מ.י. פרקליטות מחוז ירושלים נ' בן אבו

גזר דין

1.הנאשם הורשע בגדרי כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה – עבירה לפי סעיף 332 (2) לחוק העונשין תשל"ז – 1977 (להלן-החוק); חבלה בכוונה מחמירה – עבירה לפי סעיף 329 (א) (2) לחוק בשל נהיגה בשכרות; עבירה לפי סעיף 62 (2) לפקודת התעבורה, תשכ"א – 1961. הסדר הטיעון נעשה לאחר שבתחילה כפר הנאשם בעובדות המיוחסות לו ונשמעו חלק ניכר מעדי התביעה.

2.על פי העובדות בהן הורשע הנאשם, ביום 21/3/07 בסמוך לשעה 01:30 בלילה, נהג הנאשם ברכב מסוג ג'יפ טויוטה (להלן-הרכב). בסמוך לשעה 05:00 בבוקר, נהג הנאשם ברכב ברחובות שכונת הקסטל ומבשרת ציון. ניידת משטרה הבחינה ברכב הנוסע וסימנה לו לעצור, זאת עקב חשד השוטרים כי נהג הרכב מעורב באירוע התפרצות למכונית חונה. בתגובה הגביר הנאשם את מהירותו, ונמלט מהניידת בנהיגה פרועה ומסוכנת, כשהוא נוסע במהירות מופרזת לכיוון כביש ירושלים ת"א. השוטרים בניידת הודיעו באמצעות מערכת הקשר לשוטרים בניידות אחרות על הרכב הנמלט, וביקשו מהם להציב מחסומים במוצא כדי לסייע ללכידתו. ניידת משטרה עם אורות כחולים מהבהבים שנענתה לקריאה בקשר של הניידת הראשונה, נעמדה לרוחב שני הנתיבים השמאליים של סיבוב מוצא וחסמה את התנועה. השוטר איאד אבו עקל, לבוש מדי משטרה וחמוש ברובה נעמד על הנתיב הימני וחסם אותו.

3.הנאשם הגיע במהירות אל המחסום שנוצר, כשניידת דולקת אחריו. כשהבחין במכוניות העומדות בפקק שנוצר עקב המחסום, סטה הנאשם לנתיב הימני והתקדם במהירות אל השוטר. הנאשם לא נענה לסימון השוטר לעצור, המשיך לנסוע לעבר השוטר ושב והסיט את ההגה ימינה לעבר השוטר, עד שזה נאלץ לברוח הצידה, כדי להימנע מדריסתו. השוטר מעד, נפל על הרצפה ונחבל בכתף ובמרפק. לאחר שפרץ הנאשם את המחסום, המשיך בנהיגה פרועה ומסוכנת לכיוון בית זית, כששתי ניידות רודפות בעקבותיו. הנאשם המשיך בנסיעה לכיוון יער ירושלים פנה בניגוד לתמרור אין כניסה לכיוון שכונת הר נוף ומשם לרח' כנפי נשרים גבעת שאול. הנאשם המשיך לנסוע במהירות פראית ברחובות גבעת שאול, תוך חצייה מסוכנת של מספר צמתים ונסע בניגוד לכיוון התנועה כשהוא סוטה בחדות בין נתיבים ומסכן כלי רכב שנסעו במקום. ניידות נוספות שהצטרפו למרדף הצליחו לבסוף לסגור על רכב הנאשם בשני כיוונים באחד מרחובות גבעת שאול והביאו לעצירת הרכב. הנאשם יצא מהרכב והחל לברוח עד שנתפס ע"י השוטרים. את הנהיגה המתוארת בכתב האישום ביצע הנאשם כשהוא נתון להשפעת סמים.

4.לבקשת הנאשם לאחר הרשעתו, הוזמן תסקיר של שירות המבחן. על פי הנאמר בתסקיר, מיום 15/12/10 הנאשם הוא כבן 49, נשוי ואב לשלושה ילדים בגילאים 21,19,ו-10 מתגורר עם משפחתו במבשרת ציון ומטופל בתחליף סם מסוג מתדון במסגרת ממ"י בירושלים. על פי המתואר בתסקיר, מדובר באדם המכור מזה שנים רבות לסמים ומטופל מאז שנת 2000 במרכז מתדון בירושלים באופן לא רציף. על פי הנמסר בתסקיר, בשנה וחצי האחרונות הנאשם מטופל באופן רציף, משתף פעולה בטיפול ועולה שביעות רצון מתפקודו במסגרת הטיפולית. בבדיקות אחרונות שנעשו לו בשירות המבחן לאיתור שרידי שם, לא נמצאו אצלו שרידי סם. שירות המבחן מוסר, כי מדובר באדם שגד בחסכים רגשיים, חינוכיים ופיזיים אשר הביאו להתחברותו של חברה שולית ועבריינית אשר העניקה לו תחושת שייכות וכוח. להתרשמות השירות ,מדובר באדם עם תפקוד כללי נמוך וחשיבה קונקרטית, בעל קווי אישיות ילדותיים ובלתי מגובשים שלאורך השנים התקשה בוויסות ובריסון התנהגותו. הנאשם ניהל אורח חיים עברייני ושולי שכלל התמכרות ממושכת לסמים, ביצע עבירות רבות וריצה עונשי מאסר ממושכים. להתרשמות השירות, חלה התמתנות של ממש בהתנהגותו כשמסתמנת עייפות ושחיקה ממעורבות ארוכת שנים בפלילים. שירות המבחן מציין, כי הנאשם התייתם מאביו בהיותו בן 9 ומשפחתו התקשתה לספק לו ולשאר הילדים מענים לצרכים הרגשיים והחינוכיים שלהם. אחיו התאום של הנאשם נפצע לפני מספר שנים בתאונת דרכים ומאושפז במצב סיעודי. הנאשם טיפל בו במסירות ומונה לאפוטרופוס עבורו. בינואר 2002 עבר הנאשם תאונת דרכים ונקבעה לו נכות של 75%. מאז, הוא סובל לדבריו מכאבים וסיבוכים שונים, דבר שלהתרשמות שירות המבחן האיץ את התדרדרותו וגם לו להשתמש בסמי רחוב במקביל למתדון.

5.הנאשם נשוי מזה כ- 24 שנים, שתי בנותיו סיימו את שירותם הצבאי וכיום עובדות ובן נוסף לומד בבית הספר היסודי. שירות המבחן מציין בתסקירו, כי הנאשם נדון לאחרונה בתיק פל' 250/08 של בית המשפט לתעבורה ברמלה, בין היתר למאסר בעבודות שירות למשך 6 חודשים. הנאשם טרם סיים לבצע את עבודות השירות בשל העובדה שלדבריו נפל במהלך ביצוע העבודות ושבר את שורש כף היד. לדבריו, לאחר סיום הטיפול חזר לבצע את העבודות. שירות המבחן מתרשם, כי הנאשם לוקח אחריות למעשיו. הוא מציין כי הנאשם מתמיד בטיפול שהוא מקבל במרכז המתדון וכי קיימת התמתנות בהתנהגותו ורצון לנהל אורח חיים תקין. שירות המבחן ממליץ על מנת שלא לקטוע את הישגיו השיקומיים ולגרום לנסיגה במצבו האישי, להימנע מענישה מחמירה של מאסר בפועל ולחילופין להטיל עליו עונש מאסר קצר בעבודות שירות וכן להטיל עליו צו מבחן היפוכי על מנת שהשירות יוכל להוות עבורו מסגרת תומכת והצבת גבולות.

6.ב"כ התביעה בטיעוניה, מצביעה על חומרת המעשים המיוחסים לנאשם, על כך שנהג בשכרות ולא היסס מלפגוע פיזית, באמצעות הרכב, בשוטר שעמד במחסום וכן להמשיך ולנהוג בצורה מופקרת המסכנת את הרבים עד שנעצר. היא מצביעה על עברו הפלילי המכביד של הנאשם הכולל שורה ארוכה של הרשעות מאז היותו נער בשנת, 1972 ועד להרשעתו האחרונה בשנת 2007, שבגינה נדון ל- 12 חודשי מאסר בפועל בגין עבירה של החזקת אגרופן. לדברי הנאשם, הוגש ערעור על גזר דין זה ועונש המאסר קוצר ב-6 חודשים. ב"כ התביעה מצביעה על כך שעברו הפלילי של הנאשם שזור עבירות אלימות ועבירות סמים בגינן גם ריצה עונשי מאסר בפועל לא קצרים. עוד היא מצביעה על עברו התעבורתי המכביד שבגינו נדון לאחרונה ע"י בית משפט שלום לתעבורה ברמלה ל-6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות וכן ל- 24 חודשי פסילה בפועל. לדבריה, תסקיר שירות המבחן והמלצותיו אינם נותנים כל משקל לחומרת העבירות בהן הורשע הנאשם ומתמקדים אך ורק בפן השיקומי. בנסיבות אלה, מבקשת ב"כ המאשימה להטיל על הנאשם עונש מאסר ממושך לריצוי בפועל, עונש מאסר על תנאי, עונש של פסילה בפועל, עונש של פסילה על תנאי וכן פיצוי לשוטר שנפגע.

7.ב"כ הנאשם מנגד מבקש לאמץ את המלצת שירות המבחן. הוא מצביע על כך שהנאשם הודה בעבירות המיוחסות לו ולקח אחריות לגביהן. ב"כ הנאשם מצביע על התפנית שחלה בהתנהלותו של הנאשם בשנה וחצי האחרונות ובאה לידי ביטוי בתסקיר שירות המבחן. הוא גם מצביע על הטיפול המסור שמעניק הנאשם לאחיו התאום התלוי בו. ב"כ הנאשם גם מצביע על ההמלצות החיוביות שקיבל הנאשם מממ"י ועל כוונת המועצה המקומית במקום מגוריו לסייע בשיקומו. עוד מצביע ב"כ הנאשם על כך, שכתב האישום הוגש בשיהוי של כשנתיים וחצי, מבלי שניתן לכך הסבר ועל כך שהנאשם לא נעצר לאחר האירוע. ב"כ הנאשם גם מציין, כי השוטר שעמד במחסום לא נפגע במישרין מהרכב בו נהג הנאשם וכי המרדף שנערך אחריו לא היה ממושך.

8.בדברו האחרון של הנאשם, ביקש הנאשם מבית המשפט לתת לו הזדמנות נוספת. הוא הצביע על כך שלאחרונה השתקם וחזר בתשובה וכי התעייף מן העולם העברייני. הנאשם ציין את מצבו הבריאותי הקשה, את מצבם הבריאותי ומחלותיהם של חלק מאחיו, כולל אחיו התאום שלו הוא משמש אפוטרופוס ואת הקשר ההדוק שבינו לבין בנו הצעיר. הנאשם הבטיח, אם תינתן לו הזדמנות לא יחזור שוב על מעשיו.

9.העבירות בהן הורשע הנאשם, הן קשות וחמורות. עונש המאסר המירבי הניצב לצידן העבירות של חבלה בכוונה מחמירה וסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הוא 20 שנות מאסר לכל אחת מאותן עבירות. בעניינן של אותן עבירות בנסיבות אותן עבר הנאשם, ציין בית המשפט העליון, כי התופעה של נהגים הקוראים תגר על אנשי חוק נפוצה בשנים האחרונות בכל חלקי הארץ. בית המשפט ציין, "אין צורך להדגיש עד כמה חמור המצב בדרכים, כאשר כל יום שחולף גובה את קורבנותיו בפצועים. נאשמים מסוגם של המערערים מסלימים מצב זה, בו נלחמת מדינת ישראל שנים רבות, תוך השקעה בכוח אדם רב וממון בסכומי עתק. לפיכך, על חטאיהם של המערערים היה מצווה בית המשפט קמא להגיב ביד קשה, ולו כדי להבהיר לכל מהו העונש הצפוי למי שיימצא חוטא בעבירות דומות". ע"פ 7225/07 יאיר כוכבי נ' מדינת ישראל (פס"ד מיום 13/4/08) שבו נדונו נאשמים שנהגו במהירות מופרזת ובפראות תוך שהם מסכנים חיי אדם לחמש שנות מאסר לריצוי בפועל.

10.חומרה יתרה נודעת גם לעובדה שהנאשם נהג תוך שהוא נתון תחת השפעת סמים. פסיקת בית המשפט העליון כבר עמדה על החובה להחמיר עם אלה "המרהיבים עוז להסיע כלי רכב ברשות הרבים כאשר שכרות מכרסמת ביכולתם לשלוט בהם". ע"פ 5002/94, בן איסק נ' מדינת ישראל פ"ד מ"ט (4) 151,165 (1995) בעניין זה קבע בית המשפט העליון, כי על בתי המשפט לתרום את חלקם במאבק הלאומי נגד הקטל בדרכים באמצעות הטלת עונשים משמעותיים על אלה המרהיבים עוז לנהוג תוך כדי שכרות.

11.במקרה שלפנינו, נהג הנאשם פרק זמן ממושך בצורה מופקרת וחסר אחריות, תוך שהוא מסכן את נציגי רשויות האכיפה שניסו לעוצרו,מגלה זלזול וחוסר אכפתיות לגבי הקורה בכביש ומסכן את ביטחונם, בריאותם וחייהם של השוטרים וכן את חייהם ושלומם של עוברי הדרך האחרים במסלול הממושך שלאורכו נהג. כל זאת עשה כשהוא נוהג תחת השפעת סמים. הסכנה הגלומה בנהיגה מסוג זה ברורה מאליה וגובה, לצערנו, מחיר כבד בפצועים ובהרוגים בכבישי הארץ כמעט מידי יום.

12.אמנם, הענישה היא לעולם ענישה אינדיבידואלית ועליה להביא בחשבון גם את נסיבותיו האישיות של נושא העבירה ואת סיכויי שיקומו. אולם, בסופו של יום על בית המשפט להביא בחשבון גם שיקולי גמול והרתעה אישית וכללית ולא רק את מצבו האישי של הנאשם שבפניו, קשה ככל שיהיה. בעניין זה יש לומר, כי שירות המבחן אכן ממלא תפקיד חשוב בהמלצות שהוא נותן לבית המשפט ואולם, בית המשפט אינו כבול להמלצות אלה. סבורני, כי בהתחשב בחומרת המעשים המיוחסים לנאשם, המלצת שירות המבחן במקרה זה איננה מאוזנת.

13.בסופו של יום לאחר ששקלתי את השיקולים כולם, לקולא ולחומרא, כולל השיהוי בהגשת כתב האישום שלא ניתן לו הסבר מספק, וכן מצבו הבריאותי של הנאשם, המלצת שירות המבחן וכן את חרטתו והודאתו, שבאו בשלב מתקדם של ההליך, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.36 חודשי מאסר בפועל.

ב.מאסר על תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר, והתנאי הוא שלא יעבור במהלך תקופה זו עבירה מן העבירות בהן הורשע, או עבירה של נהיגת רכב בזמן פסילת רישיון נהיגה.

ג.פסילה מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה למשך 5 שנים מיום שחרורו מן המאסר.

ד.פיצוי לשוטר, איאד אבו עקל, בסך 1,500 ₪.. הפיצוי ישולם לא יאוחר מיום 1/5/11 באמצעות מזכירות בית המשפט.

ניתנה והודעה היום ב' אדר א תשע"א, 06/02/2011 במעמד הנוכחים.

משה יועד הכהן, שופט

החלטה