מ.י. פרקליטות מחוז חיפה-פלילי נ' זובידאת(אסיר) ואח'

גזר דין

(בעניינו של הנאשם מס' 3)

1.מבוא

הנאשם מס' 3, מר עבד אלרחים זובידאת (להלן - "הנאשם") הורשע לאחר שמיעת ראיות, בחבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין תשל"ז - 1977 (להלן - "החוק"), ובאיומים, עבירה לפי סעיף 192 לאותו חוק.

לאחר קבלת תסקיר של שירות המבחן למבוגרים, לאחר עדות עד האופי מר יצחק שני, ולאחר שמיעת טענות באי כח הצדדים לעניין העונש, ניתן בזה גזר הדין.

2.העובדות שנקבעו בהכרעת הדין

כתב האישום בתיק זה הוגש כנגד שלושה נאשמים: חאדר זובידאת (להלן - "חאדר"), מוחמד זובידאת (להלן - "מוחמד") והנאשם.

בכתב האישום המתוקן נטען כי על רקע סכסוך קודם בין חאדר לבין סמי זובידאת (להלן - "סמי"), שבמהלכו נדקר חאדר, ועל רקע סברתו של חאדר כי הדוקר הוא סמי, הגיע חאדר ביום 30.9.08 בשעות הערב לביתו של סמי, קרא לו לצאת החוצה, קילל אותו, וניפץ את השמשה האחורית של רכבו. בעקבות אירוע זה הלך סמי להתלונן במשטרת זבולון.

בהכרעת הדין נקבע כי בהמשך לאמור לעיל, הגיעו הנאשם ובן דודו מוחמד (הנאשם מס' 2) לזירת האירוע בסמוך לביתו של אביו המנוח של סמי, מוחמד זובידאת ז"ל יליד שנת 1946 (להלן - "המנוח") ברכביהם. הנאשם ומוחמד התגרו במנוח ובבני משפחתו וביצעו "רייסים" ו"חראקות" בכלי רכבם. הנאשם קילל את אביו המנוח של סמי ואת בני משפחתו ואיים עליהם. בהמשך התפתחה קטטה באיזור הכיכר הראשית בכניסה לכפר זובידאת בין משפחת הנאשם לבין משפחתו של סמי. בקטטה נטלו חלק, בין היתר, חאדר, מוחמד והנאשם.

במהלך הקטטה תקפו הנאשם ומוחמד, בצוותא חדא, את המנוח באמצעות אלה ואגרופים, בעיקר באיזור הראש והפנים.

בהכרעת הדין נקבע כי נגרמו למנוח פצעים וחבלות כמפורט בחוות דעתו של ד"ר זייצב (המוצג ת/47), עדותו בבית המשפט והחומר הרפואי שהוגש (המוצג ת/46).

כאן ראוי לציין כי בכתב האישום צויין שבהמשך לאמור לעיל, תואר אירוע נוסף: נטען כי המנוח פנה, לאחר האמור לעיל, לכיוון ביתו כשהוא צועד לאטו בין קבוצת אנשים שעמדו בכביש הראשי ליד הכיכר בכפר זובידאת, באיזור שבו התרחשה הקטטה. באותו זמן הגיע חאדר כשהוא נוהג ברכב, פגע במנוח עם רכבו, הפילו לכביש, דרס אותו עם רכבו ונמלט בנסיעה מהירה מן המקום. המנוח היה מאושפז במחלקה לטיפול נמרץ בבית החולים רמב"ם וביום 14.10.08 נפטר.

המאשימה, חאדר ומוחמד הגיעו להסדר טיעון שבמסגרתו תוקן כתב האישום ("כתב אישום מתוקן (2)"). חאדר הודה בהריגתו של המנוח ומוחמד הודה בעבירות של פציעה בנסיבות מחמירות לפי הסעיפים 334 + 335(א)(2) לחוק, ואיומים עבירה לפי סעיף 192 לחוק. עונשם של חאדר ומוחמד נגזר. על מוחמד, שהוא הרלוונטי לענייננו כפי שיובהר בהמשך, גזרתי עונש של 15 חודשי מאסר לריצוי בפועל ושתי תקופות של מאסר על תנאי. ערעורו של מוחמד על חומרת העונש נדחה על ידי בית המשפט העליון (ע"פ 2518/10).

הנאשם, עבד אלרחים זובידאת המשיך בניהול המשפט וכאמור לעיל הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות המפורטות לעיל.

3.הראיות לעניין העונש

א.לנאשם אין הרשעות קודמות.

ב. מטעם הנאשם העיד איש החינוך מר יצחק שני, העוסק בחינוך מזה למעלה מ-50 שנים. העד עוסק בניהול פנימיות לילדים בסיכון המסודרים על ידי משרד העבודה והרווחה. העד סיפר כי בשנת 1993 הוא חלה בלבו והחליט להפסיק לנהוג ועל כן חיפש נהגים שיעזרו לו במילוי תפקידו. לדבריו, במשך 5 שנים החליף מספר נהגים עד שהכיר את הנאשם העובד איתו מזה 13 שנים.

העד סיפר כי הנאשם מסור מאוד לעבודתו, אחראי ודייקן. לדבריו, במשרד נעזרים בנאשם בכל מיני עבודות משרדיות, שליחויות וכדומה. העד סיפר כי הנאשם חביב על הבריות ומגלה יחס מצוין לילדים בעת הביקורים בפנימיות והוא מתנהג למופת עם כל חבריו לעבודה.

העד הוסיף כי הוא מכיר את משפחתו של הנאשם וכן את משפחתו המורחבת. הנאשם הוא בעל משפחה טוב, מסור לאשתו ולילדיו. לדבריו, הוא מכיר את הנאשם רק מהפן החיובי כאדם ישר, מסור, נאמן ומנומס.

משנשאל העד בחקירה נגדית אם ידוע לו במה הורשע הנאשם הוא השיב כי "לי הוא סיפר שהוא מעורב בקטטה" (עמ' 684 מול השורה 2).