מ.י. פרקליטות מחוז ירושלים נ' בוסי אלמוג

החלטה

ביום 4.3.10 הוריתי על מעצרו של המבקש עד לתום הליכי המשפט נגדו. באותה שעה עמד כנגד המבקש כתב אישום המייחס לו אינוס בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 345(ב)(3) ו-(4) לחוק העונשין, תשל"ז -1977.

ביום 28.6.10 הגיעו הצדדים לכלל הסדר טיעון במסגרתו כתב האישום בעניינו של המבקש תוקן, נסיבות ביצוע העבירה המיוחסת לו תוקנו, הוראת החיקוק שונתה לעבירת מעשה מגונה לפי סעיף 348(ג1) לחוק העונשין.

בשל שינוי נסיבות אלו עתר המבקש לשחרורו מן המעצר. ביום 1.8.10 לא נעתרתי לבקשה. המבקש הגיש ערר על ההחלטה האמורה לפני בית המשפט העליון וזה החליט ביום 15.8.10 כי עובר למתן החלטה סופית בעניינו של המבקש יש להצטייד עם תסקיר המעצר אודותיו.

בהתאם למצווה הוגש תסקיר מעצר. המבקש הציע כי ישהה בצילן של אשתו ואמו במעצר בית מלא. חלופה זו נשללה על ידי קצינת המבחן בטוענה כי להתרשמותה, תגובת אשתו ואמו של המבקש אינה תואמת את חומרת מצבו ותורמת לטשטוש אחריותו האישית. כן נאמר כי ניכרת הסלמה בהתנהגותו של המבקש, ומשכך, ובשים לב להערכת הסיכון הכוללת אודות המבקש, הערכת קצינת המבחן הייתה כי רמת הסיכון לפגיעה מינית עתידית מצידו היא בינונית.

בא כוח המבקש תקף בחריפות את האמור בתסקיר ואת קצינת המבחן באופן אישי. בפיו טענות מלאות כרימון כנגד הדרך שבה בחרה קצינת המבחן להתייחס אל המבקש ואל המיוחס לו בכתב האישום המתוקן. לטענתו, לא נמצא דופי בהתייחסות אמו ואשתו של המבקש אליו ולא אל המיוחס לו. לטענתו גם, לא נשקפת סכנה כלשהי מהמבקש אם ישהה בצל אשתו ואמו במעצר בית מלא.

מנגד, בא כוח המשיבה התנגד בתוקף לשחרור המבקש מכבלי מעצרו. לטענתו שעה שקצינת המבחן שללה את חלופת המעצר שהוצעה על ידי המבקש, מצוות בית המשפט העליון היא שההחלטה המורה על מעצרו של המבקש צריכה לעמוד על כנה.

לטעמי, שעה שקצינת המבחן שללה את החלופה שהוצעה על ידי המבקש, אין מקום להיעתר לשחרורו לאותה חלופה. אינני מסכים עם בא כוח המבקש שאין זה מתפקידה של קצינת המבחן להעריך את הסיכון הנשקף מהמבקש והכלים שיש בידיה הם כלים מקצועיים, בין אם היא עובדת סוציאלית בהכשרתה ובין אם היא פסיכולוגית בהכשרתה. שעה שהערכה היא שנשקפת מהמבקש רמת סיכון לפגיעה מינית עתידית בינונית בד בבד עם שלילת החלופה שהוצעה, אין מקום לשחרר את המשיב לאותה חלופה.

תמים דעים אני גם עם טענתו של בא כוח המשיבה שאין מקום לסברת בא כוח המבקש שהעבירה אינה חמורה דיה כדי להורות על הליך של מעצר עד תום ההליכים. נהפוך הוא, בית המשפט העליון בהחלטתו אמר דברים הפוכים לגמרי.

משכך, די ברור לי שאין כיום מקום להורות על שחרור המבקש לחלופת מעצר. עם זאת, אין בכך כדי לשלול את שחרורו לחלופה אחרת. היה והמבקש יציע לשירות המבחן חלופות אחרות, אלו תיבדקנה על ידו ואם תהיה המלצה חיובית, העניין יובא לדיון בפני בית המשפט.

אינני רואה מקום להעמיד את שירות המבחן לסד זמנים של המבקש, וודאי נוכח העובדה שאנו מצויים בפתחו של חג. אומר רק כי תוך 7 ימים מיום שחלופת המעצר שתוצע, אם תוצע, יוגש תסקיר משלים לבית המשפט.

ניתנה והודעה היום כ"ו אלול תש"ע, 05/09/2010 במעמד הנוכחים.

דוד מינץ , שופט

הוקלד על ידי: נורית קוטלר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: