מ.י. פרקליטות מחוז המרכז נ' מנגיסטו ואח'

החלטה

בפני בקשה לעיון חוזר במסגרתה מתבקשת אני להורות על ביטול תנאי מעצר הבית החלקי בו מצוי כיום המשיב.

כנגד המשיב ואחר, שותפו לכתב האישום, הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות, וסחיטה באיומים.

לצד כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו.

בהחלטת בית המשפט מיום 17/11/09 הורה בית המשפט על שחרורו של המשיב בתנאים הכוללים בין היתר, מעצר בית חלקי בין השעות 18:00 ועד 07:30 בבוקר שלמחרת כך שהתאפשר למשיב לצאת לשירותו הצבאי ללא פיקוח.

בימים שהמשיב אינו מתייצב לשירותו הצבאי, נמצא הוא במעצר בית מלא, למעט התאווררות של שעתיים.

החלטת שחרור זו באה לאחר שבית המשפט קיבל תסקיר בענינו של המשיב אשר המליץ על שחרורו.

בחלוף כ- 7 חודשים ממועד זה, עותר ב"כ המשיב להקל בתנאי שחרורו של המשיב על דרך ביטול מעצר הבית בו שוהה המשיב.

ב"כ המשיב אינו טוען לקיומן של נסיבות חדשות ותומך בקשתו בעילת חלוף הזמן.

ב"כ המשיב מבקש להדגיש כי מלבד העובדה כי חלפו כ- 7 חודשים ממועד שחרורו, הרי שמשפטו של המשיב לא עומד בפני סיום בזמן הקרוב, שכן הדיון בעניינו נקבע לחודש אוקטובר 2010 וגם אז קיים ספק אם תצליח התביעה לזמן את העדים, נוכח קושי שהתגלה ביצירת קשר איתם, בנסיונות שנעשו להגיע להסדר טיעון.

ב"כ המשיב מבקש להדגיש כי המשיב מקפיד לשמור על תנאי שחרורו ומוכיח כי ראוי הוא לאמון שניתן בו על-ידי בית המשפט, בפרט נוכח העובדה כי יוצא הוא לשירותו הצבאי ללא כל ליווי ופיקוח.

ב"כ המשיב מצביע על תסקיר הראשוני שניתן בענינו של המשיב כבר בנובמבר 2009 המצביע על הפחתה ברמת הסיכון ולטענתו בחלוף הזמן, רמת המסוכנות הנשקפת מפני המשיב הינה נמוכה ביותר, זאת תוך שיש לקחת בחשבון את העובדה כי מדובר במי שהינו נעדר עבר פלילי מכל מין וסוג שהוא.

ב"כ המבקשת מתנגדת להקלה בתנאי השחרור, ומפנה את בית המשפט לכתב האישום החמור שהוגש כנגד המשיב, אשר לטענתה ברובו הודה הוא במסגרת חקירתו במשטרה.

לדברי ב"כ המבקשת התנאים בהם מצוי כיום המשיב, הינם תנאים מקלים באשר ברוב רובם של ימות השבוע, מצוי הוא ללא תנאים מגבילים עד השעה 18:00.

לדבריה חלוף הזמן בלבד אינו בבחינת חזות הכל ועל בית המשפט לשקול לצד הפגיעה בחירותו של המשיב גם את האינטרס הציבורי, המחייב הגנה על הציבור מפני המסוכנות הנשקפת מהמשיב.

לאחר ששמעתי טענות ב"כ הצדדים, עיינתי בהחלטות שניתנו בעניינו של המשיב, כמו גם בכתב האישום ובתסקיר המעצר שניתן בענינו, באתי לכלל מסקנה כי לא ניתן להעתר באופן גורף לבקשה לביטול כל תנאי השחרור.

אמנם לזכות המשיב עומדת העובדה כי הינו נעדר עבר פלילי מכל מין וסוג שהוא, כמו גם העובדה כי בחלוף 7 חודשים נמצא הוא מצדיק את האמון שבית המשפט נותן בו באופן מלא.

יחד עם זאת לא ניתן להתעלם מהעבירות החמורות ביותר המיוחסות לו בכתב האישום המשקפות מסוכנות ממשית כלפי כולי עלמא.

באיזון הראוי, סבורני כי בהחלט ניתן לילך צעד נוסף ולהקל בתנאי שחרורו של המשיב, אך הדבר צריך להעשות באופן מידתי, שיהיה בו כדי לאזן בין האינטרסים השונים.

בהחלט חלוף הזמן לצד שמירה קפדנית על תנאי השחרור, יש בו כדי להביא לשוני בנקודת האיזון בין חירותו של המשיב לבין הצורך לאיין מסוכנותו על דרך קביעת תנאים מגבילים.