מ.י. פרקליטות מחוז המרכז נ' גבארה בן חמד

גזר דין

1. ביום 16.5.10 הורשע הנאשם עפ"י הודייתו בעבירה של החזקת נשק שלא כדין בניגוד לסעיף 144 (א) לחוק העונשין (התשל"ז 1977) וכן בעבירה של ירי באזור מגורים בניגוד לסעיף 340 א' לחוק העונשין באירוע מיום 10.8.09.

2.העובדות אשר הקימו ההרשעה הינם, כי במועד האירוע החזיק הנאשם באקדח גנוב מסוג CZ 9 מ"מ בתוך מטע זיתים, מתחת לערימת אבנים. בשעה 24:40 לערך של אותו יום ירה הנאשם במטע הסמוך לביתו באקדח יריה אחת.

משנעצר הנאשם על ידי השוטרים נתפס האקדח כשבתוכו מחסנית עם 8 כדורים תואמים.

3.שירות המבחן הגיש תסקיר בעניינו של הנאשם ואשר תורפו הוא המלצה להעמיד את הנאשם בפיקוח שירות המבחן למשך שנה על מנת לחזק את יכולתו לבחון נסיבות הסתבכותו ולעזור לו לפתח כלים מעשיים להתמודד עם קשייו.

4.ב"כ הצדדים טענו לענין הענישה הראויה, כאשר ב"כ המאשימה מפנה לעברו הפלילי: עבירות אלימות ושבל"ר, וכך לחומרה שבמעשיו תוך שהוא עותר לעונש מאסר בפועל של שנה.

מאידך, הסנגור עתר לאמץ את המלצת שירות המבחן נוכח נסיבותיו האישיות של הנאשם וכן נוכח היות הנשק חיוני להגנת הנאשם, בני ביתו ורכושו.

5.יובהר, כי דווקא טעוניו של הסנגור יש בהם כדי ללמד את החומרה בהתנהלות הנאשם אשר החזיק נשק שלא כדין, עשה בו שימוש ומטרתו היא כדי להגן על הנאשם. גם עמדת שירות המבחן אינה ממין הענין ואינה ראויה בנסיבות הענין.

אצין, כי עמדת שירות המבחן אינה מחייבת את ביהמ"ש, אך ביהמ"ש יביאה במסגרת שיקוליו.

6.רבות נאמר אודות פוטנציאל הסיכון הגלום בעבירות של החזקה בנשק וע"י אדם לא מיומן, ויפים לכך דבריו של ביהמ"ש בע"פ 3300/06 סולטאן, אבו סנינה נ' מ"י:

...יש ליתן משקל בכל מקרה לסיכון הגלום בכך שנשק בעל פוטנציאל קטילה מוחזק מבלי שיש עליו ועל בעליו פיקוח מוסדר של הרשויות, כאשר המחזיק נתון תמיד לסיכון שיתפתה לעשות שימוש בנשק, ולו ברגעי לחץ ופחד. סיכון זה שנשקף לציבור צריך להילקח בחשבון על ידי כל מי שמחזיק בידו נשק שלא כדין."

על מנת להדגיש את חומרת העבירה בנשק, קבע המחוקק ענישה מירבית של 7 שנות מאסר, כמו גם תוספת של 3 שנות מאסר בגין החזקת המחסניות והכדורים.

עוד יפים לכך, דבריה של כב' הנשיאה ד. בינייש בע"פ 1332/04, מ"י נ' יצחק רפאל פס ואח' המתארת את המציאות דהיום.

"...זמינותו של נשק חם ורב עוצמה שיש עמו פוטנציאל להסלמה באלימות העברייינית... מחייבת מתן ביטוי עונשי הולם בהחמרה ברמת הענישה..."

לענין זה יפים דברי כב' השופט ס' ג'ובראן בע"פ 6583/06 אגא אדהאם נ' מ"י:

"...המערער ביצע עבירה חמורה, כאשר החזיק נשק ומחסנית שלא כדין. בתי-המשפט כבר פסקו לא אחת, כי עבירה של החזקת נשק שלא כדין הינה חמורה בשל הסיכון הפוטנציאלי הגלום בה. והרי, כל הנושא נשק שלא כדין מסכן את הסובבים אותו ואת החברה כולה. כן כבר נקבע, כי עבירה זו מצדיקה השתת מאסר בפועל אף על מי שזו לו הרשעתו הראשונה."

7.ועוד לענין השתת מאסר בפועל בעבירה ראשונה, כתביעת האינטרס הציבורי, נאמר בפרשת אבו דאחל ברע"פ 2718/04:

"יוער כי הסכנה הטמונה בעבירה החמורה של החזקת נשק מצדיקה הטלת עונשי מאסר לריצוי בפועל גם על מי שזו עבירתו הראשונה. בבוא ביהמ"ש לשקול את הענישה בעבירות מסוג זה, עליו לתת משקל נכבד יותר לאינטרס הציבורי ולצורך להרתיע עבריינים בכח מלבצע עבירות דומות."

8.איני יכול להתעלם מהעובדה שבתיק זה אין מדובר בהחזקת נשק ותחמושת בלבד, אלא מדובר אף בירי שכן הוא ביקש כדברי הסנגור להגן על עצמו או משפחתו או רכושו. מעשיו של הנאשם חמורים הם.

מאידך, הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה וחסך מזמנו של בית המשפט, נטל על עצמו האחריות ונסיבותיו האישיות אף בהם יש כדי ליתן משקל בבואי לגזור העונש.