מ.י. פרקליטות מחוז המרכז נ' מטר בן חסן

החלטה

1.המשיב נעצר במרץ 2009 ועומד לדין פלילי באשמה של החזקת נשק.

מתנהל תיק הוכחות אשר הדיון הקרוב בו קבוע לאוקטובר 2010.

2.בשלבים מוקדמים של הליך המעצר עד תום ההליכים שוחרר המשיב לחלופת מעצר, תחילה למעצר בית מלא ובהמשך אופשר לו לצאת לעבודתו בליוויו של מר חי מוראד מנהל פרוייקטים (החלטה מיום 27.07.09).

בשלב זה הושארה מגבלה של מעצר בית לילי.

3.כעת לפני בקשת המשיב להסיר אף מגבלה זו ובכך להסיר את כל מגבלות חלופת המעצר.

4.אין מחלוקת כי לאורך כל התקופה מאז תחילת ההליך ועד היום (קרוב לשנה וחצי) המשיב לא הפר אף פעם את תנאי החלופה אלא להפך: הוא הלך והתקדם לכיוון חיובי.

היום נמסר לי מסמך של הערב המפקח מר חי מוראד מיום 30.05.10 ובו תיאור היקף עבודתו של המשיב כיום בחב' שבבעלותו שעוסקת בעבודות בניה.

נמסר במסמך זה כי החברה זכתה לאחרונה במכרזים של עיריות, קיבלה תעודה ממכון התקנים על התאמה לתקן איזו 9002, ומרחיבה את פעילותה.

הערב כותב כי המשיב שבפיקוחו עובד בחריצות ועסוק כולו בעבודה הקשה.

יש לציין כי כמה וכמה משפחות שואבות את פרנסתן מהעבודה אצל המשיב.

בנסיבות אלה נראה כי חלה התפתחות חיובית משמעותית וממשית בחייו של המשיב וכי נכון להיום הוא שקוע בעבודה קשה בעסקו וזוכה להצלחה.

למותר לומר שנסיבות אלה מצביעות על הפחתה ניכרת במסוכנות הראשונית, אם לא על איונה.

5.התביעה מתנגדת להסרת כל המגבלות לגבי חופש תנועתו של המשיב.

הטעם שהתובע נתן לכך הוא המסוכנות הנובעת מעבירה של החזקת נשק.

מסוכנות ראשונית זו לא היתה שנויה במחלוקת, אך כשדנים בחלופת מעצר אי אפשר להתעלם מהדינמיקה של המציאות.

מדובר בתקופה ממושכת למדי, בת שנה וחצי, שבה הוכיח המשיב את עצמו, ועל כך אין התובע חולק.

כידוע, המעצר (או חלופת המעצר) אינם מקדמה על חשבון העונש אלא נועדו כאמצעי מניעה מפני מסוכנות או מפני שיבוש הליכי המשפט.

לא הועלה עניין של חשש לשיבוש. עילת המסוכנות הלכה והתפוגגה במשך הזמן שתואר לעיל, ועל-פי הנראה כעת למעשה חדלה להתקיים.

על כן לא שוכנעתי מטיעונו של התובע כי נכון להיום יש הצדקה להמשיך ולהגביל את חירות התנועה של המשיב.