מ.י. פרקליטות מחוז המרכז נ' שבייב

החלטה

בפני בקשה לעיון חוזר בתנאי שחרורו של המשיב, במסגרתה מתבקשת אני להורות על ביטול כל תנאי שחרורו של המשיב למעט הערבויות הכספיות ולחילופין להורות על מעצר בית לילי בלבד.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של חבלה חמורה ותקיפה הגורמת חבלה של ממש.

יחד עם כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו.

בתאריך 09/09/09 הורה בית המשפט על שחרורו של המשיב ממעצר בתנאים מגבילים הכוללים בין היתר מעצר בית מלא בפיקוח אנושי.

בתאריך 01/02/10, הוקלו תנאי שחרורו של המשיב באופן שהותרה לו יציאה לעבודה בפיקוח.

בחלוף למעלה משנה וחמישה חודשים, ממועד שחרורו של המשיב, עותרת באת כוחו להקל באופן משמעותי בתנאי השחרור, תוך שמפנה היא לחלוף הזמן, לעובדה כי בכל פרק הזמן הממושך לא נרשמו לחובת המשיב הפרות כלשהן של תנאי השחרור והוא הוכיח כי הוא ראוי לאמון שבית המשפט נתן בו.

עוד מפנה ב"כ המשיב לעובדה כי בשל שביתת הפרקליטות בוטלו דיוני ההוכחות שנקבעו בענינו של המשיב ודיוני ההוכחות החדשים קבועים לחודשים ינואר ופברואר 2012, קרי בעוד כשנה.

ב"כ המשיב טוענת כי מדובר בהתמשכות בלתי סבירה של ההליכים, שאינה בעטיו של המשיב ובוודאי שאינה צריכה לעמוד בעוכריו, בפרט נוכח העובדה כי המשיב עד כה הקפיד ושמר על תנאי השחרור.

ב"כ המבקשת מתנגדת בעת הזו להקלה ועותרת לקבלת תסקיר אשר יבחן את הבקשה שכן לדבריה התסקיר האחרון שהוגש בענינו של המשיב היה בחודש פברואר 2010, לפני שנה, שם הייתה אינדיקציה לבעיית אלכוהול ועל כן מבקשת היא לקבל עדכון בנוגע למצבו של המשיב, טרם בית המשפט יקל בתנאיו.

לאחר ששמעתי טיעוני ב"כ הצדדים, סבורני כי לא יכול להיות חולק כי בפרק הזמן שחלף עד כה, יש כדי לעמוד באופן ברור בדרישה של מעבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה בענינו של המשיב, באופן המצדיק אי אמון חדש בתנאי שחרור, גם מבלי להזקק לתסקיר מעצר.

העילה של חלוף זמן ניכר צריכה להתפרש בהתאם לנסיבות כל מקרה ומקרה, תוך יצירת איזון ראוי בין הפגיעה הנגרמת לנאשם הספציפי בשל חלוף הזמן, לבין האינטרס הציבורי.

במסגרת איזון זה, יש להביא בחשבון, בין היתר, את חומרת העבירות המיוחסות לנאשם, את מידת המסוכנות הנשקפת מפניו, את התנהגותו ועמידתו בתנאי חלופת המעצר ואת נסיבותיו האישיות, המשפחתיות, הכלכליות והנפשיות.

בנסיבות הענין, יש להביא אף בחשבון את הזמן שצפוי לחלוף עד לתחילת משפטו. משניתן להסכים על כך כי התיק נקבע לשמיעה במועד רחוק עד מאוד, הרי שברור, שמדובר בפגיעה בלתי מידתית במשיב בעת הזו.

כאמור המשיב שבפני הוא בחור צעיר, ללא עבר פלילי, ומבלי להקל ראש בחומרת העבירות המיוחסות לו, לא ניתן להתעלם מהעובדה כי במשך כשנה וחצי הצליח לעמוד במלואן ולשמור על כל תנאי השחרור שהושתו בענינו.

סבורני כי נסיבה זו כשלעצמה מלמדת כי מידת המסוכנות הנשקפת מהמשיב פחתה באופן משמעותי.

עוד אציין כי לחובת המשיב לא נפתחו כל תיקים חדשים, לא בנוגע להפרה ולא בנוגע להסתבכות בעבירות נוספות ונדמה לי כי במסד נתונים זה, יש כדי להניח את הדעת כי ניתן בעת הזו להקל באופן משמעותי בתנאי השחרור של המשיב גם מבלי להזקק לקבלת תסקיר מעצר.

באיזון הראוי, בין חומרת העבירות המיוחסות למשיב, ותוך שלוקחת אני בחשבון כי העבירות בוצעו באישון לילה, לבין חירותו של המשיב וכל הנתונים הנזקפים לזכותו כמפורט לעיל, באתי לכלל מסקנה כי ניתן להקל בתנאי שחרורו באופן שהמשיב ישהה בתנאי מעצר בית לילי בלבד.

אשר על כן אני מורה על שינוי תנאי שחרורו של המשיב באופן שמעצר הבית יצומצם לשעות 23:00 ועד 06:00 בבוקר שלמחרת.

במהלך כל השעות בהן המשיב אינו מצוי במעצר בית, מבוטלת גם דרישת הפיקוח.