי. למשתתפיו של המעשה היה זמן למכביר לשקול אותו ואת תוצאותיו ולחזור בהם מן התכנון. דבר זה מוסיף נופך של חומרה למעשה. ראה ע"פ 5511/09, לואי מנאדרה נ' מדינת ישראל (פסק הדין ניתן ביום 3/9/09). בנסיבות אלה אין אפשרות להימנע מלהטיל על הנאשם עונש מאסר מאחורי סורג ובריח. זאת, הן כהרתעה אינדיבידואלית כלפי הנאשם והן לצורך הרתעת הרבים.

11.מאידך, אין להתעלם מהשיקולים לקולא ובהם גילו הצעיר של הנאשם, היעדר הרשעותיו הקודמות, רקעו המשפחתי הנורמטיבי ואישיותו הבלתי בשלה. כמו כן, יש להביא בחשבון את הודייתו, שחסכה הליך שיפוטי ממושך, וכן את חרטתו, כבר בשלב החקירה במשטרה, ואחר כך במסגרת המשפט. עוד יש להתחשב בתקופת מעצר הבית הממושכת, יחסית, שבה היה הנאשם נתון.

12.לפיכך, באזני את השיקולים לכאן ולכאן, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

א. 7 חודשי מאסר בפועל, בניכוי תקופת מעצרו (10/1/10-14/3/10).

ב. מאסר על תנאי של 12 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו מן המאסר והתנאי הוא שלא יעבור במשך תקופה זו את העבירה בה הורשע וכן כל עבירת אלימות או עבירת רכוש מסוג פשע.

ג. לאור גילו ומצבו המשפחתי, אינני מוצא מקום להטיל על הנאשם קנס.

13.הנאשם יתייצב לריצוי עונשו ביום 4/7/10 עד לשעה 08:00 בבית המעצר במגרש הרוסים בירושלים. עד למועד זה יהיה הנאשם משוחרר באותם תנאים שנקבעו בהחלטתי בב"ש 590/10.

ניתנה והודעה היום י"ב תמוז תש"ע, 24/06/2010 במעמד הנוכחים.

משה יועד הכהן, שופט

הוקלד על ידי: סיגל כהן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: