מ.י. פרקליטות מחוז חיפה-פלילי נ' פרעוני

החלטה

בפני בקשה לביטול הכרעת הדין שניתנה ביום 20.05.07.

הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות הנוגעות לשני אישומים.

באישום הראשון, הורשע הנאשם בחבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיף 329 (א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין") בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין וכן עבירה של החזקה ונשיאת נשק, עבירות לפי סעיפים 144(א) ו- (ב) לחוק העונשין.

באישום השני, הורשע הנאשם בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום ביחס לשתי הזדמנויות. העבירות הן: איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, הדחה בחקירה, עבירה לפי סעיף 245 (א) ו- (ב) לחוק העונשין והטרדת עד, עבירה לפי סעיף 249 לחוק העונשין, בהתאם לאירועים שהתרחשו בהזדמנויות המפורטות בכתב האישום.

מאז שניתנה הכרעת הדין, ביום 20.5.07, בה הורשע המבקש בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, לא התייצב להמשך משפטו והתברר כי הוא נמלט מחלופת המעצר ומשלא אותר, הותלו ביום 18.12.08 ההליכים בתיק זה.

ביום 12.9.10 חודשו ההליכים וזאת מאחר והנאשם אותר ע"י המאשימה ונעצר.

הצדדים זומנו לדיון ביום 6.10.10, אך לאור בקשות הדחייה שהוגשו ע"י שני הצדדים, הדיון נדחה מעת לעת ובסופו של יום התקיים ביום 17.11.10.

ביום 9.11.10, הוגשה הבקשה שבפני, שבמסגרתה ביקש הסנגור לבטל את הכרעת הדין. הדיון בבקשה נקבע ליום 10.11.10 אך בשל שביתת הפרקליטים הדיון התקיים ביום 13.1.11.

בבקשתו ובטיעוניו בעל פה טוען הסנגור המלומד, כי במהלך הדיון בעניין הארכת מעצרו של הנאשם, לא הוצגה בפני השופט אלטר מביהמ"ש השלום בעכו, חקירתה של לוסיה מיום 31.7.06 במעמד הדיון שהתקיים ביום 22.8.06, שכן אם ההודעה הייתה מונחת בפניו, לא היה מציין את הסתייגותו מהתפתחות החקירה, שכן בחקירתה מיום 31.7.06 מסרה לוסיה כי ראתה את הנאשם יורה.

לטענת הסנגור, אם כב' השופט אלטר היה מעיין בחקירתה של לוסיה בדיון מיום 22.8.06, היה מאריך את מעצרו של הנאשם מבלי שיביע הסתייגות, שהרי חקירתה של לוסיה מהווה לכאורה ראייה ישירה הקושרת את הנאשם לאירוע הירי.

לכן טוען הסנגור, כי לוסיה נחקרה ביום אחר, במועד שאינו ידוע לו ולפיכך לא הוצגה חקירתה לכב' השופט אלטר.

הסנגור הוסיף וטען כי ביום 22.8.06 הוצג לכב' השופט אלטר מסמך וכותרתו "נספח לבקשה לארכת מעצר נביל פרעוני פ.א 759/06", אשר סומן בכתב יד באות "א" (להלן: "מסמך א"). לטענתו, במסמך זה לכאורה נרשמו כל פעולות החקירה שהתבצעו עד מועד זה וכן פעולות חקירה עתידיות.

הסנגור המלומד ציין, כי המסמך א שקיבל אותו רק לפני ימים ספורים הינו מסמך מזויף בשל מספר טעמים. כך לטענתו, במסמך א מצוינים בסעיפים 35-31 פעולות חקירה שבוצעו בין התאריכים 23.8.06 – 22.8.09, כשעל פי התאריך המצוין בראש המסמך הרי שמדובר במסמך שהוגש ביום 22.6.06. דבר שמעיד על היות המסמך מזויף שכן הכיצד יתכן שהוגש מסמך בתאריך מסוים שבו מצוינות פעולות חקירה שנערכו במועד אחר ומאוחר יותר. בנוסף ציין, שלא ייתכן כי חקירתה של לוסיה המצוינת בסעיף 10 של המסמך הייתה מונחת על שולחן ביהמ"ש עת החליט להאריך מעצר הנאשם, שכן לא היתה באה הסתייגות ביהמ"ש מהתפתחות החקירה.

עוד הגיש הסנגור, ביום 21.12.10, בקשה לצירוף ראיות על פי סעיף 167 לחוק סדר הדין הפלילי, במסגרתה ביקש לצרף את הראיות הבאות:

העימות של לוסיה עם בעלה מיום 23.8.06 והעימותים של לוסיה עם העד האני והעד אחמד חסן שהתקיימו ביום 28.8.06.

באת כוח המאשימה מתנגדת לבקשה. לטענתה, אין כל מקום לבקש את ביטולה של הכרעת הדין, שכן בית המשפט הרשיע את הנאשם על סמך ראיות שהוצגו בפניו, וביניהן עדותה של לוסיה בפני בית המשפט אשר נתקבלה כעדות מהימנה בעיניו.

לדידה, לא מדובר בראיות חדשות אשר נתגלו להגנה רק עתה, אלא בנושא אשר נבחן במהלך המשפט וההגנה אף חקרה לגביו. כך גם באשר למסמך א, אין המדובר במסמך חדש שהתגלה להגנה עתה, אלא דבר קיומו היה ידוע לה במהלך המשפט.

לגופם של דברים טוענת באת כוח המאשימה, כי המסמך א סומן ע"י כב' השופט אלטר בחתימתו ביום 22.8.06 והדבר צוין בפרוטוקול בית המשפט.

יתרה מזו, טענה כי עדותה של לוסיה מיום 31.7.06 אף הוקלטה (ת/4) גם על דו"ח המ.ט. רשום שההקלטה בוצעה ביום 31.7.06 ואף נערך באותו היום ולאחר החקירה, שחזור עם העדה (ת/3), כך שאין בסיס לטענה שהמדובר בעדות שנגבתה בשלב מאוחר יותר.