מ.י. פרקליטות מחוז דרום-פלילי נ' תורג'מן

גזר דין

האישום, התאונה ותוצאותיה

1.הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של גרימת מוות ברשלנות – עבירה לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] [להלן: "פקודת התעבורה"], נהיגה ברשלנות וגרימת חבלה של ממש – עבירה לפי סעיף 62 (2) בצירוף סעיף 38 (2) לפקודת התעבורה וסטייה מנתיב נסיעה – עבירה לפי תקנה 40 (א) לתקנות התעבורה.

במסגרת הכרעת הדין זוכה הנאשם מעבירה נוספת אשר יוחסה לו בכתב האישום, היא עבירה של נהיגה שלא במהירות סבירה, עבירה לפי תקנה 51 לתקנות התעבורה.

2.על פי העובדות אשר הוכחו כמפורט בהכרעת הדין, ביום 19.12.2006 עת נהג הנאשם ברכב בכביש 12, בהגיעו למקום בו קיימת עקומה שמאלה בכיוון נסיעתו, סטה עם הרכב ימינה לעבר השוליים הימניים, חזר אל הכביש, עבר לתוך נתיב הנסיעה הנגדי והחל לחזור לתוך נתיב נסיעתו המקורי ובשלב זה התהפך הרכב על צידו, נפל על הכביש והמשיך בהתהפכותו, כאשר תוך כדי כך הוא נזרק לעבר השטח הסלעי שמעבר לשוליים הימניים, עד שלבסוף נעצר, כשהוא הפוך על הגג בתוך השטח שמעבר לשוליים הימניים.

3.כתוצאה מהתאונה מצאו את מותם שלושה קטינים אשר נסעו ברכב, ילידי 1989, 1990 ו-1993. כמו כן, כתוצאה מהתאונה נחבלו חבלה של ממש הנאשם, בשברים ברגליו, קטין בשבר בעמוד השדרה, קטין נוסף בפגיעה באבריו הפנימיים וקטין נוסף נחבל חבלות קלות.

4.פירוט נסיבות התרחשות התאונה מובא במסגרת הכרעת הדין. יש לראות בקביעות במסגרת הכרעת הדין כחלק בלתי נפרד מגזר דין זה.

אומר בתמצית כי הוכח בפניי מעל לספק סביר כי הנאשם סטה מנתיב נסיעתו כאמור בכתב האישום וגרם לתאונה ולתוצאותיה ברשלנותו.

נהיגתו של הנאשם באופן האמור בו סטה עם רכבו ימינה, עלה שמאלה לכביש, פנה ימינה והתהפך, הינה נהיגה רשלנית, תוך הפרת חובת הזהירות אשר הייתה מוטלת על הנאשם.

התאונה ותוצאותיה נגרמו בשל נהיגתו הרשלנית כאמור של הנאשם.

הנאשם, אשר טען לקיומו של גורם מתערב זר אשר ניתק את הקשר הסיבתי, לא עמד בנטל להוכיח זאת.

לכביש במקום התאונה היו שולי כורכר. כפי שפורט בהכרעת הדין, נהג הנוסע בכביש אשר בשוליו כורכר, מוחזק כמי שעליו לצפות מצב בו הוא יורד לשוליים ועליו לעלות מהם חזרה לכביש. מצב זה הינו בגדר הצפיות הסבירה.

האירוע החל בירידה של הנאשם לשוליים הימניים, תוך כדי נסיעה, ורשלנותו של הנאשם מתבטאת הן בעצם הירידה לשוליים והן באופן הנהיגה לאחר הירידה, אשר בשילוב של כולם יחד היה כדי להביא לתאונה ולתוצאותיה.

הנאשם טען, בין יתר טענותיו, לטשטוש בראיה עקב דמעה בעינו. כאמור בהכרעת הדין, אין לראות גם לא בדמעה בעין, כגורם אשר יש בו כדי לנתק את הקשר הסיבתי. גם אם הייתה דמעה בעינו של הנאשם, וראייתו, כטענתו, טושטשה, הרי שמחובתו היה להאט מיד ולעצור את רכבו, והוא לא עשה כן.

הנאשם, עברו ותסקיר שירות המבחן

5.הנאשם יליד 1984 ואני מתרשם כי הוא מנהל אורח חיים נורמטיבי.

הנאשם אוחז ברישיון נהיגה משנת 2002. לחובתו 3 עבירות תעבורה, שתיים בגין נהיגה ללא חגורת בטיחות והשלישית בגין הסעת נוסע ללא חגורה במושב האחורי.

6.בעניינו של הנאשם הוגש תסקיר שירות מבחן.

על פי התסקיר, הנאשם נשוי ורעייתו בהריון.

ביחס לתאונה, שירות המבחן מציין בתסקיר כי הנאשם תיאר את תחושת ההלם והצער המציפות אותו על כך שברשלנותו נגרם מותם של 3 מנוסעי הרכב בו נהג.