מ.י. פרקליטות מחוז חיפה-פלילי נ' מזרחי

גזר דין

1.הנאשמת הורשעה בהתאם להודאתה במיוחס לה בכתב האישום המתוקן המפרט ששה אישומים כולם בעבירות מירמה.

האישום הראשון מייחס לנאשמת עבירות זיוף והפצה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, הונאה בכרטיסי אשראי בנסיבות מחמירות בכך שהנאשמת במהלך שנת 2003 זייפה שיקים שמסר לה מר אליהו בכדי לבטח שני כלי רכב שברשותו והיא עשתה בשיקים אלה לשימושה הפרטי, גנבה כספים שנמסרו לה והשתמשה בכרטיס חיוב בכדי להונות תוך שניצלה יחסי אמון.

האישום השני מייחס לנאשמת עבירה של גניבה בידי מורשה, בכך שבשנת 2002 גנבה כספים שנמסרו לה במטרה שישמשו תשלום עבור פוליסת ביטוח ועשתה בכספים אלה שימוש לצרכיה האישיים והותירה את המתלונן כשהוא חייב כספים לחברת הביטוח.

האישום השלישי מייחס לנאשמת עבירה של הונאה בכרטיס חיוב בנסיבות מחמירות בכך שבמהלך שנת 2001 קיבלה הנאשמת פרטי כרטיס אשראי של מר מיכה חודדה בכדי לבטח את רכבו ובשנים 2002-2003 ביצעה הנאשמת שתי עסקאות בכרטיס האשראי שבבעלות מר חודדה בכך ששילמה באמצעותו דמי ביטוח עבור פוליסות של מבוטחים אחרים. בחודש אפריל 2003 ביצעה הנאשמת עסקה נוספת בכרטיס האשראי של מר חודדה.

האישום הרביעי מייחס לנאשמת עבירה של גניבה בידי מורשה בכך שבמהלך שנת 2001 העביר מר יגאל משה כסף מזומן וכן פרטי כרטיס האשראי שלו בכדי לבטח את שני רכביו בביטוח מקיף והנאשמת נמנעה מלהעביר את מלוא דמי הביטוח לחברת הביטוח, דבר שאילץ את החברה לבטל את פוליסת הביטוח והותירה את המתלונן כשהוא חייב כספים לחברת הביטוח.

האישום החמישי מייחס לנאשמת עבירה של קבלת דבר בנסיבות מחמירות בכך שבמהלך שנת 2002 קיבלה הנאשמת ממר אריה מלכה את פרטי כרטיס האשראי בכדי לבטח את שני רכביו והנאשמת עשתה שימוש בפרטי הכרטיס ללא ידיעתו וללא אישורו של המתלונן.

האישום השישי והאחרון מתייחס לשנים 2002-2005 ומייחס לנאשמת עבירות זיוף והפצה בנסיבות מחמירות וניסיון לקבל דבר במירמה בנסיבות מחמירות בכך שהנאשמת זייפה את הצהרת הביטוח של מר אדיר רן וכן זייפה את חתימתו ובכך ניסתה לקבל במירמה פוליסת ביטוח לרכב שהיה ברשותה.

2.לאחר הודאת הנאשמת והרשעתה היא הופנתה על ידי לשירות המבחן לשם קבלת תסקיר בעניינה ואכן קצינת המבחן שוחחה עם הנאשמת והגישה לביהמ"ש תסקיר ממצה בו סקרה את מצבה האישי והמשפחתי, את מצב הוריה ופטירתם, את זוגיותיה, ילדיה ונכדיה, את עבודתה במהלך כל שנות נישואיה, את מחלת בעלה, את נסיבות כניסתה לחובות כבדים בעקבות הימורים ומצבה הכלכלי הקשה. קצינת המבחן ציינה עוד שהנאשמת ובן זוגה איבדו את כל רכושם וכל חסכונותיהם בשל מעורבותה של הנאשמת בהימורים.

עוד נכתב כי במהלך כל השיחות עם קצינת המבחן הרבתה הנאשמת לבכות והתקשתה להתמקד בנושאים שנדונו. קצינת המבחן ציינה שכספי המירמה שנלקחו על ידי הנאשמת הוחזרו על ידי המתלוננים וכי מצבה הנפשי קשה.

בסוף התסקיר נכתבה המלצה לפיה, במידה ויוטל על הנאשמת מאסר בפועל, יש ליידע את שלטונות שב"ס באשר למצבה הנפשי והסיכון הנשקף ממנו.

המלצת קצינת המבחן היא להטלת מאסר שירוצה בעבודת שירות.

3.ב"כ המאשימה טען הן בישיבה הקודמת והן בישיבת היום תוך שפירט את העבירות החמורות שביצעה הנאשמת, את עברה הפלילי הכולל 5 עבירות קודמות, את גזר הדין של בימ"ש השלום בת"א מיום 25.3.10, הערעור שהוגש על כך לביהמ"ש המחוזי ורשות הערעור שהוגשה לעליון. עוד נטען שאין כל אינדיקציה בידי המאשימה שהנאשמת אכן החזירה את כל כספי המירמה והוסיף שהנאשמת לא היתה מורשית לשמש כסוכנת ביטוח והיא רימתה לקוחות, נטלה את כספם ללא רשות ובגדה באמון שאותם קורבנות נתנו בה. המדובר בריבוי עבירות, כך נטען ובנסיבות מחמירות. על כן ביקש ב"כ המאשימה לגזור על הנאשמת עונש של מאסר בפועל לתקופה ממושכת, מאסר מותנה, קנס ופיצוי למתלוננים.

4.ב"כ הנאשמת ציין את הודאת מרשתו המיידית, את קבלת האחריות על מעשיה, את החרטה שהביעה, את ההדרדרות הכלכלית שהביאה אותה לבצע את העבירות בהן הורשעה. עוד נטען שכל הסכומים המתוארים בכתב האישום מצטברים לכדי כ-10,000 ₪ וכי הנאשמת החזירה את כל סכומי המירמה לקורבנות.

עוד נטען על ידי ב"כ הנאשמת שהעבירות בוצעו לפני שנים רבות וכי כתב האישום הוגש בשיהוי ניכר ויש להתחשב בכך לקולא. הסניגור אף הפנה לחוות הדעת הפסיכיאטרית ולמצבה הנפשי של מרשתו, לעונש שהושת עליה בבימ"ש השלום בת"א ולכל יתר נסיבותיה האישיות והמשפחתיות וביקש לדחות את בקשת ב"כ המאשימה ולהימנע מהטלת מאסר בפועל מצטבר.

5.שמעתי את הנאשמת הן בישיבה הקודמת והן היום. הנאשמת הצטערה על מעשיה, הביעה חרטה, תיארה את מצבה בעקבות ביצוע העבירות, את הסתרת עובדות כתב האישום וגזר הדין שניתן בעניינה מילדיה וביקשה שלא לאמץ את המלצת ב"כ המאשימה.

6.העבירות בהן הורשעה הנאשמת הן עבירות חמורות, כאשר הנאשמת פעלה בתחכום ובשיטתיות, רימתה לקוחות תוך שנטלה את כספם ללא רשות ובגדה באמון שלהם בה. הנאשמת הציגה עצמה בפני אותם לקוחות כסוכנת ביטוח, תפקיד שמעצם טיבו מבוסס על מערכת אמון כאשר האזרח מפקיד בידי הסוכן את כספו בכדי לבטח את רכביו ונכסיו והוא סומך על הסוכן שיבצע תפקידו נאמנה. הנאשמת מעלה באותו אמון והשתמשה בכספים שנמסרו לה לצרכיה האישיים כאשר בחלק מן המקרים הותירה את הלקוחות ללא פוליסת ביטוח וללא כספם.

הנאשמת הפרה את האמון של הלקוחות בה מספר רב של פעמים כפי שפורט בכתב האישום, כך שאין מדובר במעידה חד פעמית. גם עברה הפלילי של הנאשמת אינו קל כאשר הורשעה חמש פעמים בעבירות של הונאה בכרטיסי אשראי, גניבה וזיוף. בית משפט השלום בת"א גזר את דינה של הנאשמת ובין היתר הטיל עליה מאסר בפועל למשך 18 חודשים והנאשמת הגישה בקשה לעיכוב עונש זה.

7.תסקיר שירות המבחן תיאר את הנסיבות שהביאו את הנאשמת לבצע את העבירות שביצעה ואין בידי לקבל תיאור זה כמצדיק ביצוע עבירות שבוצעו על ידי הנאשמת. התדרדרות למצב כלכלי אינה אמורה לשמש עילה למעילה בכספים של אחרים ואף לא לביצוע כל עבירה פלילית אחרת כך שאיני יכול להתחשב במצב זה כנסיבה לקולא. מצבה הנפשי של הנאשמת אינו קל, זאת בהתאם לחוות הדעת ולמפורט בתסקיר שירות המבחן ובכך אני רואה כנסיבה לקולא. גם הודאתה המיידית של הנאשמת מהווה נסיבה לקולא כאשר הנאשמת מודעת לאיסור שבמעשיה. יחד עם זאת, אין כל בטחון שהנאשמת לא תמשיך ותבצע עבירות דומות בעתיד, זאת לאור עברה והרשעותיה החוזרות ונשנות באותו סוג של עבירות. לקחתי בחשבון גם את העובדה שהנאשמת החזירה לפחות חלק מכספי המירמה ואולי גם את כולם.

8.העבירות בהן הורשעה הנאשמת בוצעו בין השנים 2001-2005 וכתב האישום הוגשה בענייננה בשנת 2008 ואנו נמצאים כעת בשנת 2011. מאז ביצוע העבירות ועד היום חלפו שנים לא מעטות ואני מתחשב בפרק זמן זה כשיקול לקולא, זאת בשל עינוי הדין שעברה הנאשמת במהלך השנים.