מ.י. פרקליטות מחוז המרכז נ' מראחלה

גזר דין

1.תחילתו של אישום זה, בהאשמת הנאשם בגרימת מוות ברשלנות בגין תאונת דרכים שארעה ביום 21/04/07.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת בין הצדדים, הן שהנאשם נהג בכביש 6 במהירות של 156 קמ"ש, היינו 46 קמ"ש מעל המהירות המירבית המותרת בכביש זה.

במהלך נסיעתו התפרק צמיג אחורי של הרכב בו נהג הנאשם. כתוצאה מכך, ירד הרכב לשול והתהפך בתעלה שבצד הדרך (להלן: "התאונה").

התוצאה של התאונה הייתה מותו של אחד הנוסעים ברכבו של הנאשם ופציעתם של הנאשם ו-2 נוסעים ברכבו.

2.לאחר מס' ישיבות הקראה, הודיעו הצדדים על הסכמתם לתיקון כתב האישום, בו הועמדו האישומים על נהיגה במהירות מופרזת ונהיגה בקלות ראש.

באישומים אלה, הודה הנאשם והורשע.

3.התביעה עתרה לפסול את רישיונו של הנאשם למשך 3 שנים ולגזור עליו פסילה מותנית, מאסר על תנאי וקנס גבוה.

הסנגור ביקש לעומת זאת, שלא להחמיר עם הנאשם לאור הודאתו, לאור הצמצום המהותי של העבירות בכתב האישום ונסיבותיו האישיות של הנאשם.

4.אין ספק, כי עבירת המהירות המופרזת הינה כיום מכת מדינה, שהיא אם כל רע, ועל כן יש להילחם בה בנחישות ובהתמדה. על בית המשפט לתת כתף רחבה במלחמה זו ולהרתיע את הנהגים הפזיזים מלעבור את המהירות המותרת בכבישים, עפ"י נתוני אותה דרך, ובכך למנוע או לפחות להקטין באופן ממשי את מס' התאונות והפגיעות בנפש.

לנאשם דנן, יש 18 ה"ק בגין עבירה של נהיגה במהירות מופרזת ובכך הוא הוכיח, כי הוא נגוע ביצר הנהיגה במהירות מופרזת. הוא חוזר פעם אחר פעם על ביצוע אותה עבירה ולא לומד לקח מהרשעתו, או ליתר דיוק מהרשעותיו הקודמות בגין עבירה זו.

התנהלות זו מוכיחה, כי הנאשם זקוק לעונש מוחשי ומרתיע על מנת שיתנער מיצרו לעבור על המהירות המותרת.

5.בנוסף ל-18 ה"ק של הנאשם בגין מהירות מופרזת, "זכה" הנאשם ב-166 ה"ק נוספות בעבירות שונות. הכמות העצומה של הרשעות אלה, מראה אף היא, כי המדובר בנאשם אשר מורא החוק אינו מטרידו והוא מזלזל בו. לא זו אף זו, לאחר התאונה נפסל רישיונו של הנאשם למשך 90 יום, ולאחר מכן עד תום ההליכים עד ליום 28.3.08. במועד זה ביטל ביהמ"ש המחוזי את פסילת רישיונו של הנאשם.

מאז, צבר הנאשם לחובתו 7 ה"ק נוספות עובדה המצביעה על כך שהנאשם לא למד את הלקח.

6.בהתחשב בכל אלה, אני מגיעה למסקנה, כי יש להחמיר בעונשו של הנאשם, וכי יש להרחיקו מהכביש לתקופה ארוכה, הן בשל ביטחונם של המשתמשים בדרך, והן מחמת גורם ההרתעה של נהגים עבריינים אחרים בעבירת המהירות המופרזת ובנהיגה בקלות ראש, ובמיוחד להרתעתו של הנאשם דנן.

7.אינני מוצאת לנכון לראות בהודאתו של הנאשם כגורם מקל במקרה דנן, כי הודיה זו באה במסגרת ההסדר שבו הוסרה חרבו של אישום חמור של גרימת מוות ברשלנות שהיה תלוי ועומד נגדו.

8.לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה וזאת לתקופה של שנתיים ו-6 חודשים, בניכוי התקופה שריצה, מיום 07/05/07-28/03/08.

הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך 8 חודשים, וזאת על תנאי למשך שלוש שנים.

הנני מורה על עונש של מאסר לתקופה של 7 חודשים, וזאת על תנאי למשך שלוש שנים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה של נהיגה במהירות מופרזת מסוג הזמנה לדין או נהיגה בפסילה.