מ.י. פרקליטות מחוז המרכז נ' אלגאלי ואח'

גזר דין

רקע

הנאשמים הורשעו על-פי הודאתם בכתב האישום המתוקן, בתאריך 29.1.09 על-ידי כבוד השופטת אסתר נחליאלי-חיאט. הנאשמים הורשעו בעבירות הבאות: באישום הראשון הורשעה נאשמת 2 (להלן: "הנאשמת") בתקיפת קטין או חסר ישע, עבירה לפי סעיף 368ג' רישא לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"). באישום השני הורשע נאשם 1 (להלן: "הנאשם") בתקיפת קטין או חסר ישע, עבירה לפי סעיף 368ב(א) סיפא לחוק העונשין.

הנאשמים הינם הוריהם של הקטינים א.א. ילידת 15.9.1998 (להלן: "א"), מ.א. יליד 8.8.1999 (להלן: "מ") וש.א. יליד 24.10.1994 (להלן: "ש"). כתב האישום מתייחס לתקופה החל משנת 2004 ועד סוף חודש אפריל 2007 (להלן: "התקופה"). על-פי האמור באישום הראשון, הכתה הנאשמת במועדים שאינם ידועים למאשימה, את ש' בחלקי גופו השונים עקב ויכוחים ביניהם על רקע סירובו להתקלח. באחת הפעמים הכתה אותו באמצעות מגב בגבו, והותירה בו סימנים אדומים, ובפעם אחרת באמצעות מסרק וגרמה לו כאב בידו. במהלך התקופה נהגה הנאשמת אף לדחוף את ש'.

במהלך תקופה זו הכתה הנאשמת את א'. באחת ההזדמנויות, כעסה הנאשמת על א' עקב משחקיה במחשב והכתה אותה באמצעות מגב ברגלה ובגבה. בהזדמנות אחרת, בבית סבתה של א', הכתה אותה הנאשמת בידה כיוון שא' רצתה לשוב הביתה. בהזדמנות נוספת נטלה הנאשמת מטאטא והכתה באמצעותו את א' כיוון שזו סירבה להכין שיעורי בית.

בתאריך 24.4.06 או בסמוך לכך, הגיעה א' לפגישה אצל קלינאית תקשורת. כאשר הבחינה הנאשמת כי א' מתקשה לדבר איימה על א' כי תסטור לה.

במהלך התקופה נהגה הנאשמת לזרוק נעליים לעבר מ'.

על-פי האמור באישום השני, בתאריך 3.7.06 או בסמוך לכך, הכה הנאשם את א' ברגלה והותיר בה סימן אדום, במהלך ויכוח על רקע כיבויי הגז בכיריים.

תסקירי שירות המבחן וראיות לעונש - שלב ראשון

בתיק זה הוגשו ראיות לעניין העונש ונשמעו טיעונים לעונש בשני מועדים שונים. בשלב הראשון, לאחר הרשעת הנאשמים על פי הודאתם, נתקבלו תסקירי שירות המבחן בעניינם, וכן חוות דעת מאת העובדת הסוציאלית המטפלת בהם. תסקירי שירות המבחן וחוות הדעת היו שליליים, ולאור העדר אופק טיפולי בעניינם עתרה המאשימה להשית על הנאשמים עונש של מאסר מאחורי סורג ובריח.

תסקירו של הנאשם מתאריך 6.11.09: שירות המבחן התרשם כי הנאשם חי במערכת זוגית פתולוגית, תלותית ואלימה עם הנאשמת, המתבטאת בויכוחים על רקע כלכלית ובשליטת הנאשם על המשאבים הכלכליים בבית. עוד התרשם שירות המבחן כי הנאשם מנער מעליו אחריות להתנהגותו וטוען כי היא נעוצה בהתנהגותה של הנאשמת. נעשו ניסיונות לשלב את הנאשמים בטיפול זוגי ובהדרכה הורית שעלו בתוהו.

תסקירה של הנאשמת מתאריך 27.5.09: שירות המבחן ציין כי הנאשמת לא לקחה אחריות על מעשיה. שירות המבחן התרשם מאישה חלשה, תלותית וחסרת תמיכה, אשר מתקשה לנהל תקציב כלכלי, ונעדרת יכולת להיפרד מבעלה. במצב זה אינה מסוגלת לתפקד באופן אימהי ברמה טובה יותר וכלל אינה מודעת לכך. שירות המבחן לא בא בהמלצה לגביה. בתסקיר משלים בעניינה, מיום 6.12.09 התרשם שירות המבחן מחוסר שינוי במצב.

בעניין הנאשמים הוגשה חוות-דעת מטעם השירותים החברתיים במועצה האזורית גזר. לפי חוות הדעת מדובר במערכת זוגית ארוכת שנים המתאפיינת במאבקי כוח, יחסים סוערים, מריבות, חוסר תקשורת ואווירה קשה, כאשר הילדים מעורבים באופן פעיל במערכת זו.

כמו-כן, נשמעו עדי הגנה לעניין העונש. גב' עינת כהן, שכנתה של הנאשמת, תיארה את הנאשמת כ"אם השנה" (עמ' 14). גב' אלין אלגאלי, קרובת משפחתו של הנאשם תיארה אותה כאם למופת (עמ' 15). גב' זהר אלגאלי, בתם הבכורה של הנאשמים, העידה לאופיו הטוב של אביה (עמ' 15-16).

אציין, כי בשלב זה, לאור העדר האופק הטיפולי, ולאור תסקירי שירות המבחן השליליים, היה מקום להעדיף את שיקולי הגמול וההרתעה ולהטיל על הנאשמים עונש מאסר מאחורי סורג ובריח. למרות זאת, ניתנה לנאשמים הזדמנות, בטרם מתן גזר הדין, לעלות על מסלול טיפולי-שיקומי. בהמשך לכך, נדחה ההליך בכדי לבחון את התקדמות ההליך הטיפולי.

ההליך הטיפולי בעניינם של הנאשמים

לאחר השלב הראשון, הנאשמים החלו בטיפול במרכז לטיפול באלימות במשפחה (להלן: "המרכז"). ב-6.4.10 התקבל דוח מעקב, בו העובדת הסוציאלית גב' ויוי קדמון מציינת כי היא נמצאת בקשר ישיר עם המרכז ומקבלת מידע על הליך הטיפולי. לפי הדוח, הנאשמים נמצאו בקבוצה טיפולית "הורות ואלימות", המונה 16 מפגשים. לפי העובדת הסוציאלית קדמון הנאשמים התמידו בפגישות, ולהתרשמותה ניכרים בהם אותות הטיפול לטובה, וכן קיים שיפור במצב המשפחתי. ב-1.6.10 דיווחה העובדת הסוציאלית קדמון על המשך טיפול, במשך כ-6 חודשים במרכז. הנאשמים הצליחו בזמן זה להגדיר תפקידים בזוגיות, סגנון במערכת יחסים וקשר בין בני זוג. כמו-כן הועלו נושאים הקשורים בהורות וחינוך ילדים. הנאשמים התמידו בפגישות, בביתם נערכו מספר ביקורים והעובדת הסוציאלית קדמון התרשמה משיפור משמעותי בקשר בין הנאשמים ובהשפעה לטובה על התפקוד הכללי במשפחה.

ביום ה-11.7.10 דווחה גב' ז'נה אבאיב, מנהלת המרכז לטיפול ומניעת אלימות במשפחה, כי הנאשמים סיימו השתתפות בקבוצה טיפולית להורים אלימים במרכז (נע/1). לדבריה, הנאשמים הגיעו כמעט לכל מפגש ולקחו חלק אקטיבי. עוד דיווחה כי הנאשמים הביאו עמם מערכת זוגית מורכבת, ודנו בקשיים המרכזיים בה. לדבריה, הנאשם עדיין מקובע בעמדותיו המזלזלות כלפי הנאשמת וסבור כי אינה אם טובה לילדים. יחד עם זאת חל שיפור במערכת היחסים של הנאשמים. לדבריה, כעת הנאשמת מעזה יותר להתגונן מפני הנאשם, וכן השתלבה בשוק העבודה. עוד דיווחה כי הנאשמת מקפידה בביצוע המטלות לשיפור הזוגיות, וחל שינוי בהתנהגותה כלפי הנאשם והילדים – היא מסוגלת לרסן את כעסה ולהעמיד גבולות. לגבי שני הנאשמים ציינה כי חל שיפור ביכולתם כהורים. כמו-כן צוין בפניה כי הקבוצה הטיפולית תרמה רבות ליחסיהם כבני-זוג וכן כהורים.

תסקירו של הנאשם מיום 6.7.10: שירות המבחן התרשם כי ישנו שינוי במצב המשפחתי בבית, והפגת חלק מהמתחים שהיו. כיום הזוג החליט להימנע מגירושין ופנה לטיפול זוגי. שירות המבחן מציין כי הנאשם עדיין מתקשה לקחת אחריות לבעיותיו עם הנאשמת, וכן כי מדובר באדם דומיננטי ושתלטן. יחד עם זאת ציין, לאחר שיחה עם העובדת הסוציאלית של המשפחה, כי קיימים ניצנים של שינוי, אולם הטיפול אך בראשיתו. עוד התרשם שירות המבחן מנכונות מצד הנאשם לשוב ולהשתלב בטיפול זוגי. השירות המליץ להעמיד את הנאשם במבחן במשך שנה, במסגרתו הטיפול הזוגי ייבחן. כמו-כן המליץ כי יוארך מאסר מותנה המוטל על הנאשם.

תסקירה של הנאשמת מיום 11.7.10: שירות המבחן התרשם כי כיום הנאשמת עצמאית יותר, על רקע רישום הרכוש המשותף בבית גם על שמה וכן על רקע יציאתה לשוק העבודה, ולחציה בעניין זה פחתו. כמו-כן התחזקה הנאשמת במהלך הטיפול הזוגי של הנאשמים. מחוות דעת שקיבל שירות המבחן מפקידת הסעד, התרשם כי הנאשמת מגלה אכפתיות ואחריות כלפי ילדיה ומסוגלת לבחון מחדש את קשייה עמם באופן מנותק מקשייה ביחסים בינה לבין הנאשם. כמו-כן, השיפור ביחסים בין בני הזוג תרם לתחושת כבוד והערכה כלפי הנאשמת. מכאן שירות המבחן ציין כי המשך טיפול זוגי יחזק את הזוגיות של הנאשמים ויאפשר לנאשמת לגלות יותר הבנה ביחס לתפקודה כאם ולדרכי התמודדותה עם חינוך ילדיה. שירות המבחן המליץ להעמיד את הנאשמת בפיקוח למשך שנה לצד הארכת המאסר המותנה העומד נגדה.