מ.י. פרקליטות מחוז דרום-פלילי נ' צרנמוריאן ואח'

גזר דין

נאשם 2

הנאשמים הורשעו על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן אשר בהתאם לו  ביום 7.8.09 בשעה 04:00 בערך עלו הנאשמים יחדיו למונית אשר הובילה אותם לתחנת דלק בעיר. כשהגיעו לשם נכנסו שלושת הנאשמים לחנות yellow בתחנה (להלן: החנות) והנאשם 2 (להלן:" הנאשם") רכש סיגריות מהמוכר (להלן: המתלונן) בעוד שנאשם 1 ניגש לשירותים.

כשיצא הנאשם 1 מהשירותים ובעוד 2 הנאשמים האחרים נוכחים עימו בחנות ניגש הנאשם 1 למתלונן ודרש ממנו את כספי קופת החנות. משסרב המתלונן לתת את הכסף תלש הנאשם 1 את עט הכתיבה שהיה מקובע לשולחן המכירה, ניגש אל מאחורי הדלפק, אחז במתלונן ואיים עליו בעזרת העט.

המתלונן התנגד למעשי הנאשם 1 ואחז ביד הנאשם ובשל כך שחרר הנאשם 1 את אחיזתו במתלונן ונטל 2 קופסאות סיגריות וכן 2 בקבוקי יין ויצא את החנות מבלי לשלם עבורם.

לאחר מכן ניגש הנאשם למקרר החנות ונטל משם מספר בקבוקי בירה, תוך שהוא מאיים על המתלונן כי יפגע בו אם ידווח למשטרה ויצא עם הנאשמים מהחנות.

כשיצאו מהחנות ניגשו הנאשמים לשתי נשים וגבר (להלן: טלי, משי וסהר) אשר ישבו מחוץ לחנות והחלו להתעמת איתם. הנאשם 3 שבר שני בקבוקי בירה ואיים על סהר באמצעות שברי הבקבוק ובמהלך האירוע, כאשר הנאשם 1 נוכח עימו, בעט אחד מהם בסהר. בהמשך הודיעה משי כי בכוונתה להזעיק את המשטרה ובתגובה סטר לה נאשם 1 על פניה ובעט בידה הימנית.

כמו כן בזמנים הרלוונטיים היה הנאשם משוחרר במעצר בית מלא בין השעות 22:00- 6.00.

מכאן הורשע הנאשם בעבירות של הפרת הוראה חוקית ודרישת נכס באיומים, עבירות לפי סעיפים 287 (א) ו-404 (רישא) לחוק; הנאשם 1 הורשע בעבירות של דרישת נכס באיומים ותקיפה בנסיבות מחמירות, עבירות לפי סעיפים 404 (סיפא) ו-379 בנסיבות סעיף 382(א) לחוק העונשין תשל"ז – 1977 [להלן: "החוק"]; והנאשם 3 הורשע בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות ואיומים, עבירות לפי סעיפים 192 ו-379 בנסיבות סעיף 382(א) לחוק הנ"ל.

במסגרת הסדר הטיעון הוסכם כי כתב האישום יתוקן, הנאשמים יודו בכתב האישום המתוקן והצדדים ישלחו לקבלת תסקיר ולאחר מכן יטענו הצדדים באופן חפשי לעניין העונש.

משנתקבלו תסקירים בעניינם של נאשמים 2 ו-3, הוחלט ליתן את גזר הדין בעניינם בנפרד מנאשם 1, שטרם נתקבל תסקיר סופי בעניינו.

בהמשך הוריתי על הגשת חוות דעת הממונה על עבודות השירות ביחס לנאשם 3 ומכאן נדחה מתן גזר הדין בעניינו עד לקבלת חוות הדעת.

ב"כ המאשימה טענה כי נוכח עברו הפלילי של הנאשם, בשים לב לעובדה שביצע העבירות דכאן תוך הפרת תנאי מעצר בית וכשתלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בר הפעלה, ולאור האמור בתסקיר שירות המבחן, יש להשית עליו מאסר בפועל ארוך ומרתיע, להפעיל המאסר המותנה בן 8 חודשים במצטבר לעונש שיוטל עליו בתיק זה, להטיל מאסר על תנאי ארוך ולפסוק פיצוי למתלונן.

ב"כ הנאשם מנגד טען כי אין להטיל מאסר בפועל ממושך, שכן הנאשם עשה חשבון נפש בעקבות האירוע, מבין שעשה טעות ושעליו ללכת לכיוונים אחרים.

ב"כ הנאשם הדגיש את גילו הצעיר של הנאשם, חלקו הקטן יחסית באירוע דכאן, העובדה שאין מדובר באלימות קשה, חשבון הנפש שעשה, ואת האינטרס הציבור לשקם נערים צעירים.

מכאן הטעים כי כל אלו מובילים כולם למסקנה כי אין להחמיר עם הנאשם.

עוד טען כי נוכח העובדה כי תלוי ועומד נגד הנאשם מאסר מותנה בר הפעלה של 8 חודשים, יש להסתפק בהפעלת המאסר המותנה, ואין להשית עליו מאסר בפועל ארוך יותר, תוך שהפנה לאמור בתסקיר שירות המבחן בעניין זה.

בדיון בבית המשפט הביע הנאשם צער וחרטה על מעשיו. הוא ציין שלא גויס לצה"ל בשל מעשיו, הודה שעשה טעויות ואמר שברצונו לפתוח דף חדש.

הנאשם שבפניי, יליד 1991, כבן 18 בעת האירוע. כמתואר בכתב האישום המתוקן, הנאשם 2 ניצל את אווירת הפחד שהשרה נאשם 1 כדי לקחת בקבוקי בירה מבלי לשלם, תוך שהוא מאיים על המתלונן. זאת ועוד, הנאשם 2 ביצע העבירות בתיק זה תוך שהוא מפר את תנאי מעצר הבית בו היה נתון, ובעת שתלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בר הפעלה של 8 חודשים.