מ.י. פרקליטות מחוז ירושלים נ' ביאן(עציר) ואח'

גזר דין

הנאשמים הורשעו על פי הודאתם ובמסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן.

במסגרת ההסדר הוסכם, כי שירות המבחן יגיש תסקירים והצדדים יטענו לעונש באופן חופשי.

חלקם של שני הנאשמים היה שונה ולהלן מסכת האירועים בהם הורשעו:

האישום הראשון מיוחס לנאשם 1 בלבד, אשר ביחד עם אחרים, שזהותם אינה ידועה למאשימה, התקרבו לעבר המתלונן שהלך בגן העצמאות, ולפתע היכה הנאשם 1 את המתלונן, כאשר אחר שזהותו אינה ידועה למאשימה, הכניס את ידו לכיסו של המתלונן והוציא 1,500 ₪ מזומן, ארנק, דרכון ומכשיר טלפון נייד.

בגין אישום זה, הורשע הנאשם מס' 1 בתקיפה לשם גניבה ובגניבה, בניגוד לסעיפים 381(א)(2) ו-384 לחוק העונשין התשל"ז – 1977.

האישום השני מתייחס לשני הנאשמים והוא התבצע כשעה לאחר האירוע הראשון גם כן בגן העצמאות. הנאשם מס' 1 ישב על ספסל בגן והחל לשוחח עם המתלונן ולפתע החל להכותו בסטירות ובאגרופים בכל חלקי גופו. בשלב זה, הצטרפו לנאשם מס' 1 הנאשם 2 ואנשים נוספים, שזהותם אינה ידועה למאשימה והחלו גם הם יחד עם נאשם 1 לתקוף את המתלונן במקלות כשהוא שרוע על הקרקע. כתוצאה מתקיפתו של המתלונן, נגרמו לו חבלות וחתכים מרובים בכל חלקי גופו, עם צורך לתפירה בקרקפת, בשפה העליונה, בשוק ימין ושמאל; המטומה בעין ימין וכן שבר פתוח של טיביה שמאל בשוק רגל ימין עם צורך לטיפול ניתוחי וקבוע השבר.

בגין אירוע זה, הורשעו הנאשמים 1 ו-2 בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, בניגוד לסעיף 335, בנסיבות האמורות בסעיף 333 לחוק העונשין התשל"ז – 1977.

האישום השלישי מתייחס גם הוא לשני הנאשמים ואירע זמן קצר לאחר האישום השני, גם כן באזור גן העצמאות. הנאשם מס' 1 דחף את המתלונן, נתן לו סטירה וחטף מידו טלפון נייד.

לאחר שהמתלונן דרש את הטלפון הנייד בחזרה, העביר הנאשם 1 את הטלפון הנייד לנאשם 2 שהגיע למקום והשניים החלו בריצה לכיוון כיכר החתולות. בגין אירוע זה, הורשע הנאשם מס' 1 בביצוע עבירה של שוד בנסיבות מחמירות בניגוד לסעיף 402(ב) לחוק העונשין התשל"ז – 1977, והנאשם מס' 2 הורשע בעבירה של סיוע לשוד בנסיבות מחמירות, בניגוד לסעיפים 402(ב) + 31 לחוק העונשין התשל"ז – 1977.

התביעה ביקשה להטיל על הנאשמים מאסר בפועל לתקופה ממושכת, מאסר על תנאי מרתיע, פיצוי לשלושת המתלוננים וקנס, בהדגישה, כי יש לגזור את עונשו של נאשם 2 מהעונש שיגזר על נאשם 1.

במסגרת הטיעונים לעונש, הגישה התביעה הצהרת נפגע של המתלונן באישום הראשון (ת/3), הצהרת נפגע של המתלונן באישום השני (ת/4) וכן הוגשו סיכומי מחלות המעידים על הפגיעות והטיפולים הרפואיים שעבר המתלונן באישום השני (ת/5).

המתלונן באישום הראשון ציין בתצהיר הנפגע, כי כל כספו בסך 1,500 ש"ח נלקח ממנו וכי הוא נשאר חסר כל וכן ציין, כי הוא חושש היום להסתובב ברחוב שאין בו אנשים.

המתלונן באישום השני ציין את הפגיעות הקשות והטיפולים הרפואיים שעבר בכך, שבין היתר, לאחר ששוחרר מבית חולים, הלך כחודש בגבס ובעזרת קביים, הוא ציין כי הוא נפגע נפשית וחושש לצאת מהבית בשעות הלילה. בנוסף ציין, כי עבר שני אישפוזים בבית חולים הדסה (כאמור, תצהיר זה נתמך על ידי סיכומי מחלה – ת/5).

לשני הנאשמים הרשעות קודמות, אך המשמעותי יותר הינו עברו הפלילי של הנאשם מס' 1 (ת/1).

הנאשם מס' 1, כבן 28, והוא כבר "הספיק" לרצות שני מאסרים בפועל, האחד לתקופה של 14 חודשים והמאסר השני לתקופה של 18 חודש ממנו שוחרר כ-20 יום לפני ביצוע העבירות הנוכחיות.

הרשעותיו הקודמות של הנאשם 1 כוללות עבירות רכוש ואלימות וכמו כן תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי למשך 10 חודשים אותו ביקשה התביעה להפעיל במצטבר.

הנאשם מס' 2, כבן 22, ולחובתו שתי הרשעות קודמות (ת/2), בגין הפרעה לשוטר ותגרה.

בהתייחסו לנאשם מס' 1, ציין שירות המבחן, כי המדובר בבחור הנמצא בתהליך של הדרדרות המתקשה לשלוט בדחפים ובעל קווים מניפולטיביים באישיותו.

בסופו של תסקיר, נמנע שירות המבחן מהמלצה בעניינו של נאשם מס' 1.