מ.י. פרקליטות מחוז חיפה נ' מואיד

הכרעת דין

צר לי על העיכוב במתן פסק הדין, עיכוב אשר נבע ממחלתי ומחלתה הקשה של רעייתו של הנאשם. רעייתו של הנאשם אשר נפטרה בינתיים.

1.כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין גרימת מוות בנהיגה רשלנית לפי סעיפים 64 ו-40 לפקודת התעבורה, תשכ"א-1961.

2.על פי הנטען נגד הנאשם בפרק העובדות של כתב האישום עולה, כי ביום 6.3.03 סמוך לשעה 16:30 נהג הנאשם ברכב משא אחיד מסוג "מרצדס" מספר רישוי 13-572-00 (להלן:"המסחרית"), בדרך כורכר בכפר ערערה בסמוך לבית משפחת שיח חליל בכוונה לפנות בצומת שמאלה לכיוון שכונת "דהרת" באותה עת צעד בצומת הנ"ל הפעוט מוחמד שיח חליל בן 22 חודשים (להלן:"המנוח") במרכז הכביש לכיוון דרך הכורכר ובית משפחת חליל.

על אף הימצאות המנוח במרכז הכביש המשיך הנאשם בנסיעה שוטפת קדימה בדרך הכורכר ובהיותו בצומת פגע עם חזית רכבו במנוח ואח"כ פנה שמאלה תוך שהוא דורס את המנוח עם גלגל ימני אחורי. עובר לתאונה, לא הבחין הנאשם במנוח כלל וכתוצאה מן התאונה נגרם מותו של המנוח.

לטענת המאשימה התאונה ומותו של המנוח נגרמו באשמתו של הנאשם וכתוצאה מנהיגתו הרשלנית שהתבטאה כדלקמן:

נהג במסחרית ללא תשומת לב לנעשה בדרך בכיוון נסיעתו.

למרות שיכול היה להבחין במנוח לא הבחין בו כלל ופגע בו.

ג.נהג במסחרית באי אכפתיות, בחוסר זהירות ובקלות דעת ולא כפי שנהג מן הישוב היה נוהג.

כתוצאה מן התאונה נפטר, למרבה הצער ודאבון הלב המנוח.

3.הנאשם באמצעות סנגורו כפר בעובדות כתב האישום, וכפר גם בקשר הסיבתי שבין קרות התאונה לבין מותו של המנוח.

עובדות שאינן שנויות במחלוקת

4.אין מחלוקת כי במועד התאונה הנאשם נהג ברכב מסחרי מסוג מרצדס מס' 13-572-22. אין מחלוקת גם כי במועד התאונה עבד הנאשם כמוכר ירקות ברכב והחנה את רכבו בדרך כורכר בסמוך לחצר ביתו של המנוח. אין מחלוקת כי אמו של המנוח קנתה ממנו ירקות בסמוך לפני קרות התאונה. אין מחלוקת כי המדובר בדרך כורכר שמתחברת לכביש אספלט, הכביש הינו כביש חד מסלולי- דו סיטרי, כאשר בשולי הכביש יש כורכר עם עשבים.

מזג האוויר בעת התאונה היה בהיר, הראות הייתה טובה, אור יום, הכביש היה יבש.

כמו כן, אין חולק כי לאחר התאונה נמצאו כתמי דם על הכביש במרחק של 10.2 מטר מפניה שמאלה של הרכב.