מ.י. פרקליטות מחוז המרכז נ' קליך

גזר דין

1.הנאשם משה קליך, הודה והורשע ביום 29.11.09 בכתב אישום מתוקן המייחס לו עבירה של גניבה בידי מורשה לפי סעיף 393 לחוק העונשין.

בהתאם לעובדות כתב האישום, היה הנאשם בעל סוכנות ביטוח אשר גבה כספי תשלומי פרמיה מלקוחות עבור פוליסות ביטוח שונות, הנפיק הצעת מחיר, קיבל את התשלומים לכיסו מבלי להעבירם לחברות הביטוח להוצאת פוליסה תקפה.

לכתב האישום מצורפת טבלת הלקוחות אשר היקף התגמולים כ- 70,000 ₪.

2.בהתאם להסדר הטיעון, הצהירה המאשימה כי תעתור לעונש של 4 חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בעבודות שירות, קנס ומאסר על תנאי, כאשר טיעוני ההגנה יהיו פתוחים.

הדיון נדחה לקבלת חוות דעת ממונה על עבודות שירות.

3.בהתאם לחוות דעת הממונה מיום 28.2.10, הנאשם אינו כשיר לרצות עונש בעבודות שירות מסיבות רפואיות.

בנסיבות, חזר ב"כ המאשימה ועתר לעונש מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס, תוך דגש על חומרת העבירה הקשורה במעילה באמון חב' הביטוח והלקוחות, שהתמשכה על פני זמן והעובדה כי לא נגרם נזק כלכלי לא יכולה לעמוד לזכותו של הנאשם.

ב"כ הנאשם התמקדה בנסיבותיו האישיות, מצבו הרפואי והכלכלי שהביא להדרדרות שתחילתה בסיכסוך עיסקי עם חב' הביטוח, חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות ועתרה לעונש צופה פני עתיד.

4.הנאשם יליד 1937, אשר ניהל במשך שנים סוכנות ביטוח ועבד כשלוח של חב' הביטוח הדר, ביצע עבירה של גניבה בידי מורשה לגבי מספר לקוחות כמפורט בטבלה הנספחת לכתב האישום במהלך כשנה מאוקטובר 2001 עד אוקטובר 2002.

הנסיבות הנטענות לעניין סיכסוך עיסקי כספי עם חב' הביטוח, אינן מצדיקות את מעשה העבירה, קרי קבלת תגמולי ביטוח מבלי להעבירם לחברה והנפקת פוליסה תקפה.

מעשים אלה יש בהם סיכון ממשי הן ללקוחות והן לחב' הביטוח, אף שבסופו של יום חלק מהלקוחות קיבלו את כספם חזרה ולחלק אחר שילמה חב' הביטוח לפנים משורת הדין.

הנאשם נקלע למצב כלכלי קשה, אינו עובד יותר, מתנהלים כנגדו תיקי הוצאה לפועל על חובות בהיקף ניכר ומצבו הרפואי כמפורט בתיעוד שהוגש לעיוני קשה (חולה לב, עבר ניתוח מעקפים, חולה סוכרת, נכה רדיפות הנאצים).

כתב האישום הוגש בחודש אוקטובר 2007, בגין עבירות משנת 2001 ו- 2002.

בטרם הגיעו הצדדים להסדר טיעון, היה נסיון להידברות שלא צלח ואף החלה שמיעת הראיות.

5.במכלול שיקולי הענישה יש למצוא את האיזון הראוי בין האינטרס הציבורי, חומרת העבירה, הצורך להרתיע ולהוקיע את המעשה, אל מול נסיבותיו האישיות של הנאשם הנעדר רישום פלילי, אשר הודה והורשע בכתב אישום מתוקן וכן את חלוף הזמן המשמעותי.

מבלי להקל ראש בחומרת העבירה, היקפה והשלכותיה, הדבר אינו בא במנותק מהנסיבות המייחדות תיק זה, שתחילתו בסכסוך כספי, העדר נזק כלכלי והמועד בו בוצעה העבירה אל מול מועד מתן גזר הדין.

במסגרת עסקת הטיעון הביעה המאשימה עמדה לעונש של ארבעה חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שרות, הנאשם פנה לממונה על עבודות שירות אך לא נמצא כשיר בגין מגבלות רפואיות.

בנסיבות גילו ומצבו הבריאותי של הנאשם כיום, העובדה כי מדובר בכשלון ראשון וחד פעמי של מי שחדל מעיסוקו, הודה במעשים שבוצעו לפני כעשר שנים וחסך מזמנו של בית המשפט – שוכנעתי כי ענישה של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח לעת הזו, אינה מידתית.

בסופו של יום הנני גוזרת את עונשו של הנאשם כדלקמן: