מ.י. פרקליטות מחוז הצפון-פלילי נ' גלוב ואח'

החלטה

בפני בקשת המבקש 1, השוהה בחלופת מעצר בית וממתין לקיום משפטו, בין היתר בעבירות של סחר בבני אדם (סעיף 377 א' (א) (1) לחוק העונשין), עושק (סעיף 431 לחוק העונשין), הלבנת הון (סעיף 3 (א) לחוק איסור הלבנת הון) ועוד.

בבקשה זו מבקש הוא להתיר לו לצאת למדינת גיאורגיה לתקופת של שבעה ימים לצורך ניהול עסקיו במפעל מלט אותו רכש בגיאורגיה יחד עם משקיעים נוספים לטענתו, בהשקעה של מיליוני ₪.

בבקשתו וכן בטענות באי כוחו בפניי, נאמר כי מאז הוגש כתב האישום והושם המבקש בחלופת מעצר, החלו עסקיו והמפעל הנ"ל לרדת לטמיון ויש חשש של ממש לקריסת עסקיו הנ"ל.

נאמר כי בפרט לקראת בוא החורף, נדרשת נוכחותו בחו"ל לצורך עסקיו הנ"ל.

עוד נטען כי טרם מעצרו נהג המבקש לצאת לחו"ל פעמיים בחודש לערך לצורך עסקיו הנ"ל.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, נעשו חלק מן העבירות המיוחסות למבקש בחו"ל ובין היתר ניתוחי השתלת איברים וכן העברת כספים לחו"ל לצורך הלבנת הון. בענין העברת הכספים, הופנה בית המשפט לאישום מס' 12 המייחס למבקש כי מאז שנת 2008 ועד הגשת כתב האישום בחודש אפריל 2010 הוא ביצע פעולות של העברת ומשיכת כספים מחברת בסט מדיקר אשר באמצעותה בוצעו תשלומי כספים בגין העבירות שפורטו לעיל. ב"כ המשיבה טען כי אפילו על פי דברי המבקש, הועברו מיליוני ₪ לחו"ל, מה שמלמד על חשש של ממש כי המבקש יעזוב את הארץ ויימלט מן הדין אם יינתן לו מבוקשו, שעה שכיום ולאחר שהוטלו עיקולים על כל חשבונותיו, אין לו כמעט נכסים בארץ. כן טען כי בחומר החקירה מצויות ראיות על העברת סך של 200,000 דולר לגיאורגיה בחודשים ינואר 2009 ומרץ 2009.

בתגובה לטענות אלה טענו ב"כ המבקש כי העברת הכספים לגיאורגיה נעשתה אמנם בתחילת שנת 2009 אך מדובר בהעברת כספים שהרוויחה חברת בסט מדיקר בשנת 2008 או קודם לכן באופן חוקי לחלוטין וראיה לכך היא כי כתב האישום דנן אינו מייחס לחברה הנ"ל או למבקש עבירות כלשהן משנת 2008 או קודם לכן.

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים מכאן ומכאן, אני מקבל את טענת המבקש כי הכספים שהועברו בתחילת שנת 2009 מקורם לכאורה בפעילות שאינה פלילית.

חזקה היא כי מעשיו של אדם הם כשרים כל עוד לא הוכח אחרת. בכתב האישום דנן, כפי שתוקן, מיוחסים למשיב 9 אישומים אולם עיון בהם מלמד כי הם בגין מעשים שנעשו לא לפני המועד אוגוסט 2009, או לאחר מכן לכל המוקדם. מכאן, שעל אף שבאישום 12 נאמר כי המשיב 1 ביצע העברות כספים מחברת בסט מדיקר החל משנת 2008, הרי בהעדר אישום כלשהוא למעשים פליליים עד לחודש אוגוסט 2009, לא ברור כיצד תוכיח המשיבה כי מקורם של כספים אלה במעשים לא חוקיים.

מכאן לענין הבקשה גופה. החשש הנטען על ידי המבקשת הוא חשש להימלטות מן הדין. שוכנעתי נוכח טיעוני הצדדים כי כספים רבים של חברת בסט מדיקר שהינה בבעלות המבקש, בשווי של מיליוני שקלים הועברו לגיאורגיה. המשיב טוען כי הדבר נעשה לצורך עסק בתור מנהל שם של מפעל מלט אולם בפני לא הוצגו מסמכים כלשהם בענין זה. בענין המסמכים טענו ב"כ המבקש כי אלו נתפסו על ידי חוקרי המדינה ומצויים בידי ב"כ המבקשת בתיק החקירה. מנגד, מכחיש ב"כ המבקשת כי מסמכים אלו נמצאים בתיק החקירה וטוען בצדק כי ככל שקיימים כאלה, הרי הותר למבקש לצלם את חומר החקירה והוא חופשי להציגם. כאמור, מסמכים שכאלו בדבר עסק של מפעל בטון או קשיים של עסק שכזה כלל לא הוצגו בפניי. לאמור לעיל יש להוסיף את העולה מכתב האישום ולפיו חלק מן העבירות שמיוחסות למבקש אכן בוצעו בבתי חולים בחו"ל.

גם אם היו מוצגים בפניי מסמכים אלה וכן ראיות המלמדות על צורך ביציאתו הדחופה של המבקש לניהול עסקי מפעל שכזה בגיאורגיה, ראוי היה בכל מקרה שהייתי מתיר למבקש לצאת את הארץ, להטיל עליו הפקדת ערובה כספית בסכום משמעותי עד מאוד.

כאמור, נוכח העדר תשתית ראייתית אפילו לכאורית כלשהיא המאששת את טענות המבקש בדבר קיומו של מפעל, בו הוא שותף עם משקיעים נוספים או בדבר קשיים בו מצוי אותו עסק, או בדבר נחיצותו דווקא של המבקש בפתרון אותן בעיות, אני מוצא לדחות את הבקשה.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ב' חשון תשע"א, 10 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: