מ.י. פרקליטות מחוז ירושלים נ' אוסטרובסקי

הכרעת דין

האישום:

כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם מייחס לו עבירות התפרעות, לפי סעיף 152 לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין" או "החוק"), המשך התפרעות לאחר הוראת התפזרות, לפי סעיף 155 לחוק, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 274(1) לחוק, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק, והפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 25/6/2008, הגיעו הנאשם ועוד כ- 20 צעירים לאזור תחנת המשטרה בשער בנימין. בחצר תחנת המשטרה הצעירים הפכו מיכלי אשפה ושולחנות, קשרו בחבל את דלת הכניסה לתחנה, נעלו את דלתות התחנה, צלצלו שוב ושוב בפעמון הכניסה לתחנה, הציתו את אחד ממיכלי האשפה, פגעו במערכת המים וקראו לשוטרים במילות גנאי: "נאצים", "זבלים", "מלוכלכים" ועוד.

בסמוך לשעה 23:40 נתן קצין משטרה שנכח במקום הוראת התפזרות. הנאשם נשאר במקום, התגרה בשוטרים וקרא לאחרים להיעצר ולא לעזוב את המקום.

השוטר רפאל אלבז (להלן בפרק זה: "השוטר") ניגש אל הנאשם על מנת להרחיקו מהמקום. הנאשם דחף את השוטר, תוך שהוא מתגרה בו ואומר לו "תעצור אותי". הנאשם תפס את כף ידו של השוטר ועיקם אותה. הנאשם התנגד למעצרו, השתולל והניף ידיים ורגליים לכל עבר. בנוסף, היכה את השוטר בחזה וגרם לו כאבים באצבע ובחזה.

הנאשם נעצר, וביום 27/6/2008 שוחרר בתנאים על ידי קצין משטרה. על פי תנאי השחרור היה על הנאשם לשהות במעצר בית מלא ולחתום על התחייבות עצמית. ביום 29/6/2008 הפר הנאשם את מעצר הבית ונתפס בצומת עדי עד.

בתשובתו לאישום אישר הנאשם שהיה מצויד במשרוקית, אך כפר בכך שנטל חלק בהתפרעות. לדבריו, הוא הגיע למקום, שלא בלוויית צעירים אחרים, על מנת לחתום כערב לשחרורם של שני צעירים שעוכבו על ידי המשטרה. בעת התרחשות האירועים הנאשם שהה בתוך תחנת המשטרה, לצורך חתימתו על ערבויות כאמור.

הנאשם טען כי הוראת ההתפזרות של קצין המשטרה לא הגיעה לאוזניו. לדבריו, נאמר לו על ידי שוטרים שאם לא ילך מהמקום ייעצר, והוא השיב: "אם עשיתי עבירה אז תעצור אותי".

הנאשם כפר בכך שדחף את השוטר, תפס את אצבעו ועיקם אותה. הנאשם טען כי לא השתולל, לא הניף את ידיו ולא את רגליו ולא היכה את השוטר. לדבריו, הוא ספג מכות נכבדות ונמרצות במקום, וככל שמי מהשוטרים נחבל, היה זה כתוצאה מהמכות שהפליא אותו שוטר בנאשם.

הנאשם אישר ששהה מחוץ לבית ביום 29/6/2008. עם זאת, לטענתו עומדת לו בעניין זה הגנת הכורח, שכן הוא נזקק לתרופות.

תמצית הראיות:

מטעם המאשימה הוגשו, בהסכמה, מסמכים הנוגעים לאישום בדבר הפרת הוראה חוקית, והעידו השוטרים שהיו מעורבים באירוע בתחנת המשטרה בשער בנימין.

המפקח שאול בזק (להלן: "מפקח בזק") העיד כי הגיע לתחנת המשטרה בעקבות דיווח שקיבל, לפיו מספר צעירים התקהלו מחוץ לנקודת המשטרה, על מנת למחות על מעצרם של שני צעירים. המתקהלים החלו בהפרות סדר, שרקו במשרוקיות, זרקו פחי זבל והזיזו שולחנות. מפקח בזק נכנס לתוך תחנת המשטרה, ובאמצעות מצלמות האבטחה הבחין שהצעירים חסמו את שער הכניסה לתחנה באמצעות שולחנות שהזיזו ממקומם לעבר השער, וחוט ברזל אותו כרכו מסביבו. הצעירים צלצלו בפעמון הכניסה לתחנה, בעטו בדלת הכניסה, הציתו תכולה של מיכל אשפה והזיזו אותו למרכז הכביש.

השוטרים יצאו מהתחנה ויישרו קו מול המתפרעים. קצין משטרה הכריז על התקהלות בלתי חוקית ונתן למתקהלים פרק זמן סביר להתפנות. לאחר שהצעירים לא התפנו מהמקום, גם לאחר שניתן להם פרק זמן נוסף לעשות כן, ניתנה לשוטרים הוראה לפנותם תוך שימוש בכוח סביר.

מפקח בזק לא הבחין בנאשם תוקף את השוטר אלבז, אך הבחין במעצרם של הנאשם ושל אדם נוסף, מעצרים שבוצעו בזמן שהמתפרעים החלו להדוף חזרה את כוח המשטרה.

רס"מ גבריאל גדבאן (להלן: "גבריאל"), המשמש כחוקר בתחנת בנימין, העיד בבית המשפט, ובנוסף הוגשה הודעתו במשטרה (ת/10). לגרסתו, כ- 20 נערים, ששהו מחוץ לתחנה ובאו לתמוך בחבריהם שעוכבו לחקירה, שרקו שריקות רמות, דפקו בחוזקה על דלת הכניסה וצלצלו פעמים רבות באינטרקום. בהמשך הבחין גבריאל כי דלת הכניסה לתחנה נקשרה באמצעות חוט ברזל ונחסמה באמצעות שני ספסלים. כשעתיים לאחר מכן הכריז רפ"ק יאיר עובדיה על התקהלות בלתי חוקית. הצעירים לא עזבו את המקום, אלא החלו לצעוק ולקלל את השוטרים. בזמן שהשוטרים התקרבו לעבר הצעירים הבחין גבריאל בנאשם תופס את השוטר רפי אלבז באזור כף ידו. גבריאל והשוטר אלבז תפסו בנאשם והובילו אותו למשרד החקירות. בסמוך לדלת הכניסה נתן הנאשם מכת מרפק לשוטר אלבז.

השוטר רפאל אלבז (להלן: "אלבז") פירט בעדותו כי הוא משרת במשטרת ישראל כחוקר מזה כ- 20 שנה. לדבריו, הנאשם וקבוצת נערים הגיעו לתחנת המשטרה על מנת לתמוך בשני אנשים שעוכבו על ידו בגין הסגת גבול. אותם מעוכבים נחקרו על ידי אלבז, ובסופו של דבר עמד אלבז לשחררם בתנאים, שכללו, בין היתר, הרחקה מהמקום בו בוצעה הסגת הגבול. הנאשם שהה בתחנת המשטרה מספר דקות, לצורך חתימה כערב לאותם מעוכבים. אולם, מאחר שהמעוכבים סירבו לתנאי של הרחקה, הנאשם יצא מהתחנה, ונותר לשהות מחוץ לה, עם אותם נערים שהתקהלו בחוץ. ההתקהלות מחוץ לתחנת המשטרה נמשכה מספר שעות, במהלכן המתקהלים שרקו במשרוקיות, הפריעו לעבודת המשטרה, גרמו נזק לרכוש ומהומות. לבסוף הכריז המפקד התורן על התקהלות בלתי חוקית. בתגובה הנהיג הנאשם את קבוצת הנערים והכריז: "כולנו נעצר" וכן: "אף אחד לא זז מפה". השוטרים נעו לכיוון המתקהלים על מנת להדוף אותם מהמקום. אלבז נע לכיוונו של הנאשם, כאשר ידיו של אלבז מונפות קדימה על מנת להדוף את הנאשם לאחור. בשלב זה הנאשם אחז באצבע כף ידו של אלבז ועיקם אותה. בעקבות זאת הודיע אלבז לנאשם מיידית על מעצרו, אחז בראשו של הנאשם והצמידו, בתנועת חניקה, לגופו, מתחת לזרועו הימנית, באזור הצלעות. הנאשם התנגד לאחיזתו של אלבז, נאבק על מנת להשתחרר ממנה וצעק. בשלב כלשהו חש אלבז במכה בצלעות.

רפ"ק יאיר עובדיה (להלן: "רפ"ק עובדיה"), שימש במועד האירוע כקצין תורן, ובאותה עת היה קצין אט"ל של תחנת בנימין. על פי עדותו, הוא קיבל הודעה על הפרת הסדר בתחנת המשטרה. משהגיע למקום הבחין ב 20 – 30 נערים מפרים את הסדר. הנערים שפכו זבל, תופפו בפחים, שרקו במשרוקיות, שרפו מכולת אשפה, שברו את ברז המים הראשי ובכך ניתקו את אספקת המים לתחנה. לאחר המתנה הכריז רפ"ק עובדיה על הפגנה בלתי חוקית והורה למתקהלים להתפזר. משקריאתו לא נענתה, הורה לשוטרים לצאת מתחנת המשטרה ולבצע מעצרים. רפ"ק עובדיה פירט בעדותו כי הנאשם הנהיג את חבורת הנערים והורה להם לעשות את שעשו. רפ"ק עובדיה הוסיף כי הבחין בנאשם מחבק את אלבז, מפעיל נגדו כוח, מפיל אותו ולא מרפה ממנו גם לאחר נפילתו.

רפ"ק עובדיה הוסיף כי מתוקף תפקידו כקצין אט"ל הוא יודע לומר שהיתה מצלמה אחת בתחנה, באמצעותה ניתן היה להבחין במתרחש, אך לא להקליט.