מ.י. פרקליטות מחוז המרכז נ' רומנובסקי

גזר דין

הנאשמת הודתה במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום שבו יוחסו לה עביורת של גניבה בידי עובד ציבור, לפי סעיף 391 לחוק העונשין וקבלת דבר במרמה, לפי סעיף 415 לחוק העונשין.

תמצית העובדות המפורטות בכתב האישום הן כי בתקופה הרלבנטית לכתב האישום שימשה הנאשמת כפקידה ראשית בסניף קופת חולים לאומית באריאל.

הנאשמת נטלה מקופת קופת החולים, כפי שיפורט להלן, סכום כולל של 74,000 ₪, אותם היתה צריכה להפקיד, מתוקף תפקידה, בבנק הדואר ונטלה אותם לעצמה:

בתאריך 19/1/06 נטלה הנאשמת סך של 31,000 ₪

בתאריך 26/1/06 נטלה הנאשמת סך של 21,500 ₪

בתאריך 4/4/06 נטלה הנאשמת סך של 8,500 ₪.

בתאריך 8/5/06 נטלה הנאשמת סך של 13,000 ₪.

בתאריך 11/6/06 נטלה הנאשמת סך של 2000 ₪ ובמטרה לכסות את החסר שבקופתה דיווחה על הוצאות כוזבות שנחזו להראות כהחזרים עבור לקוחות הסניף וכהוצאות שונות בסך של 2,600 ₪.

הסדר הטיעון שגובש בין הצדדים הוא כי הצדדים יעתרו במשותף לבית המשפט כי יטיל על הנאשמת ארבעה חודשי מאסר אשר ירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי, ותשלום מלוא הכסף שנלקח במהלך ביצוע העבירות. לא היתה הסכמה בין הצדדים לענין רכיב הקנס שבעונש וסוכם כי כל צד יעתור בענין זה כראות עיניו.

התביעה הבהירה כי הטעמים שהביאו אותה להסדר טיעון זה, למרות החומרה שיש במעשי הנאשמת והמעילה באמון שהפגינה בהם, הם כי הנאשמת נעדרת עבר פלילי וכי מאז ביצוע העבירות היא עובדת במקום עבודה אחר ולא נפתחו נגדה חקירות נוספות והיא פנתה לשקם את חייה. הנאשמת הביעה חרטה על מעשיה, אשר באה לידי ביטוי, בין היתר בכך שהפקידה חלק נכבד מסכום הפיצויים, טרם הטיעונים לעונש.

עם זאת עתרה התביעה, כי בנוסף לרכיבים לגביהם היתה הסכמה יושת על הנאשמת אף קנס משמעותי שיהיה בו כדי להלום את נסיבות ביצוע העבירות ואת היקפן.

ב"כ הנאשמת הבהיר כי מדובר בנאשמת שהינה ילידת 1969 ואשר עלתה לישראל בשנת 1994 והינה נשואה ואם לשני ילדים בני 8 ו - 12. חרף ההשכלה הגבוהה שרכשה בארץ מולדתה, לא יכולה היתה למצוא ביטוי להשכלה זו בישראל והיא עסקה בעבודה נשוא כתב האישום ולא עמדה בפיתויים שהציבו לה סכומי הכסף הגבוהים שהיו בפניה.

למשפחתה של הנאשמת בעיות כלכליות קשות, כפי שאף הציג במסמכים לבית המשפט ואף ריצוי העונש בעבודות שירות יקשה על משפחתה מבחינה כלכלית.

לאור אלה ביקש ב"כ הנאשמת להמנע מהטלת קנס ולפרוס את יתרת תשלומי הפיצויים.

המעשים אשר ביצעה הנאשמת ואשר בהם הורשעה הם חמורים מאוד. הנאשמת מעלה באמון שניתן בה ובמסגרת תפקידה והגישה שניתנה לה אל כספי מקום עבודתה נטלה סכומי כסף בלתי מבוטלים כלל ועיקר. יתר על כן, המתלוננת עשתה כן במספר הזדמנויות שונות בתקופה שהשתרעה על פני כחצי שנה. כך שאין ניתן לומר כי מדובר בפיתוי או במעידה חד פעמיים או רגעיים.

כעולה מן העובדות לעיל, באחת מן ההזדמנויות ועל מנת להסתיר את החוסר שנוצר בשל מעשיה, השתמשה הנאשמת בדיווחים כוזבים ומטעים והוסיפה בכך חטא על פשע.

יחד עם זאת, לאור כך שהנאשמת הודתה בכל המיוחס לה ואף הראתה נכונות להשיב את מלוא סכום הכסף, כמו גם לאור כך שהנאשמת הינה נעדרת עבר פלילי, מצאתי לכבד את הסדר הטיעון אשר נרקם בין הצדדים.

אני גוזרת על הנאשמת ארבעה חודשי מאסר לריצוי בפועל אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות בדרך ובאופן שהתווה הממונה על עבודות השירות בחוות דעתו מיום 15/2/10.

הנאשמת תתייצב לתחילת ריצויהעונש ביום 15/4/10 בשעה 8.00 ביחידת עבודות השירות במפקדת מחוז מרכז ברמלה (קו אוטובוס 247 מתחנה מרכזית רמלה או לוד).