מ.י. פרקליטות מחוז ירושלים נ' אמיניאן

הכרעת דין

כתב האישום

כנגד הנאשם הוגש כתב המייחס לו עבירות של ידיעות כוזבות לפי סעיף 243 (סיפא) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"); עבירה של שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק, עבירה של ניסיון קבלת דבר במרמה לפי סעיף 415 בצירוף 25 לחוק, עבירה של רישיון רכב לפי סעיף 2 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] בצירוף תקנה 273 לתקנות התעבורה, תשכ"א -1961 ועבירה של חובת פוליסה לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל -1970.

על פי עובדות כתב האישום, עובר לתאריך 15.8.07 עבד יהודה רובין (להלן: "רובין") כשליח פיצה במסעדה ברחוב ירמיהו 58 בירושלים, שבאותה העת היתה בבעלות הנאשם (להלן: "הפיצרייה"). באותה העת היה ברשות הפיצרייה קטנוע פיאג'יו ל.ז. 3389824 (להלן: "הקטנוע") אשר בבעלות אחיו של הנאשם, מר יעקב אמיניאן, כאשר הקטנוע לא מבוטח בביטוח חובה וללא רישיון רכב בתוקף. בתאריך 15.8.07 (להלן: "יום התאונה") בשעה 20:00 או בסמוך לכך, שלח הנאשם את רובין לבצע שליחות על גבי הקטנוע ביודעו כי הקטנוע ללא ביטוח חובה וללא רישיון רכב בתוקף. סמוך לאחר האמור, כשהגיע רובין לרחוב שמואל הנביא, פגע בהולכת רגל (להלן: "התאונה") (להלן: "הנפגעת"). בתאריך 21.1.08 נשלח לנאשם מכתב מחברת "קרנית" (להלן: "קרנית") לפיה קמה עליו החבות להחזר הסכומים אותם שילמה קרנית במסגרת התאונה ולאור העובדה שהקטנוע לא היה מבוטח בביטוח חובה וללא רישיון רכב בתוקף. בתאריך 26.6.08 הגיע הנאשם לתחנת המשטרה מרחב ציון והגיש תלונה לפיה ביום התאונה נגנב הקטנוע על ידי רובין ביודעו כי התלונה כוזבת (להלן: "התלונה"). ביום 8.7.08 בעת שנחקר, חזר הנאשם על גרסתו הכוזבת על מנת ליצור מצג שווא לפיו הקטנוע נגנב. הנאשם עשה כן בכוונה ליצור מצג שווא לפיו הקטנוע נגנב ובכך להימנע מלשלם החזרים כספיים לקרנית ולהכשיל הליך משפטי נגדו.

תשובת הנאשם לאישום ויריעת המחלוקת

בתשובתו לכתב האישום הכחיש הנאשם את המיוחס לו. לגרסתו ביום התאונה רובין לא עבד אצלו ולקח את הקטנוע ללא רשותו. משכך, התלונה שהגיש במשטרה בדבר גניבת הקטנוע - אמת היא.

יריעת המחלוקת בתיק זה מתמקדת בשאלה האם רובין עבד אצל הנאשם ביום התאונה ורכב על הקטנוע במסגרת עבודתו שם או שמא נטל את האופנוע ללא רשות בעליו.

ראיות התביעה

מטעם התביעה העידו רובין וחברו ישי פרץ (להלן: "פרץ") בנוסף, הוגשו בהסכמה ובכפוף לעדויות שמועה וסברה המסמכים הבאים; הודעת ע"ת 8 מר דוד אלמקייס – ת/1, מזכר מיום 8.7.08 – ת/2, שאילתה לרכב – ת/3, תמונות של הקטנוע – ת/4, הודעת נאשם - ת/5, הודעת נפגע – ת/6, מזכר מיום 9.7.08 – ת/7, השלמת חקירה - ת/8, מכתב מקרנית – ת/9, הודעת רובין מיום התאונה – ת/10, הודעת רובין מיום 30.6.08 – ת/11.

גרסתו של רובין

רובין, כיום צעיר בן 23, היה ביום התאונה כבן 18. הודעותיו במשטרה הוגשו במקום חקירה ראשית. בהודעתו ת/10 שנגבתה בסמוך לאחר התאונה ציין רובין בפתח דבריו כי הוא יציג בתוך שבועיים ביטוח חובה בתוקף ואם לא יעשה כן ידוע לו כי יכול ויקבל דו"ח או כי אפילו יוגש נגדו כתב אישום. רובין סיפר על נסיבות קרות התאונה ועל כך שבתאונה נפגעה אישה וציין כי לא היו עדי ראייה לתאונה.

בהודעתו ת/11 שנגבתה כ- 10 חודשים לאחר התאונה, נחקר רובין באזהרה כחשוד בביצוע עבירה של שימוש ברכב ללא רשות בעליו. שם סיפר לראשונה כי בזמן התאונה עבד אצל הנאשם במשלוחים: "אני רוצה לספר את האמת ואני באותו זמן עבדתי אצל יהודה במשלוחים ויהודה בחיים לא אמר לי שהקטנוע שבו עבדתי ללא טסט וללא ביטוח הוא זה שנתן לי את הקטנוע לעבודה" (ר' ת11 ש' 1-2). רובין סיפר לחוקר כי ביום התאונה היה בדרכו להעביר משלוח של פיצות לעיר העתיקה, ולדבריו אף יתכן שהאישה בה פגע ראתה את הפיצות. לדבריו, ביום התאונה כשהגיעה משטרה הנאשם שאל אותו מדוע לא ברח מהמקום וביקש ממנו לא לספר שמדובר בקטנוע של הפיצרייה כדי לא לפגוע בשמה הטוב של הפיצרייה. רובין הכחיש את טענותיו של הנאשם לפיהן לא עבד בפיצרייה במועד התאונה ולקח את הקטנוע ללא רשותו וביודעו כי הוא אינו מבוטח.

בבית המשפט נחקר רובין בחקירה נגדית. וחזר על כך שביום התאונה נסע על הקטנוע בהוראת הנאשם לכיוון העיר העתיקה במסגרת עבודתו כשליח בפיצרייה. לדבריו מייד לאחר התאונה דיבר עם הנאשם וסיפר לו כי עבר תאונה וזה אמר לו שיברח מהמקום (ר' עמ' 10 ש' 1-2). העד סיפר כי עזב את העבודה כיומיים לאחר האירוע, זאת לאחר שהבין שהנאשם לא יסדיר את נושא הביטוח כפי שהבטיח (שם ש' 7-8).

בתגובה לדבריו של ב"כ הנאשם כי יש שני עדים שנכחו במקום ושמעו את הנאשם אומר לו בפירוש לא לקחת את הקטנוע כי אין עליו ביטוח וכי מאחורי הפיצרייה מונחים שני קטנועים שלא נמצאים בשימוש השיב: "אני אספר לך משהו כל יום הוא היה מביא את הקטנועים מהבית שלו לפיצה ולא משאיר אותם שם. אם הם היו ללא ביטוח למה הוא טרח להגיד לנו להביא אותם לפיצה? אם היו לו שני קטנועים בלי ביטוח איך הוא עשה את המשלוחים?" (ר' עמ' 12 ש' 3-5). כשנשאל העד אם יש נגדו תביעה בקרנית השיב; "אני לא יודע. לא דיברו איתי מאז כמה שנים" (ר' עמ' 13 ש' 6) לאחר שב"כ הנאשם הציג לו את התצהיר בעניין התביעה של קרנית, עליו הוא חתום, הוא אישר כי עורך דינו העביר לו את המסמך כשביקר בארץ בראש השנה בשנה זו: "זה לא היה לפני חודשיים. עורך הדין שלי העביר לי את זה כשהייתי פה בארץ בראש השנה או אולי אפילו לפני" (שם ש' 21). רובין ציין בחקירתו הנגדית כי נשפט בבית משפט לתעבורה בשל כך שלא הציג ביטוח וטען בפני השופט שם כי נהג בקטנוע בהוראת הנאשם.

עדותו של פרץ- העד הוא חברו של הנאשם אשר עבד אף הוא כשליח בפיצרייה בתקופה שקדמה להעסקתו של רובין. לדבריו רובין נכנס לעבוד כשליח בפיצה במקומו. סיפר על מקרה בו עשה שליחות של פיצה עם אותו קטנוע וקיבל דו"ח בשל כך שהקטנוע לא היה מבוטח בביטוח חובה והיה ללא טסט. פרץ הוסיף וציין כי הנאשם שלח אותו לבית משפט לתעבורה עם מכתב מטעמו ולקח על עצמו את האחריות על הדו"ח (ר' עמ' 17 ש' 19-20).

ראיות ההגנה

מטעם ההגנה העידו הנאשם ושני עובדים שעבדו בתקופה הרלוונטית בפיצרייה, יוסף רזבניפור (להלן: "יוסף") ויונתן אייזיק (להלן: "יוני").

גרסת הנאשם

הודעתו של הנאשם במשטרה ת/5 נגבתה ביום 8.7.08. הנאשם אישר כי הגיש את התלונה נגד רובין וסיפר כי זה לא עבד אצלו עוד כחודשיים עובר לתאונה. לדבריו רובין הגיע לפיצרייה ביום התאונה וביקש לקחת את הקטנוע והוא סרב מאחר והקטנוע ללא ביטוח וללא טסט. בשעות הערב קיבל שיחת טלפון מרובין אשר סיפר לו כי הוא עשה תאונה ולמקום אף הגיעה משטרה, רובין ציין בפניו כי "הוא טיפל בכל והעניין מסודר". לדברי הנאשם, הוא צעק על רובין וכעס על כך שלקח את הקטנוע ללא ביטוח ואף אמר לו שיגיש נגדו תלונה, אלא שיום לאחר מכן רובין התקשר אליו ואמר לו ששוחח עם הבחורה שנפגעה וזו אמרה שלא קרה לה כלום ושהנושא סגור. לדבריו לאחר תקופה נשלח אליו מכתב דרישה מקרנית אשר בעטיו הוגשה התלונה על גניבת הקטנוע. הנאשם הסביר לחוקר מדוע לא הגיש את התלונה מייד כשנודע לו שרובין גנב את הקטנוע: "כי אותו יום (הכוונה ליום התאונה ח.מ.ל.) הוא אמר לי שלא קרה כלום והכל נסגר אחרי תקופה קיבלתי מקרנית מכתב על המקרה ואז ניגשתי להגיש תלונה" (ר' ת/5 ש' 26-27). בהודעתו במשטרה טען הנאשם כי רובין סיים את עבודתו בפיצרייה כארבעה עד שישה חודשים עובר לתאונה אולם היה בא מפעם לפעם לפיצרייה לדרוש כסף שהוא נותר חייב לו על סך 300-400 ₪ (שם ש' 29-30). הנאשם ציין כי ברשותו היו שני קטנועים, כאשר היתה תקופה שאחד הקטנועים היה פעיל והיה לו טסט וביטוח, אולם בזמן המקרה אף אחד מהקטנועים לא היה שמיש. כשנשאל כמה זמן רובין עבד אצלו בפיצרייה השיב: "כמה ימים בהפסקות היה בא והולך לא יותר מחודש" (שם ש' 101). הנאשם ציין בפני החוקר ששני עובדיו, יוני ויוסף היו בפיצרייה בזמן שרובין הגיע.

בעדותו בבית המשפט חזר הנאשם על עיקרי הדברים והכחיש בתוקף כי רובין עבד אצלו בזמן התאונה. לדבריו לאחר פסח שני הקטנועים היו ללא טסט ולכן העסיק בחור עם קטנוע פרטי וכך היה עושה שליחויות (ר' עמ' 18 ש' 23-25). לדברי הנאשם ביום התאונה רובין הגיע לפיצרייה לבקש את הכסף שהוא היה חייב לו מהתקופה בה עבד אצלו וביקש את הקטנוע לצרכיו האישיים והוא סרב שכן הקטנועים לא היו מבוטחים. לטענתו רובין לקח את המפתחות ללא ידיעתו והתקשר אליו בדיעבד וסיפר לו כי עשה תאונה. רובין הצטער על המקרה וביקש מהנאשם להניח לו לטפל בנושא. הנאשם ציין כי רובין עבד אצלו בסך הכל שישה ימים (ר' עמ' 19 ש' 8). בחקירתו הנגדית טען כי במשטרה התבלבל ולכן אמר שרובין עבד אצלו כמה חודשים. בתשובות לב"כ המאשימה השיב הנאשם כי הוא יצא מהפיצרייה לאחר השיחה עם רובין, וזה לקח את מפתחות הקטנוע מארון המטבח בזמן שיוני ויוסף נכחו בפיצרייה.