מ.י. פרקליטות מחוז דרום-פלילי נ' טוויל

החלטה

1.הנאשם נידון ביום 14/7/10, בין היתר, לתשלום פיצוי למתלונן בסך 20,000 ₪ וכן חולטה והופעלה ההתחייבות בסך 5,000 ₪ מפ' 1577/06 ונקבע שאם לא ישלמה, ייאסר למשך 3 חודשים. באותו יום גם הושת מאסר והנאשם החל לרצות את מאסרו.

בקופת בית המשפט הופקדו בהליכי המעצר 25,000 ₪ שעה שהנאשם שוחרר בערובה.

2.הנאשם דרש שמתוך העירבון שמופקד בקופת בית המשפט ישולמו 5,000 ₪ על חשבון ההתחייבות ו- 20,000 ₪ יוחזרו אליו.

בהחלטתי מיום 26.7.10 הבהרתי לנאשם, כי אינו רשאי, על פי החוק, לבחור לשלם תחילה את סכום ההתחייבות וכל סכום שישולם יועבר לטובת הפיצוי תחילה, וכן הבהרתי שבכל בקשה לפריסת תשלום סכום הפיצוי, יש לפנות למנהל המרכז לגביית קנסות על פי חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, תשנ"ה – 1995, לפי סעיף 5ב'.

לאור החלטתי הנ"ל, ביקש הנאשם להעביר 5,000 ש"ח לטובת הפיצוי ולקבל את היתרה לידיו.

ביום 9.8.10, שוב, ניתנה החלטה של בית משפט זה, כי לבקשת הנאשם, 5,000 ש"ח מתוך העירבון המופקד בקופת בית המשפט יועברו לטובת פיצוי המתלונן ויתרת הסכום בסך 20,000 ש"ח, תוחזר לנאשם.

הנאשם קיבל את הסך של 20,000 ש"ח, היתרה בסך 5,000 ש"ח שהייתה צריכה להיות מועברת לטובת הפיצוי, הסתבר היום שטרם הועברה למתלונן ויש לפעול להעברתה וגם להודיע למרכז לגביית קנסות שסכום זה מופקד בבית המשפט ועליו לא צריכה לחול תוספת פיגור.

בשולי הדברים אני מוסיף, כי לנאשם היה ברור שהחוב יצבור תוספות פיגור עקב אי תשלום, ואין לנאשם אלא להלין על עצמו על כך שבחר שלא לשלם את סכום הפיצוי וההתחייבות מתוך העירבון שהיה מופקד בקופת בית המשפט ודרש לקבל לידיו חזרה 20,000 ש"ח.

4.הנאשם הגיש בקשה למנהל המרכז לגביית קנסות לביטול תוספות פיגור וחלוקה לשיעורי תשלום, ניתנה החלטה של המנהל למרכז לגביית קנסות שצורפה לתגובת הסנגור.

בית משפט זה לא יתערב בהחלטות המנהל למרכז לגבית קנסות ובכל הנוגע לגביית קנס, התחייבות או פיצוי, על הנאשם לפעול בנוגע להגשת בקשות, על פי חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות תשנ"ה – 1995 ואין עוד לפנות לבית משפט זה.

5.כפוף לכך, שיש להודיע למנהל המרכז לגביית קנסות, כי 5,000 ש"ח נמצאים בקופת בית המשפט ויועברו למתלונן וביחס אליהם אין לקבוע תוספות פיגור, הבקשה נדחית וכאמור כל בקשה בנושא זה תוגש למנהל המרכז לגביית קנסות.

עוד אני מוסיף, כי קביעה בגזר הדין שיש לפצות את המתלונן דינה כפסק דין אזרחי, ועל כן גם לגופו של עניין הייתי דוחה כל בקשה הנוגעת לפיצוי המתלונן ולו מהסיבה שלא התקבלה עמדתו בנוגע לבקשה.

6.החלטה זו ניתנה בלא לקבל את עמדת הפרקליטות, וזאת לבקשת הסנגור שביקש לא להמתין לסיום שביתת הפרקליטים לצורך התגובה.

לשלוח עותק מההחלטה לפמ"ד, לנאשם, לאם הנאשם ולב"כ הנאשם.

לשלוח עותק למנהל המרכז לגביית קנסות.

ניתנה היום, כ"ד כסלו תשע"א, 01 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: