מ.י. פרקליטות מחוז הצפון-פלילי נ' הרוש

הכרעת דין

הריני מזכה את הנאשם

האישום

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של גרם מוות ברשלנות, סטייה מנתיב נסיעה ונהיגה בקלות ראש.

על פי כתב האישום, נהג הנאשם ביום 10.8.2007 בסמוך לשעה 15:40 ברכב פרטי מסוג סיאט (להלן-"הסיאט") בכביש 768, מכיוון צומת פוריה לכיוון צומת טבריה עילית. לצדו של הנאשם ישבה חברתו (אשתו כיום) אלונית אלמזרק.

בקטע הכביש הרלוונטי לכתב האישום קיימים שני נתיבים: הנתיב הימני מיועד לנסיעה ישר והנתיב השמאלי מיועד לפנייה שמאלה לכיוון טבריה עילית (להלן – "הצומת").

הנאשם התקרב לצומת והשתלב בתנועה שבנתיב לפנייה שמאלה.

באותה עת נסע בנתיב הנסיעה ישר רכב פרטי מסוג יונדאי (להלן- "היונדאי") כשהוא נהוג על ידי איריס גדיש-אלסר (להלן – "נהגת היונדאי") כשעמה נסעו ברכב שני ילדיה הקטנים.

באותה עת עמדה על המדרכה שמימין לכביש הולכת רגל בשם שמרית הלל ז"ל (להלן- "המנוחה").

המאשימה טוענת כי הנאשם נהג בקלות ראש וברשלנות, כאשר לא היה ער לתנועה ולנסיבות שבכביש ובסביבתו, וכאשר הוא הבחין במנוחה וזיהה אותה, הוא סטה ימינה מנתיב נסיעתו לנתיב הנסיעה ישר, הוא לא הבחין ביונדאי אשר התקרבה מאחוריו בנתיב הנסיעה ישר ובכך חסם את דרכה וגרם להתנגשות בין צדו הימני של הסיאט לבין הפינה הקדמית– שמאלית של היונדאי. בעקבות התנגשות זו נזרקה היונדאי לימין, עלתה על המדרכה שבכיוון נסיעתה ופגעה עם חזית צד ימין שלה במנוחה. כתוצאה מן התאונה נהרגה המנוחה, נהגת היונדאי והנוסעת בסיאט נפגעו באורח קל ושני כלי הרכב ניזוקו.

הגנת הנאשם

הנאשם כופר בעובדות כתב האישום. לטענתו, הוא אכן נהג בסיאט במקום ובזמן הרלוונטיים, אך הוא עמד והמתין בנתיב הפנייה שמאלה על מנת לפנות שמאלה בצומת. נהגת היונדאי שנסעה בנתיב הנסיעה ישר היא שסטתה שמאלה ופגעה בסיאט, גררה אותו ואז פגעה במנוחה, שהייתה בשלב סופי של חציית הכביש, משמאל לימין.

נטל ההוכחה המוטל על כתפי המאשימה

כמי שנושאת בנטל ההוכחה, על המאשימה להוכיח, מעבר לספק סביר, כי גרסתה ולפיה הנאשם סטה מנתיב נסיעתו לנתיב נסיעת היונדאי ובכך וגרם לתאונה ולמותה של המנוחה, היא הגרסה הנכונה, וכי העובדות והראיות אינן מתיישבות עם מסקנה הגיונית אחרת כלשהי, זולת אשמת נאשם.

הנאשם, לעומת זאת, די לו בכך שיצביע על ספק סביר ויראה כי הגרסה שלה הוא טוען, הינה אפשרות מתקבלת על הדעת, ממשית, שיש לה אחיזה בחומר הראיות ושאיננה בבחינת השערה נטולת בסיס בראיות או אפשרות תיאורטית גרידא (ראה י. קדמי, על הראיות, מהדורה תש"ע 2009, חלק רביעי עמ' 1666-1681).

ראיות המאשימה

גרסת המאשימה נסמכת בעיקרה על חוות דעתו של הבוחן המשטרתי רס"מ אבראהים חג'אג'רה (להלן-"הבוחן"). הממצאים שמצא הבוחן בזירת התאונה, ושעל בסיסם הוא קבע שהנאשם הוא שגרם לתאונה, פורטו בדו"ח הבוחן (ת/10):

א.סימני בלימה של רכב היונדאי בסטייה ימינה, אורך הסימן הימני 15.2 מטרים ואורך הסימן השמאלי 3.60 מטרים וזאת עד לשבר בסימנים, שלטענת הבוחן משקף את מקום ההתנגשות בין שני כלי הרכב (להלן- "השבר בסימני הבלימה"). לאחר השבר בסימני הבלימה קיימים סימנים של עליית היונדאי על המדרכה הימנית, באורך של 18.7 מטרים.

על פי סימני הבלימה חישב הבוחן וקבע כי מהירות נסיעת היונדאי עמדה על 87.5 קמ"ש, כאשר מדובר בדרך שאינה עירונית בה מותרת נהיגה במהירות של 80 קמ"ש (סעיפים 4 ו- 10 לדו"ח הבוחן).

ב.נמצא חריץ טרי בכביש שנוצר מהג'אנט הקדמי ימני של רכב הסיאט, חריץ אשר "נמצא בקרבת האימפקט שנוצר לאחר ההפרדות שמאלה של רכב 1 מרכב 2 המחזק את מקום ההתנגשות בין שני כלי הרכב" (סעיף 9 לדו"ח הבוחן, להלן – "החריץ").