מ.י. פרקליטות מחוז הצפון-פלילי נ' כינעאני

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, בביצוע עבירה של ניסיון לקבלת דבר במרמה, לפי סעיף 415 רישא וסעיף 25 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: חוק העונשין) וכן בעבירה של מסירת ידיעה כוזבת, לפי סעיף 243 לחוק העונשין.

בתאריך 26.09.06, הלך הנאשם ברגל בשכונה המזרחית בנצרת, מעד ונחבל בידו הימנית (להלן:"החבלה"). הנאשם החליט לתבוע את הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים "קרנית", בטענה כי נחבל ע"י רכב בתאונת פגע וברח. על מנת להוציא תכניתו, פנה למשטרת התנועה בנצרת ומסר גרסה כוזבת לפיה נפצע בתאונת פגע וברח.

תסקיר שירות המבחן:

מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם בן 36, נשוי ואב לשבעה ילדים. הנאשם קיבל אחריות למעשיו, לדבריו פעל בפזיזות וללא שיקול דעת. הנאשם לא הביע נזקקות למעורבות גורמי טיפול בחייו וטען כי התחברותו לדת נותנת מענה רגשי למצוקותיו.

שירות המבחן המליץ להטיל על הנאשם צו של"צ בהיקף של 220 שעות, בנוסף להטלת עונש מותנה לתקופה ממושכת.

טיעונים לעונש:

המאשימה הפנתה לנזק הכלכלי העצום לחברות הביטוח ולקופה הציבורית, כאשר הפגיעה באה לידי ביטוי בהעדר אמון כלפי מבוטחים, הנזקקים לפיצוי של חברות הביטוח ובהעלאת מחירי הפרמיות. המאשימה ביקשה לדחות את המלצת שירות המבחן, אשר לדבריה סוטה לקולא ממדיניות הענישה הראויה. התיבעה עתרה לעונש מאסר בדרך של עבודות שירות, כמו כן ביקשה להטיל עליו מאסר על תנאי וקנס כספי גבוה שלא יפחת מ 10,000 ₪.

הסנגור טען כי הנאשם אכן פנה למשטרה בהודעת שקר, אולם לא פנה בכתב או באמצעות עו"ד לקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. הנאשם נשוי ואב לילדים, ללא עבר פלילי, הודה בהזדמנות הראשונה והביע חרטה כנה על מעשיו. הסנגור ביקש לאמץ המלצות התסקיר, לא למצות עמו את הדין ולהטיל עליו צו של"צ, מצבו הכלכלי קשה, על כן ביקש להתחשב בו לעניין גובה הקנס.

סיכומו של דבר:

מדובר בעבירות של ניסיון מרמה הן כלפי חברות הביטוח והן כלפי רשויות החוק, אשר פוגעות בציבור המשלם פרמיות ביטוח גבוהות, לכיסוי הפסדי חברת הביטוח בתביעות שקריות.

בעבירות מרמה מסוג זה, האינטרס הציבורי מחייב להעניש את העבריינים בצורה מרתיעה כדי למנוע הישנותם של המעשים אשר הפכו נפוצים ושיטתיים ופוגעים בציבור הרחב.

לעניין זה ראה רע"פ 6202/04 דניאל בן אליהו מסיקה, מפיו של כב' השופט מ. חשין, ולפיהם מעשי מרמה, אשר נועדו להונות את חברות הביטוח במטרה לקבל כספים בתואנות שווא:

"קשה מאוד לגלות מעשים אלה, ולכן, כאשר נתפס אדם שמבצעם, יש לגזור עליו עונש שירתיע לא רק אותו, אלא ישמש תמרור אזהרה לכל מי שמתעתד לבצע עבירות כאלה".

יחד עם זאת, יש לאזן תמיד את האינטרס הכללי עם נסיבותיו האישיות של כל נאשם באשר הוא, כדברי כב' המשנה לנשיא (כתוארו דאז) מ. אלון בע"פ 433/89 ג'ורג' אטיאס:

"ואין אנו רשאים ל-'הקל' על עצמנו ולהחמיר עם הנאשם, מתוך ההסתמכות על הנימוק והחשש שמא הקלה במקרה מסויים הראוי לכך תשמש תקדים למיקרים אחרים שאינם ראויים לכך. חזקה על בית המשפט שיידע להבחין בין מקרה למקרה לגופן של נסיבות ולעיצומם של דברים".

לצד הקולא, נתתי דעתי לנסיבות חייו של הנאשם, כפי העולה מתסקיר שירות המבחן. כמו כן ירשם לזכותו של הנאשם כי אין לחובתו עבר פלילי וכי חלפו יותר מ- 3 שנים מאז בוצעה העבירה ולא נפתחו כנגדו תיקים נוספים.

כמו כן הודה הנאשם במעשיו ובכך חסך זמן שיפוטי יקר, כפי שנאמר במקורותינו "מְכַסֶּה פְשָׁעָיו, לֹא יַצְלִיחַ; וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם:" (משלי כח, יג).

מאידך יש לזכור כי המדובר בעבירות שבוצעו על רקע בצע הכסף ועל כן יש לפגוע בנאשם במקום היקר לליבו, קרי כיסו.

לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים ולאמור בתסקיר שרות המבחן, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבא: