מ.י. פרקליטות מחוז המרכז נ' אבו מוך בן פארס

גזר דין

1.הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בכתב אישום המייחס לו עבירת סחיטה באיומים לפי סעיף 428 לחוק העונשין התשל"ז-1977, לפי המפורט בכתב האישום.

כמצוין בכתב האישום ובהכרעת הדין – הנאשם התקשר בעסקה למכירת שטח בתחום העיר ג'לג'וליה (להלן: "העסקה"). צבי מימון (להלן: "המתלונן") הינו עו"ד שייצג את הנאשם בהליך מכירת השטח. צביה מימון הינה אשתו של המתלונן (להלן: "המתלוננת").

בתאריך 26.3.07, בשעות אחר הצהרים, לבקשת הנאשם, התקיימה פגישה במשרדו של המתלונן, בה נכחו הנאשם, המתלונן, המתלוננת ווג'יה עודה (להלן: "נציג הרוכשים").

הנאשם טען כי המתלונן חייב לו למעלה מ-600 אלף ₪ בגין הפרשי שער הדולר בנוגע לעסקה.

משסרב המתלונן לדרישתו של הנאשם כי ישלם לו את הסכום האמור, החל הנאשם לאיים על המתלונן ועל נציג הרוכשים תוך שהוא צועק כי אם מישהו יכנס לאתר "יהיה רצח", נשבע בילדיו כי כך יהיה, וכי "יש מאחוריו צבא שלם".

כעבור מספר ימים, התקשר הנאשם למשרדו של המתלונן ואמר לעובדת מיכל אטיאס כי אם המתלונן לא ידבר אתו "לא יהיה טוב ועדיף לו לדבר".

הנאשם התקשר פעמים רבות נוספות ודרש לשוחח עם המתלונן בעניין זה.

בתאריך 19.4.07 בשעה 9:00 או בסמוך לכך, התקשר הנאשם לביתו של המתלונן ונענה ע"י המתלוננת. הנאשם דרש 250 אלף ₪ תוך שהוא מאיים בפניה "שבעלך ישלם לי, את לא רוצה לאבד בעל וילד", ציין בפני המתלוננת כי הוא "מוכן לאבד ילד", וכי הוא "לא פרייאר".

2.בטיעוניה לעונש טענה ב"כ המאשימה כי לנאשם עבר פלילי בגין התחזות לאחר, הפרעה לשוטר ותכנון ובניה.

המדובר בשלושה מקרים, שבוצעו במשך חודש ימים, בהם הטיל הנאשם פחדו על המתלוננים באמצעות איומים בפגיעה בהם ובבני משפחתם.

הנאשם בחר לפתור מחלוקת כספית בינו לבין המתלונן בדרך של הטלת טרור ואלימות, עשה דין עצמי, ולבסוף- אכן קיבל חלק מהכסף מוג'יה עודה.

לא בכדי נקבע עונש חמור בצידה של עבירה זו ע"י המחוקק.

לאור העובדה כי הנאשם קיבל סכום של 60,000 ₪, הרי שמתחם העונש ההולם בנסיבות אלה הינו 12-36 חודשי מאסר בפועל.

לגבי חלוף הזמן- הרי שהנאשם בחר לנהל הוכחות עד תום, הגיש בקשות דחיה, לא נכח בדיונים, ואף הוצא נגדו צו הבאה. המתלוננים אף נאלצו להעיד.

לאור האמור מתבקש בימ"ש להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל בין 12-36 חודשים, לצד מע"ת, ופיצוי למתלוננים.

בטיעוניו לעונש טען ב"כ הנאשם כי הנאשם הינו כבן 50, מנהל מגיל צעיר מספר עסקים בתל אביב ובמרכז, שכיום הינם עסקים משגשגים, איש מאוד מוצלח, שבנה את עצמו בכוחות עצמו. כל ילדיו הינם אקדמאיים. הוא מנהל אורח חיים נורמטיבי, ומקרה זה הינו בבחינת מעידה חד פעמית, וארע רק לאחר התעקשותו של הנאשם לקיים פגישה עם המתלונן וגורמים נוספים- באופן המעיד כי למרות התחמקויות רבות- עמד הנאשם על קיום הפגישה ולא חפץ לפתור בעיותיו באיומים וסחיטה.

הדברים נאמרו על ידו בלהט היצרים, במהלך פגישה מרובת צעקות, וזה השפיע על אמירת הדברים.

בנוסף, התלונה במשטרה הוגשה לאחר שהעניין כבר הסתיים, האיומים לא מומשו ולא הייתה כל כוונה לממשם, הפרויקט נמשך, והקבלנים עבדו בהתאם למתוכנן ללא התערבות מצד הנאשם. הנאשם לא התקרב לאתר, ולא נכנס לשטח או ניסה למנוע מהצדדים להמשיך בפרויקט- כל זאת עוד טרם הוגשה התלונה במשטרה.

מדובר בעבירה משנת 2007, לפני 6 שנים, כתב האישום הוגש כעבור שנתיים, וניתן לראות כי מדובר באירוע חד פעמי לאור חלוף הזמן שעה שהנאשם לא הסתבך בעבירות אחרות. גם בעברו של הנאשם אין עבירות אלימות.