מ.י. פרקליטות מחוז המרכז נ' קטאוי בן עלי

החלטה

בפני בקשה לעיון חוזר שהוגשה ביום 7.11.10 ומעוגנת רובה ככולה בטענה כי לאור נסיבות חדשות ושיהוי הליכים יש מקום להורות על הסרת כל התנאים המגבילים שהוטלו על המשיב לרבות ההפקדות הכספיות.

אין חולק כי ביום 27.10.10 ניתנה על ידי החלטה בעניינו של המשיב ובמסגרתה הוקלו תנאי שחרור באופן שניתן לו לצאת לעבודה וזאת למרות הפרה שיוחסה לו לכאורה של תנאי שחרור שכללו בין היתר גם כן יציאה לעבודה.

לטענת ב"כ המשיב מיד עם התקיים הדיון ביום 3.11.10 בתיק העיקרי, בישיבת ההוכחות, התברר כי נחלשו באופן ניכר ראיות המאשימה. חולשה זו צריכה להוביל למסקנה ברורה כי אין בסיס בחומר הראיות כנגד המשיב, וכפועל יוצא מכך כאמור יש לבטל את התנאים המגבילים.

עוד ציין ב"כ המשיב, כי הדיון נדחה להמשך הוכחות ליום 22.3.11 בעוד כ-5 חודשים נוספים ודחיה זו ככל שהיא נוגעת למשיב גורמת לו עוול ניכר שעה שכבר היום ניתן להגיע למסקנה המחייבת כאמור הסרת התנאים המגבילים.

בכל הנוגע לחומר הראיות והחלשותן הנטען, הפנה ב"כ המשיב לחקירת חלק מהשוטרים שהחלה בדיון מיום 3.11.10.

מתוך חקירתם עולה תמונה, לטענתו של ב"כ המשיב, כי עוד קודם לתפיסת האקדח בחצרו של המשיב, נראה אדם בורח מהמקום וזאת מבלי שעוכב כדין, מבלי שנתפס, ומבלי שנעצר ומיד בסמוך לכך, נמצא האקדח שבעקבותיו הוגש כתב האישום וההמשך ידוע.

מודה ב"כ המשיב כי תמונה זו הייתה כבר גלויה בחומר הראיות כמפורט בת/12.

יחד עם זאת, לטענתו, חידוד המצב העובדתי בא לידי ביטוי בחקירתם של השוטרים שהתייצבו לדיון, ובעיקר בחקירתו של השוטר יבגני שייביץ.

האחרון הודה כי לא טרח לרשום את שמו של אותו בחור, לא בירר את פרטיו המלאים ואף איפשר לו להמשיך בדרכו. המסקנה המתבקשת מכך לטענת ב"כ המשיב היא כי ככל שקיימת חזקה שבעובדה העולה מנסיבות כתב האישום, הרי עדות זו סותרת את החזקה כבר היום והמסקנה המתחייבת היא שאין כלל ראיות לכאורה כנגד המשיב בכל הנוגע להחזקת האקדח.

בכ המבקשת שרטטה בטיעוניה תמונה עובדתית אחרת. בראש ובראשונה טענה כי התמונה שביקש ב"כ המשיב לצייר היא תמונה עובדתית חלקית, וזאת בהתבסס על ראיות חלקיות שהובאו בפני ביהמ"ש בדיון הראשון. דווקא פריסת כל התמונה העובדתית על פי כל הראיות שהוגשו, תביא למסקנה אחרת, לטענתה, על פיה יש די בראיות הנ"ל כדי לקשור את המשיב הן לאקדח והן לתחמושת שנמצאה. עוד חידדה והדגישה ב"כ המבקשת, כי חודש קודם לתפיסת האקדח בחצר של המשיב, נתפסו 8 תרמילים באזורים שונים בבית, ואף התרמילים שנמצאו לאחר מכן נקשרו עובדתית לאקדח שנתפס על פי חוו"ד מז"פ שהוגשה. בכל הנוגע לתשתית העובדתית מקובלת עלי טענת ב"כ המבקשת כי לפחות בשלב זה של הדיון לא נמצאה הפרכה ממשית של הראיות לכאורה כנגד המשיב. יתכן ויעמדו לב"כ המשיב טענות של ממש בכל הנוגע לעדותו של השוטר יבגני.

אולם, בשלב זה עדותו לא יכולה להתנתק מכל המערך העובדתי ובוודאי כל עוד לא התבררו לפחות כל עדויות התביעה.

באשר לשיהוי הארוך המתחייב כתוצאה מדחיית דיון ההוכחות, ומבלי להכנס לשאלה בעטיו של מי נדחה הדיון, עד לדחיה האחרונה, הרי הנושא יכול היה לבוא בגדר השיקולים לעיון החוזר, אלא שכאן מתקשרת ההחלטה האחרונה בעניינו של המשיב מיום 27.10.10.

כפי שציינתי לעיל, בהחלטה זו בא ביהמ"ש לקראת המשיב באופן גורף תוך אפשרות ליציאה לעבודה ברוב שעות היום, וזאת למרות הפרה שניה שיוחסה לו.

במצב דברים זה אינני סבורה כי יש מקום לשנות את ההחלטה והיא עומדת בעינה.

כל האמור מחייב את המסקנה כי דין הבקשה להדחות.

ניתנה והודעה היום ג' כסלו תשע"א, 10/11/2010 במעמד הנוכחים.

רחל קרלינסקי, שופטת

החלטה

לאחר מתן החלטתי העלה ב"כ המשיב מספר בקשות שאותן צמצם בסופו של דבר לבקשה אחת.

אני מקבלת חלק מהנאמר על ידי ב"כ המבקשת ואני מתירה למשיב לצאת בין הימים 16.11.10 עד 19.11.10 בין השעות 7.00 עד 12.00 בצהרים לתפילות וזאת רק אם אינו יוצא לעבודה ובכפוף להודעה למבקשת של 24 שעות קודם ליציאה.